צופה מן הצד
ארז גלבוע נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו. באותה תאונה נהרגה חברתו וגם חבריו נפצעו.
לגלבוע עצמו לא נגרמה כל פציעה אשר הצריכה את בדיקתו בחדר המיון.
למרות זאת הגיש גלבוע תביעה לבית משפט השלום בבת-ים כנגד מבטחת הרכב בביטוח חובה חברת צור שמיר.
במסגרת תביעה זו טען גלבוע לפגיעה נפשית כתוצאה מהתאונה אשר באה לידי ביטוי ברגשי אשם כבדים, דכאונות, ייאוש, מתח וכו'.
כדי להוכיח את נזקיו על פי הפרוצדורה הנהוגה בתביעות לנפגעי תאונות דרכים, ביקש גלבוע כי ימונה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי אשר יעריך את נכותו.
חברת צור שמיר התנגדה לבקשה בטענה שהפגיעה הנפשית לה טוען גלבוע איננה ברת פיצוי שכן הוא עצמו לא נפגע פיזית בתאונה.
המחלוקת הובאה בפני השופט יהודית שיצר.
השופטת שיצר קובעת כי ההלכה בסוגיה זו מבחינה בין שני סוגי נזקים.
הראשון הוא נזק נפשי אשר נגרם לנפגע ישיר בתאונה. אין חילוקי דעות כי נזק זה הוא בר-פיצוי.
הנזק מהסוג השני, הוא נזק שנגרם ל"צופה מן הצד" שסבל נזק נפשי מהטראומה שלה היה עד.
צופה כזה, קרוי בפסיקה, "ניזוק משני" והוא זכאי לפיצוי רק כאשר מתקיימים ארבעה קריטריונים.
הקריטריון הראשון נקבע על פי מידת הקרבה של התובע לנפגע בתאונת הדרכים. יש צורך כי בין התובע לבין הקרבן הישיר לתאונה יהיו יחסים קרובים. קרבת משפחה ממדרגה ראשונה-די בה כמובן, אך גם יחסי קרבה אינטימית ודאגה שמקורם אינו בקרבה משפחתית מזכים בפיצוי.
במקרה זה, הקרבן הישיר לתאונה היתה חברתו האישית של גלבוע אשר נהרגה בתאונה.
מדובר ביחסים של חברות אישית וקרבה בין שני צעירים ואלה מצדיקים פיצוי.
הקריטריון השני נקבע על פי מידת הקרבה במקום ובזמן לארוע המזיק. כאן נדרש כי התובע יהיה נוכח בתאונה ויראה או ישמע את הנזק שארע לקרובו. ברור שגם תנאי זה מתקיים בעניינו של גלבוע שכן הוא נהג ברכב המעורב בתאונה.
הקריטריון השלישי דורש קיום התרשמות ישירה מן הארוע המזיק. מדובר בתובע שקלט את התאונה ואת תוצאותיה בחושיו הוא. גם קריטריון זה קיים כאן. התאונה ותוצאותיה התרחשו לא רק נגד עיניו של גלבוע אלא תוך כדי מעורבותו האישית.
הקריטריון הרביעי נוגע למהות הנזק הנפשי שנגרם לצופה מן הצד. כאן נדרש כי התובע יסבול מזעזוע עצבים המגיע לכדי מחלת נפש ממשית ומוכרת. מדובר בתגובה נפשית חולנית להבדיל מצער, עצב או כל פגיעה נפשית אחרת.
מתוך הטיפולים שקיבל גלבוע לאחר התאונה עולה כי הוא סובל מתגובה "פוסט - טראומטית" אופיינית עם מרכיב דכאוני בולט אשר בא לידי ביטוי במצב רוח ירוד, חוסר שמחת חיים, יאוש וחוסר אונים, הפרעות בתאבון ונדודי שינה.
ברור שאין מדובר במצב של צער, עצב או מצב רוח חולף בלבד, אלא במצב דכאוני עמוק וממושך אשר נמשך חודשים רבים לאחר התאונה ללא שיפור.
זהו מצב דברים המחייב את בדיקתו של גלבוע על ידי מומחה רפואי אשר יקבע את מצבו ונכותו כיום.
למעשה, מוסיפה השופטת, השאלה אם התקיים הקריטריון הרביעי בעניינו של גלבוע תלויה בהערכה רפואית של מומחה. הרי רק מומחה רפואי הוא בר סמכא לקבוע את מהות הפגיעה ומידת חומרתה.
השופטת מוסיפה וקובעת כי אפשר גם לטעון שגלבוע לא היה רק צופה מהצד אלא גם נפגע ישיר, שהרי הוא עצמו היה מעורב בתאונה ויתכן גם שספג מכה כלשהיא אשר לא התבטאה בנזקים פיזיים חיצוניים.
במצב דברים זה ייתכן שיש לראות בגלבוע נפגע ישיר בתאונה שאז ממילא פתוחה הדרך למנות לו מומחה בתחום הפסיכיאטרי.
השופטת נענתה לפיכך לבקשתו של גלבוע ומינתה מומחה בתחום הפסיכיאטרי אשר יתן את דעתו ויפרט מה אופיה וטיבה של הפגיעה הנפשית, אם אכן ימצא המומחה כי נגרמה לו פגיעה נפשית.