התנעה מתקנת

סאמי נאסר הזמין את חשמלאי הרכב נהאד חייט לתקן בעית חשמל בפנסי רכבו. התיקון בוצע בחצרו של נאסר בעיר טייבה.

כשסיים חייט את עבודתו הניע את הרכב כדי לבדוק אם התיקון עלה יפה. המכונית זינקה ופגעה בנאסר אשר עמד בסמוך לה. התברר כי מנוע המכונית היה משולב בטעות בהילוך אחורי.

בבית משפט השלום בכפר סבא בו נדונה תביעתו של נאסר כנגד חברת הסנה מבטחת הרכב בביטוח חובה עלתה השאלה אם בכלל מדובר בתאונת דרכים.

שאלה זו התעוררה בעקבות תיקון לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים משנת 1990, אשר צמצם את האירועים המהווים תאונת דרכים.

אכן - קובע השופט אילן שילה שבפניו נדון הענין - אחד השינויים שחלו בחוק הוא הוצאתן של תאונות הנגרמות אגב תיקון הרכב במוסך או בדרך, אם המתקן פועל במסגרת עבודתו.

תיקונים אלה - כאשר הם גורמים לנזקי גוף - אמורים להיות מכוסים על פי חוק הביטוח הלאומי, ביטוחי מעבידים וביטוחים אחרים אשר נותני השירותים רוכשים בעצמם.

לסוגי נזקים אלה שהוצאו מתחולת ביטוח החובה אין דבר עם הסיכון התחבורתי של הרכב או עם הפעלת הכוח המכני שבו.

אולם, כאשר אופן אירוע הנזק קשור לסיכון התחבורתי או להפעלת הכוח המכני של הרכב שוב חוזרת התאונה להיות תאונת דרכים אף על פי שנגרמה בידי מתקן בשכר.

אין חולקין על כך כי התאונה הנדונה אירעה בשל התנעת הרכב ותזוזתו בעקבות ההתנעה.

אין ספק כי יש בכך ניצול הכוח המכני של הרכב. אפילו ההתנעה לא נועדה מלכתחילה להסיע או להזיז את הרכב - מדובר בשימוש רגיל על פי יעודו של הרכב.

לשונו של החוק ברורה וכך גם תכליתו. הזזתו של רכב באמצעות הפעלת מנועו, בין במכוון ובין בשגגה, הינה מאורע שמבטח הרכב בביטוח חובה חייב לפצות עבור נזקי הגוף שנגרמו כתוצאה ממנו.

אותו חריג הקבוע בחוק המתקן והקובע כי אין כיסוי בביטוח החובה לתיקון בשכר מכוון אך ורק לנזקים שנגרמו ללא קשר לנסיעת הרכב או לניצול הכוח המכני שלו.

לפיכך, הגיע השופט שילה למסקנה כי תיקון הרכב בחצריו של נאסר בשכר, התנעת הרכב, תזוזתו ממקומו עקב כך והפגיעה שפגע בנאסר מהווים תאונת דרכים. השופט חייב את חברת הסנה לפצות את נאסר עבור כל נזקיו מתאונה זו.