נעדר הנמצא זמנית

תמר גורן-בורר נולדה בארצות הברית להורים ישראלים ששהו שם בשליחות.

בהיותה בת שלוש חזרו ההורים ארצה וגידלו את בתם כאן, אך על האזרחות האמריקאית שקיבלה בתם מלידה הקפידו לשמור.

בהגיעה לגיל עשרים ושלוש פגשה תמר את רמי גורן ונישאה לו. יחד עמו ירדה לארצות הברית. רמי קיבל "גרין קארד" ופתח עסק של ציוד לגינון. תמר עסקה בלימוד ובהשתלמות בריקודים.

כעבור שנה וחצי חזרו בני הזוג גורן לארץ. מטרתם הייתה לבקר את המשפחה ולבדוק במקביל אפשרות לחזור ולהשתקע בארץ.

אלא שהתוכניות נקטעו בתאונת דרכים, בה נגרמו לתמר נזקים קשים. תמר פנתה אל חברת הביטוח צור שמיר אשר ביטחה את הרכב בו נהגה. תביעתה נדחתה בנימוק שתוקפה של תעודת ביטוח החובה מותנה בכך שלנוהג ברכב יהיה רשיון נהיגה.

אכן - טענה צור שמיר - בזמן הנהיגה היה בידי תמר רשיון נהיגה שהוצא בקליפורניה וכן רשיון נהיגה בינלאומי, אולם באלה אין די כאשר מדובר בתושב ישראלי. האחרון, חייב להיות בעל רשיון נהיגה ישראלי.

המחלוקת הובאה בפני השופט משה טרנטו בבית משפט השלום בבת-ים.

השופט טרנטו הבהיר כי תקפה של תעודת ביטוח החובה מותנה אמנם בקיום רשיון נהיגה. יחד עם זאת כאשר מדובר באדם שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני - די לו ברשיון נהיגה בין לאומי, או ברשיון נהיגה זר.

במקרה זה, גורן נעדרה מהארץ במשך יותר משנה, אך האם המצאותה בארץ היתה זמנית כדרישת החוק?

המפתח לזמניות שהייתו בארץ של ישראלי אשר לפני כן התגורר בחו"ל הוא - לגירסת טרנטו - בכוונת הביקור. לא אותה כוונה המצויה בסתר ליבו של המבקר, אלא זו המוכחת מתוך התנהגותו, ועל פי נתונים אוביקטיביים הניתנים לבדיקה.

בני הזוג גורן יצאו מישראל לארצות הברית על מזוודותיהם וחזרו לישראל באותו מצב. הם לא השאירו דבר לא בישראל ולא בארצות הברית. בישראל לא חיכה להם דבר: לא דירה, לא עבודה, ולא גורם אחר הקושר אותם לכאן. הם יכלו בכל עת לארוז שוב את מזוודותיהם ולחזור לארצות הברית תוך ניצול האזרחות האמריקאית וההיכרויות שהספיקו ליצור עם אנשים שם.

מטרתם המוצהרת היתה ביקור משפחתי ובדיקת אפשרויות להשתקע בארץ. בשלושת החודשים הראשונים לשהותם בארץ אף התגוררו אצל הוריה של תמר.

לאור זאת, קבע השופט טרנטו, תמר שנעדרה קודם לכן מן הארץ במשך שנה רצופה לפחות נחשבת כמי שמצויה בארץ באופן זמני. כל אחד מהרשיונות שבידיה, זה של קליפורניה או זה הבינלאומי, די בו כדי לתת תוקף לתעודת ביטוח החובה.

לפיכך, פסק השופט טרנטו, חייבת חברת הבטוח צור שמיר לפצות את תמר גורן עבור נזקי תאונת הדרכים הקשה שעברה.