נפילת פועלי הבניין

חמשה פועלי בנין עסקו ביציקת גג באתר בניה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים.

במהלך היציקה הוזרם אל הגג בטון ממערבל. לפתע התמוטט הגג, קרם תחתיו וחמשת הפועלים נפלו עם הגג ונחבלו קשות.

הפועלים הגישו תביעה נגד חברת הביטוח כלל. זו האחרונה ביטחה בביטוח חובה את המשאית שעליה היתה מותקנת משאבה שהזרימה מהמערבל את הבטון אל הגג שקרס.

השאלה אם מדובר בתאונת דרכים המכוסה בביטוח חובה הגיעה עד לבית המשפט העליון.

אין מחלוקת, הסבירה השופטת טובה שטרסברג כהן, כי המשאבה אשר העלתה את הבטון מתוך המערבל היתה מורכבת על משאית. המשאבה בכוח המנוע של המשאית הזרימה בטון דרך צינור אל הגג שבאתר הבניה.

מדובר אם כן בניצול הכוח המיכני של הרכב המנועי (המשאית) לייעודו המקורי (הזרמת בטון ממערבל), אירוע המכוסה בביטוח חובה (ראה הגדרת "תאונת דרכים" בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

אלא שבמשפט התברר כי קריסת הגג לא ארעה רק בשל הזרמת הבטון, אלא וזה החשוב - להזרמת הבטון קדמה חבלה במערכת התמוכות של התקרה.

השימוש ברכב איננו צריך להיות הגורם היחיד או המרכזי בגרימת האירוע, קבעה השופטת. די בכך אם הוא אחד הגורמים שגרמו לו. בהצטרף מספר גורמים המביאים לאירוע, אין חשיבות לכך שאחד מהם – בענייננו התקלה בתומכות – נגרם במזיד, ובלבד שהגורם האחר, השימוש ברכב, היה אף הוא גורם ממשי לתאונה. טול לדוגמא מבנה רעוע שאינו בנוי כהלכה ומכונית נוגחת בו והוא מתמוטט. איש לא יחלוק על כך שזו תאונת דרכים, גם אם אילו היה המבנה בנוי כהלכה לא היה מתמוטט מנגיחה כזו. או למשל, רכב המעמיס סחורה על מדפים בעזרת זרוע המותקנת עליו, אלא שהמדפים לא הותקנו כהלכה וההעמסה על-ידי הזרוע גורמת להתמוטטות; דומה, שגם כאן לפנינו תאונת דרכים".

לסיכום, פסקה השופטת, כאשר שני גורמים מביאים להתמוטטות: האחד חבלה בתומכות והחלשתן, השני יציקה על הגג תוך שימוש ברכב דו-תכליתי לייעודו הטבעי, עדיין מדובר ב"תאונת דרכים" המכוסה בביטוח חובה.

חברת כלל אם כן כמבטחת הרכב בבטוח חובה חיבה לשאת במלוא תשלום נזקי הפועלים.