Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

יש"ע זה כמו כאן

יש"ע זה לא כאן, אבל זה כמו כאן. כך נפתרה בתחום משפט ביטוח החובה לרכב בעיית יהודה, שומרון וחבל עזה. פתרון זה הוחל במלוא חריפותו במשפט שנדון בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

מוסא מחמוד נפגע לפני עשר שנים מטרקטור. התאונה ארעה בשטחים. לטרקטור לא היה ביטוח חובה ולפיכך תביעת מחמוד הוגשה נגד קרנית ( הקרן לנפגעי תאונות דרכים), המפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע פיצויים מאת מבטחת כלשהי.

במהלך המשפט חלו שתי התפתחויות משמעותיות.

ראשית, מחמוד הודה בכך שהטרקטור היה בבעלותו. שנית, בינתיים תיקנה הכנסת בישראל את חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ושללה מבעל רכב שלא ביטח את רכבו את הזכות לתבוע פיצויים מקרנית.

תיקון זה קיבל תחולה רטרואקיבית על כל התביעות התלויות ועומדות בבית המשפט, גם אם תאונת הדרכים ארעה לפני כניסת התיקון לתוקף.

בשלב זה טענה קרנית כי מאחר ותביעת מחמוד הוגשה בישראל חל עליה הדין הישראלי. לפיכך יש להחיל את התיקון הרטרואקיבי גם על מקרהו של מחמוד ולשלול ממנו פיצויים.

השופט ד"ר גבריאל קלינג, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בעניין, דחה את טענת קרנית בדבר תחולת החוק הישראלי על המקרה. "על תאונת דרכים שאירעה בשטחים חל הדין המקומי של השטחים. עצם הגשת התביעה בישראל אינה עשויה להביא לתחולתו של המשפט הישראלי".

אולם - קובע השופט קלינג - מחלוקת זו חסרת חשיבות משום שמפקד אזור יש"ע הוציא באוקטובר 1991 צווים המעתיקים מילה במילה את הוראות החוק הישראלי והחיל אותם בשטחים.

אכן - הסכים מחמוד - צווי המפקד הצבאי זהים להוראות החוק הישראלי, אולם הסמכות שבידי הכנסת לשנות את החוק רטרואקטיבית גם על מקרים שאירעו בעבר אינה נתונה למפקד צבאי.

המפקד הצבאי של השטחים - משיב השופט קלינג - יונק את סמכותו להתקין צווים מהמשפט בינלאומי הפומבי.

מבחינת המשפט הבינלאומי הפומבי יש לבחון אם הצו המתקן הוא לטובת תושבי השטחים ובא להגן על זכויותיהם. בעניין זה נקל להצביע על כך שהצו המתקן אכן בא לטובת תושבי השטחים. על מנת להבטיח פיצוי לכל מי שנותר ללא פיצוי, בין השאר בגלל העדר ביטוח, דאג המחוקק בישראל והמפקד הצבאי בשטחים להקים קרן מיוחדת, היא קרנית. מימון הקרן בא מחברות הבטוח. מכיוון שחברות הבטוח גובות פרמיה מהנוהגים ברכב, הרי שבמימון קרנית נושא כלל הציבור.

התיקון ששלל את הזכות לפיצויים מבעל רכב שלא ביטח את רכבו, בא להקל את הנטל מעל כתפי ציבור המבוטחים.

אין ספק לפיכך כי הצו המתקן בא לטובת תושבי השטחים ולהגנת זכויותיהם. אף תחולתו הרטרואקטיבית נועדה להבטיח הקלה מיידית במעמסה על המבוטחים שעד אז היו צריכים לממן את תביעותיהם של מי שלא דאגו לבטח עצמם.

חיזוק לסברה שהצו המתקן בא לטובת תושבי השטחים מוצא השופט בכך שהוא זהה לתיקון שהוכנס לחוק בתוך תחומי הקו הירוק.

אכן החקיקה בשטחים נעשית על ידי המפקד הצבאי, מבלי שיתקיים הליך התייעצות עם אוכלוסיית השטחים. אך החקיקה בישראל באה לעולם בהליך דמוקרטי וראוי להניח כי חוקים שמתקבלים בכנסת נועדו לטובת תושבי המדינה. מכאן ניתן ללמוד שגם החקיקה הזהה בשטחים נועדה לטובת תושבי השטחים.

התוצאה הייתה שהשופט קלינג דחה את תביעתו של מוסא מחמוד והותיר אותו ללא פיצויים, גם לא מקרנית.