רשות ללא רשות

המעיין בפוליסת ביטוח רכב החובה שבידיו יגלה כי מבחינת חברת הביטוח מי שרשאי לנהוג ברכב הוא בעל הפוליסה וכל אדם הנוהג ברשותו של בעל הפוליסה.

לאור פיסקה זו, משך עשרות שנים, פסק בית המשפט העליון בעקביות, כי הכסוי הביטוחי לא יחול על מי שנהג ברכב למטרה שונה מזו שלמענה הופקד הרכב בידיו.

המהפך בגישה זו חל כאשר, בפני בתי המשפט הובא מקרה של חייל אשר נהג ברכב צבאי כדי להביאו למוסך ובמקום זאת נסע ללא רשות לביתו. מאוחר יותר נדון מקרה בו מסר בעל הפוליסה את מכוניתו לריפוד בחברון והרפד נטל את הרכב והסיע בו אחדים מבני משפחתו לחתונה ביריחו.

שתי התאונות שארעו במקרים אלו נתנו לשופט אהרון ברק הזדמנות לפתח את תאורית "הרשות הראשונית", כלשונו. לפיה די במתן רשות ראשונית על ידי בעל הרכב לשמוש ברכב וכל סטיה או חריגה מאוחרת ואפילו ממשית מן הרשות תהיה עדיין מוגנת תחת הכיסוי הביטוחי.

נסיון לבצע מהפך נגדי בהלכה נעשה על ידי השופט המחוזי יוסף מרגלית מחיפה והוא נדון בימים אלה בערעור בבית המשפט העליון.

אורי פילו שכר רכב מחברת מ.כ.ת. אוטו-רנט ומסר אותו לסיגלית אסרף. פילו ידע כי לסיגלית טרם מלאו 20 שנה וכי רשיון הנהיגה שבידיה הינו בן פחות משנה.

אסרף נפגעה בתאונת דרכים וחברת הביטוח של הרכב, אליהו, טענה כי מסירת הרכב לידיה נעשתה תוך הפרת הסכם השכירות אשר אסר על נהיגת הרכב בידי נהג צעיר. השופט מרגלית, כאמור, קיבל טענה זו וקבע שחברת אליהו פטורה מאחריות.

השופט תיאודור אור בבית המשפט העליון דחה את נסיון המהפך הנגדי. אין זה רצוי, קובע השופט אור, כי הנפגע יצטרך להתדיין עם המבטח על מהותם המדויקת של היחסים הפנימיים בין בעל הפוליסה לבין הנהג. משהותר השימוש הראשוני חייב בעל הרכב ועמו חברת הביטוח שלו לשאת בסיכון שהוא עצמו יצר. אין זה ראוי כי אחריותו של בעל הרכב כלפי הניזוק תהא תלויה בפרטי ההיתר שניתן לנהג.

השופט אור דחה גם את הנסיון לאבחן בין המקרה של אסרף לבין המקרים של החייל והרפד. "מסירת הנהיגה לצד שלישי בניגוד למותר, איננה שונה במהותה מחריגה אחרת מהרשאה, המוצאת ביטויה בסטיה ממסלול הנסיעה (כפי שהיה בפרשת החייל שסטה מהמוסך לביתו) או ממטרתה (כפי שהיה בפרשת הרפד שקיבל את הרכב לעבודה ונסע בו לחתונה). בעניננו מדובר בסטיה של מקבל הרשות, פילו, מהרשות שניתנה לו, בנותנו הרשאה לנהגת צעירה לנהוג במכונית. גם על סטיה שכזו, יש להחיל את הלכת הרשות הראשונית".

השופט אור התעלם לחלוטין מהביקורת הקשה שמתח פרופ' דניאל פרידמן על גישה זו של בית המשפט העליון. לדברי פרידמן הנפגעים ממילא היו מפוצים על ידי קרנית ואילו בעל הרכב, בעקבות גישת בית המשפט העליון, עלול להחשף "על לא עוול בכפו לאחריות פלילית וכן לאחריות אזרחית חמורה שאין להן צידוק כלשהו".