Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

אלימות מילולית

באחד הבקרים קיים יעקב שלו ישיבה עם אחד מעובדיו. במהלכה נדונו ליקויים כספיים. ריב מילולי קשה התפתח בין השניים. שלו אף ספג קללות וכעס רב.

שלו החל לחוש כאבים חדים ודקירות בחזהו. זמן קצר לאחר מכן הובהל לבית החולים בנהריה.

בבית החולים אובחן כי שלו עבר אוטם בשריר הלב.

בחוות דעת רפואית שנתן פרופסור לואיס קבע הרופא ש"אין ספק כי ההתקף קרה עקב הוויכוח והמתח בעבודתו של שלו. התרגשות יתר בעבודה היא הסיבה הישירה והמיידית להופעת התקף הלב. ידוע ומתואר בספרות המקצועית שמתח נפשי הוא גורם ידוע ומקובל להתפתחות אוטם בשריר הלב".

שלו היה מבוטח בחברת הבטוח סלע בבטוח תאונות אישיות. הפוליסה קבעה כי היא באה לשמש הגנה בפני תאונה גופנית בלתי צפויה מראש, שתיגרם אך ורק במישרין על ידי אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין.

חברת סלע סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה שהויכוח המילולי אינו מהווה אמצעי אלימות חיצוניים.

המחלוקת התגלגלה אל בית המשפט המחוזי בחיפה.

השופט דוד קציר צידד בעמדתה של סלע כי אכן "אלימות מילולית" אינה נחשבת אמצעי אלימות. "מונח זה אינו אלא מטבע לשון הנקוט בפי פובליציסטים, הוא בא להצביע על דיבור בוטה ואולי גם גס כפי הנקוט, לצערנו, בזמננו ובמקומותינו".

בדרך של איפכא מיסתברא, אפשר לומר כי דיבורים מהווים תחליף למעשים ודיבורים אלימים באים במקום מעשי אלימות של ממש. בבחינת קטארזיס.

פוליסת ביטוח תאונות אישיות דנה בתאונה לגופו של המבוטח ולא לנפשו או לרוחו. אף אם ניתן להניח שדיבור בוטה וגס עלול לפגוע בפסיכה של האדם אליו כוונו, אין בכוחן של מילים לפצוע או להרוג.

בלשון בני אדם, אלימות פירושה שימוש בכוח פיזי חיצוני נגד גופו של המבוטח. כוח פרושו מגע פיזי אלים עם עצם חיצוני שאינו טמון במבוטח עצמו.

התקף לב, מגיע השופט קציר למסקנה, עם שהוא עלול לנבוע מנסיבות חיצוניות, אינו נראה בימינו כמאורע תאונתי המכוסה על ידי פוליסות לבטוח תאונות אישיות.

בוודאי שאין לראותו כסיכון תאונתי בהעדר גורם חיצוני אלים. תביעתו של שלו נדחתה לפיכך על הסף.