פעילות צבאית
אלי וסרמן היה בשירות מילואים. באחד הלילות יצא וסרמן לסיור רגלי חגור נשק וכדורים. לפתע הבחין בחור בגדר המחנה. וסרמן הלך לראות במה מדובר. לרוע המזל, החליק וסרמן על קרש וקיבל מכה בראש. כתוצאה מהארוע הוכר וסרמן כנכה צה"ל.
לוסרמן היתה גם פוליסה לביטוח תאונות אישיות בחברת הביטוח המגן. וסרמן ביקש לקבל תגמולי ביטוח גם על פי פוליסה זו.
המגן דחתה את בקשתו של וסרמן לאור הוראה מפורשת בפוליסה הקובעת כי פוליסות מסוג זה, אמנם מכסות את המבוטח בעת היותו בשירות מילואים, אך לא כאשר הנכות נגרמת כתוצאה מהשתתפות בפעילות צבאית.
המחלוקת בין הצדדים הגיעה עד בית המשפט העליון. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט שלמה לוין, קבע שלא קיימת מחלוקת על כך שהאירוע נגרם בעת שירות מילואים וכי הפעילות בה השתתף וסרמן הינה פעילות צבאית.
השאלה היחידה היא האם קיים קשר סיבתי בין השתתפות וסרמן בפעילות הצבאית לבין נכותו.
וסרמן טען כי אין די בקיומו של קשר סיבתי כדי לפטור את המבוטח מחבותו על פי הפוליסה. לגירסתו, דרושים מבחנים נוספים, שכונו על ידו "מבחני הסתברות ראויים וצפיה מראש".
טענה זו, קובע השופט לוין, אינה מעוגנת בלשונה של הפוליסה ואין היא בבחינת פרשנות סבירה לאור הכוונה להוציא מתחולת הפוליסה ארועים שארעו כתוצאה מפעילות צבאית.
קבלת טענה זו, הוסיף השופט, עשויה גם להביא קלקול ואי בהירות ביישומו הקונקרטי של חוזה הביטוח.
לעומת זאת, קבע השופט, מבחני הסיבתיות הרגילים מאפשרים קיומה של אבחנה חדה בין ארועים שארעו בעת השתתפות בפעילות צבאית, ואשר נגרמו על ידה, לבין ארועים שאינם כאלה.
כך למשל, אם חלה המבוטח בעת פעילות צבאית והתברר שהמחלה היתה מתרחשת גם ללא קשר לפעילות הצבאית, עדיין יבוא המבוטח בכלל המבוטחים הזכאים להנות מהוראותיה.
בכל מקרה אחר, שבו קיים קשר סיבתי בין הפעילות הצבאית והארוע, תהיה חברת הביטוח פטורה מחבות.
במקרה של וסרמן, פסק השופט, אין כל קושי לקבוע שנכותו לא רק ארעה בעת פעילות צבאית אלא גם נגרמה על ידי ההשתתפות בפעילות זו.
לפיכך קבע השופט לוין כי דין תביעתו של וסרמן להידחות על פי הוראותיה המפורשות של הפוליסה.