מבוטח בשר ודם

דני לזמי עבד בחברת רביב עמק-חפר, שעסקה בעבודות תשתית ובניה. במהלך העבודה, נפגע לזמי בעינו השמאלית עקב חדירה של גוף זר. לזמי נותר עם נכות רפואית לצמיתות.

לזמי פנה לחברת הביטוח הראל, בדרישה לממש פוליסה לביטוח תאונות אישיות שהוצאה על שם מעבידתו, רביב עמק-חפר. חברת הביטוח דחתה את דרישתו.

לטענתה, לזמי איננו בעל זכות תביעה כלפיה. המבוטחת בפוליסה היא חברת רביב עמק-חפר. הא ראיה שהפוליסה הוצאה על שמה. הראל הפנתה את תשומת לבו של לזמי לכך שתחת "שם המבוטח" מופיעה בפוליסה המעבידה בלבד - רביב עמק חפר.

חילוקי הדעות בין הצדדים הובאו להכרעת סגן נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט עמירב רנד.

אכן, קבע השופט, הפוליסה הוצאה על שם החברה המעבידה. אולם, מתחת לשם המעבידה נאמר "עבור המבוטחים הבאים" וכאן בא פירוט של שלושה עשר עובדים וביניהם לזמי.

זאת ועוד, פוליסת ביטוח תאונות אישיות נועדה מעצם טבעה לבטח בני אדם בשר ודם ולא חברות. ייתכן, הוסיף השופט, שהמעבידה שילמה את הפרמיות. אך ברור מלשון הפוליסה כי כוונת הצדדים היתה שהעובדים ששמותיהם פורטו בפוליסה הם עצמם יהיו מבוטחים. הא ראיה שהראל עצמה מצאה לנכון לכנות את העובדים בשם מבוטחים. במעמדם כמבוטחים, חלה על העובדים הפוליסה מכוח חוק חוזה הביטוח הקובע כי חוזה הביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין "מבוטח".

לחילופין ומתוך הנסיבות, הוסיף השופט, ניתן לראות את לזמי כמוטב על פי הפוליסה, שגם לו הוענקה בחוק, לצד המבוטח, זכות תביעה ישירה על פי הפוליסה.

ניתן לראות בפוליסה גם חוזה לטובת צד שלישי. זהו סוג של חוזה שנעשה לטובת מי שאינו צד לו. גם במסגרת חוזה כזה יש ללזמי זכות תביעה.

השופט דחה גם את טענתה של הראל לפיה היא שילמה כבר לחברה המעבידה את תגמולי ביטוח עבור הפגיעה ממנה סבל לזמי. עובדה זו כשלעצמה אין בה כדי למנוע מלזמי להפרע על פי הפוליסה. מה גם שלא הוכח כי הסכום ששולם לחברה המעבידה, או כל חלק ממנו - הגיע לידיו של לזמי.

כללו של דבר, קובע השופט רנד, לזמי מבוטח על פי הפוליסה והוא זכאי לממש את הזכויות המוקנות על פיה.