Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

זכויות ללא תמורה

ערן אנוך עבד בחברת נירוסטה. כשנתיים לאחר תחילת העבודה חדלה נירוסטה להעביר לחברת הביטוח איילון את תשלומי ביטוח המנהלים של אנוך. איילון פנתה אל נירוסטה בארבעה מכתבי התראה שלא הועילו. כעבור זמן קצר פסקה נירוסטה לפעול ונכנסה לפירוק.

אנוך פנה לבית הדין לעבודה וביקש כי זה האחרון יקבע שחברת הביטוח איילון התרשלה בגביית תשלומי הביטוח מנירוסטה. לפיכך - כך על פי הטענה - זכאי אנוך לזכויות מחברת איילון על פי פוליסת הביטוח כאילו הועברו כסדרם כל התשלומים.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית הדין הארצי לעבודה ונדונה בפני השופטים מנחם גולדברג סטפן אדלר ויצחק אליאסוף.

השופט גולדברג מבהיר כי החוק מגן על העובדים - המבוטחים בבטוח מנהלים. לפיכך חייבת חברת הביטוח לכבד את זכויות העובד במלואן, גם אם לא קיבלה את מלוא התמורה המגיעה לה מהמעביד.

הסדר זה פוגע בזכות הקנין של קופת הביטוח, וגם בזכויותיהם של כלל המבוטחים לטובתו של העובד המסוים; שהרי הסדר זה מחייב את חברת הביטוח להפריש תוספות כספיות נאותות, מכספי כלל המבוטחים, על מנת לעמוד בהתחיבויותיה כלפי המבוטחים שמעבידיהם לא מעבירים את תשלומי הביטוח.

לפיכך, נותן החוק לחברת הביטוח מכשיר של פניה לבית הדין לעבודה בבקשה כי זה האחרון ישחרר אותה מחבות מכבידה זו.

כדי להצליח בבקשה כזו על חברת הביטוח להוכיח, כלשון החוק, כי "הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הביטוח".

משלוח מכתבי התראה, קובע השופט, אין בו די. על חברת הביטוח להוכיח כי נקטה בהליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב. עליה להגיש תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים (כגון עיקולים) לשם גביית כספים מהמעביד. פעולות אלה חייבות להעשות סמוך למועד בו מתברר לחברת הביטוח כי המעביד אינו מעביר לה את תשלומי הביטוח.

על חברת הביטוח לנקוט בדרך, בזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב.

במיוחד יש חשיבות לפעולות הגבייה כאשר המעביד מנכה כספים משכרו של העובד ונמנע מהעברתם לקופה בנוסף לאי העברת חלקו הוא. מעשה זה של המעביד חמור במיוחד, וראוי על כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד.

אין משמעות הדבר חובה אבסולוטית להגשת תביעה, מבהיר השופט גולדברג. אולם, הנטל על חברת הביטוח להראות כי בנסיבות מקרה מסוים לא היה צורך, או לא היה טעם לעשות כן.

כך לדוגמא, כאשר המעביד הוא חברה בפירוק, מובן שאין צורך בהגשת תובענה, אם כי יש להגיש הוכחת חוב למפרק. כך הוא גם כאשר אין סיכוי ממשי לגביית החוב. אין לדרוש מחברת הביטוח להגיש תביעת סרק.

במקרה זה - פוסק השופט - הסתפקה איילון במשלוח מכתבי התראה. בכך אין די. העובדה שנירוסטה ממילא התפרקה בסוף אינה מספיקה כדי ללמד שלא היה טעם בהגשת תביעה במהלך השנה שלפני הפירוק. לו הוגשה תובענה סמוך למועד בו הפסיקה נירוסטה להעביר את התגמולים, ניתן היה לגבות לפחות חלק מהחוב.

לפיכך, פסקו השופטים פה אחד, במקרה זה הפיגור בגביית החוב חל ברשלנותה של איילון.

בשולי הדברים העירו השופטים כי מן הראוי שהכנסת תבחן מחדש את ההסדרים החוקיים בסוגיה זו מבלי להתעלם מהתכלית החשובה שביסודה והיא הגנה על זכויות העובד.