ירידת ערך פסיכולוגית בביטוחי רכב

המחלוקת

רכבו של ירון שוובה היה מבוטח בחוזה ביטוח מקיף בחברת הביטוח אררט. הרכב נפגע בתאונה.

חברת אררט הסכימה לפצות את שוובה עבור הנזקים לחלקי הרכב השונים אבל מיאנה לשלם לו תגמולי ביטוח עבור ירידת ערכו של הרכב.

אררט לא חלקה על כך שאכן ערכו של הרכב ירד, אך טענה כי לפריט זה של נזק אין כיסוי בפוליסה.

ההתדיינות בין הצדדים החלה בבית המשפט לתביעות קטנות והסתיימה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור שנדון בפני השופט יהושע גרוס.

יש להבחין, קובע השופט גרוס, בין ירידת ערך פסיכולוגית לבין ירידת ערך ממשית.

הירידה הפסיכולוגית קיימת כאשר עצם הפגיעה בתאונה עלול להביא לכך שקונה פוטנציאלי ידרוש בשעת מיקוח הפחתה במחיר הרכב.

ירידת ערך ממשית

ירידת ערך ממשית, לעומת זאת, נגרמת כאשר נותרים ברכב שרידים, רישומים וסימנים פיזיים הנובעים מביצוע עבודות תיקונים.

כך למשל, כאשר מוחלפים רכיבים ישנים בחדשים, אין ירידת ערך ממשית, אך עלולה להיות ירידת ערך פסיכולוגית, שכן הקונה עלול להיות מושפע מעצם העובדה שהרכב עבר תאונה.

רק ירידת ערך ממשית, בשלב זה, מכוסה בפוליסה

את השאלה אם ירידת ערך פסיכולוגית מכוסה בפוליסת רכב מקיף, משאיר השופט בצריך עיון, למקרה אחר שיבוא בפניו בעתיד. לדעתו שאלה זו אינה זקוקה להכרעה במקרה של שוובה, שכן לרכבו נגרמה ירידת ערך תפקודית - ממשית, כלשון השופט. ירידת ערך זו מכוסה על פי הפוליסה לביטוח רכב מקיף, במסגרת חובתה של חברת הביטוח להביא את המבוטח ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח.

חברת אררט חויבה לפיכך לשלם לשוובה את נזקיו כתוצאה מירידת הערך הממשית.