Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

השיכור, המסומם והביטוח שביניהם

על כביש הסרגל, כחמישה קילומטרים מערבה מעפולה, ליד מחנה עמוס, איבד אולג סדוי את חייו בתאונת דרכים.

אלמנתו אירנה, פנתה לחברת הבטוח אררט וביקשה לממש את פוליסת בטוח המקיף לרכב. הרכב נהרס כליל, אך חברת אררט סירבה לשלם את תגמולי הביטוח עבורו. התברר כי בדמו של המונח נמצאו 175 מיליגרם אחוזים אלכוהול.

לדעת המומחים, כמות זו מגעת עד כדי "השפעה בינונית על הנוטל אותה. זמן תגובה ארוך. אבדן שליטה עצמית. הפרעות קלות בשיווי משקל וקואורדינציה".

המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופטת רות טלגם בבית המשפט השלום בתל-אביב.

השופטת טלגם דחתה את טענתה של חברת אררט כי החריג בפוליסה לפיו הכסוי הביטוחי פוקע כאשר נהג הרכב נתון להשפעת סמים, חל גם כאשר הנהג נתון להשפעת אלכוהול. המונח סמים איננו מכיל בתוכו אלכוהול.

מדובר בפוליסה תקנית שסעיפיה מוכתבים על ידי המפקח על הבטוח ואין לסטות מהם אלא לטובת המבוטח. המפקח הבהיר במפורש כי העניין נשקל והוחלט שלא להוציא מגדר הפוליסה התקנית נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

אין גם לומר שבמקרה זה המנוח גרם במתכוון למקרה הבטוח. כדי להצליח בטענה כזו יש להוכיח כי שכרות מביאה בוודאות ובכל מקרה לתאונת דרכים.

השופטת לא נרתעה מהחשש שהועלה כי מתן פיצוי לנהג שיכור עלול לגרום לכך שהציבור יסיק כי בית המשפט אינו מתייחס בחומרה לנהיגה במצב שכרות.

בהרתעת הנהגים השיכורים, מסבירה השופטת, עוסק המשפט הפלילי על העונשים והקנסות שבו. כאשר מדובר בביטוח רכב מקיף, הרי שבמודע ניתנה עדיפות לאינטרס של פיזור הנזק על פני הרתעת ציבור הנהגים.

השופטת טלגם סירבה גם לקבוע כי המנוח נהג - כטענת אררט - בחוסר תום לב כאשר נכנס לרכבו במצב של שכרות. כמות האלכוהול הייתה בינונית ואין לומר כי המנוח נהג בפזיזות הגובלת ברשלנות פושעת.

השופטת דחתה לפיכך את טענות ההגנה של אררט וחייבה אותה בתשלום מלוא תגמולי הביטוח לאלמנתו של סדוי, אולם סירבה לחייב את אררט בתשלום ריבית מיוחדת שכן לא השתכנעה כי אררט נהגה שלא בתום לב כאשר סירבה לשלם לסדוי את סכום התביעה.