Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הכל נשאר במשפחה

באחד הימים נעלמה מכוניתו של מרק וינרסקי. התברר כי בנו אלכסנדר נטל את המכונית ללא רשותו וללא ידיעתו של האב. לבן לא היה רשיון נהיגה. כדרכם של אירועים מסוג זה, התנגש אלכסנדר בעמוד חשמל.

המכונית ניזוקה בצורה קשה ויצאה מכלל שימוש.

וינרסקי פנה אל חברת הביטוח סהר אך זו דחתה את דרישתו לתגמולי ביטוח.

אילו קיבל הבן את המכונית בברכתו של האב - התביעה בוודאי לא הייתה מכוסה תחת הפוליסה. זו דורשת כתנאי לכיסוי הביטוחי שהנוהג ברשות בעל המכונית יהא מצויד ברשיון נהיגה. וינרסקי עיין בתנאי הפוליסה ומצא כי זו מכסה גם נזק המתרחש כתוצאה מגניבה, או מעשה זדון. אלא שגם טענה זו לא שבתה את ליבה של חברת סהר והעניין הובא להכרעת בית משפט השלום בחיפה.

השופט יצחק כהן שבפניו נדון העניין לראשונה קבע כי לדעתו אכן מדובר בגניבה.

אמנם חוק העונשין רואה גניבה רק מקום בו הגנב אינו מתכוון להחזיר את הרכב לבעליו. אולם לדעתו של השופט כהן החלת דרישה זו על פוליסת הביטוח היא מרחיקת לכת ומרוקנת את הפוליסה מתוכנה.

יש לכן לפרש את המובן גניבה "במובן אזרחי כללי".

לכן - קבע השופט כהן - נטילת הרכב על ידי הבן ללא הסכמת וידיעת האב לנסיעה קצרה גם היא נחשבת לגניבה, אפילו התכוון הבן בסוף הנסיעה להשיב את המכונית לאב.

חברת סהר ערערה על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט מלכיאל סלוצקי קובע כי יש לתת למונח "גניבה" שבפוליסת הביטוח את המשמעות שניתנה לו במשפט הפלילי. מדובר במונח מהתחום הפלילי ויש לתת לו משמעות זהה, אלא אם הצדדים הגדירו בפוליסה מונח זה בצורה אחרת מזו הקיימת בחוק העונשין.

השופט ד"ר דן ביין הצטרף אף הוא לדעת השופט סלוצקי.

המבחן הקובע לענין הבנת המושג "גניבה" בפוליסה הוא כיצד נתפס מושג זה על ידי "אדם מסחרי רגיל".

במקרה הנדון - מבהיר השופט ביין - נראה כי נטילת רכב לשימוש זמני על ידי בחור צעיר מאביו כשאותו בחור מתגורר בבית יחד עם האב, לא ייחשב גם בעיני "האדם המסחרי הרגיל" כגניבה.

ד"ר ביין תוקף גם את קביעתו של שופט השלום לפיה התנהגות הבן היוותה גם "מעשה זדון" אשר מופיע אף הוא כסיכון מכוסה בפוליסה.

לדעת השופט כהן מושג זה כולל גם רשלנות פושעת תוך נטילת סיכון בלתי סביר.

"אינני מסכים עם עמדה זו" - אומר השופט ביין.

"המושג 'זדון' במשפט הפלילי כולל בתוכו הן כוונה והן מצב נפשי של פזיזות. אך בניגוד לדעתו של השופט קמא אין נכללת בו רשלנות פושעת.

המושג 'רשלנות פושעת' הוא מושג מורכב שיש לו חשיבות לענין הריגה על ידי מחדל, אך אין לו רלבנטיות מחוץ לתחום עבירת ההריגה".

לגרסת ד"ר ביין, אפוא, "הזדון" שעליו מדובר בפוליסה משמעותו מעשה מכוון, או פזיז בקשר לתוצאה של הנזק.

במקרה זה פעל הבן מתוך מצב נפשי של רשלנות, אך אין כל בסיס לקביעה שהוא חזה כאפשרות קונקרטית שהוא יגרום נזק למכונית.

בוודאי ובוודאי שהוא לא גרם לנזק במתכוון. מכאן שאין זה מקרה של נזק שארע ב"זדון".

השופט בלהה גילאור הצטרפה אף היא לדעת חבריה להרכב ותביעתו של וינרסקי נדחתה מכל וכל.