בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

קורלציה בין פרמיה לתגמולי ביטוח

מוריס ונונו יצא עם רכבו מחניה והתנגש בבטונאדה. הרכב ניזוק קשות. ונונו פנה לחברת הביטוח הכשרת הישוב בה היה הרכב מבוטח בביטוח מקיף. שמאי מטעם הכשרת הישוב קבע כי הרכב יצא מכלל שמוש והכריז עליו "אבדן כללי".

על פי מחירון לוי יצחק, ציין שמאי הביטוח, שווי הרכב הוא 21,700 ש"ח. אולם, הוסיף השמאי, מדובר ברכב סיטרואן ישן שעבר ארבע "ידיים" ושאין לו "שוק". לפיכך, העריך השמאי את שווי הרכב ב - 16,000 ש"ח בלבד.

על בסיס חוות דעת זו וחרף מחאותיו של ונונו, ניאותה הכשרת הישוב לפצות את ונונו בסכום הנמוך יותר של 16,000 ש"ח .

ונונו לא ויתר ופנה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד. המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופטת שרית גולן.

בפוליסת ביטוח הרכב, מדגישה השופטת גולן, לא נקבע כי הפיצוי שיקבל המבוטח עבור אבדן כללי של רכבו יחושב על פי דו"ח שמאי. למעשה, אין בפוליסה התייחסות לאופן קביעת שווי הרכב במקרה של אבדן כללי.

לגבי הפרמיה אמנם נקבע בפוליסה כי היא נגבית על בסיס קוד המורכב מדגם וסוג הרכב. אולם, הכשרת היישוב, לא היתה מסוגלת להצביע מהו הסכום בו הוערך הרכב לצורך חישוב פרמיה. אם כי בדיון הכשרת הישוב הודתה בכך ש"המחירון של יצחק לוי אולי הוא בסיס לחישוב הפרמיה אך הוא לא מחירון מחייב לצרכי תשלום תגמולי הביטוח".

הוצאה זו קוממה את השופטת. לא ייתכן - קובעת השופטת - שלצורך גביית כספים ממבוטח יחושב ערך הרכב בצורה מסוימת ואילו לצורך החזר כספים למבוטח ישנה הרכב את ערכו.

זאת ועוד, השופטת הביעה תמיהה על קביעת השמאי כי מחיר הרכב על פי המחירון הינו אחד ובאותה נשימה כי מחירו על פי שוק המכוניות המשומשות הינו אחר. הרי המחירון מתייחס לשנת הייצור של הרכב וככל הנראה סכום זה עומד בבסיס חישובה של חברת הביטוח את הפרמיות שגבתה מהמבוטח.

השופטת ביקרה קשות את העובדה שנתגלתה, לפיה לצורך הכנת הפוליסה לוקחים מחיר אחיד בהתחשב בדגם ובסוג הרכב תוך התעלמות מנתוניו הספציפיים של הרכב ובעת נזק לרכב לוקחים שמאי, המתחשב בכל הנתונים הספציפיים של הרכב ובכללם "מספר ידיים". לא ייתכן מצב - אמרה השופטת - בו חברת הביטוח תחשב את הפרמיה בעת כריתת חוזה הביטוח תוך התעלמות ממספר הבעלויות ברכב, אך ביום התשלום, בקרות מקרה הביטוח, היא תתחשב בפרמטרים אלה על מנת להוריד את שווי הרכב. התנהגות זו לוקה בחוסר תום לב.

לדעת השופטת, הבסיס לתשלום סכום תגמולי הביטוח במקרה של אובדן כללי צריך להיות זהה לבסיס תשלום הפרמיות.

לפיכך בסוף הדיון חייבה השופטת גולן את הכשרת הישוב לשלם את ההפרש שבין הערכת שמאי הכשרת הישוב לבין שווי הרכב על פי מחירון יצחק לוי.