גנב לשעה

שני שותפים ביטחו רכב אחד בפוליסה לביטוח רכב מקיף בחברת הביטוח עילית. בנו של אחד השותפים, נער בן 16, חסר רשיון נהיגה, נטל את הרכב בעת שאביו היה מחוץ לעיר. תוך כדי נהיגת הקטין ברכב, נגרמה תאונה והרכב ניזוק.

השותפים פנו לחברת הביטוח עילית ודרשו כי זו תפצה אותם עבור נזקי התאונה. עילית דחתה את הדרישה.

הפוליסה לביטוח מקיף מכסה נזקי תאונה מכל סוג שהוא, אולם זאת בתנאי שהנוהג ברכב יהיה בעל רשיון נהיגה בר תוקף.

במקרה זה, טענו השותפים, אכן הנוהג ברכב לא היה בעל רשיון נהיגה תקף, אלא שהפוליסה מכסה גם "כל נזק שנגרם עקב גניבה". הבן, טענו השותפים, גנב את הרכב מאביו ולא ניתן לטעון ברצינות כי תנאי לכיסוי הביטוחי כנגד גניבה הוא שהגנב יהיה בעל רשיון.

המחלוקת בין הצדדים, בשאלה אם השימוש ברכב במקרה זה נחשב ל"גניבה" הגיע להכרעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני הרכב השופטים משה טלגם, שרה גדות ויורם גלין.

בין השופטים התעורר ויכוח חריף בסוגיה. השופט טלגם קבע, כי פוליסת ביטוח אינה טקסט בפלילים ואין לקבל אותו כפשוטו. התכלית שלשמה נוסח המסמך היא שתכריע.

בחוק הפלילי הוסיפו באופן מפורש עבירה של שימוש ברכב ללא רשות, הבהיר השופט. זאת כדי לחסום טענה כי עשיית שימוש ללא רשות ברכב והחזרתו לבעלים לאחר השימוש אינה בגדר גניבה, שהרי בעבירת הגניבה נדרשת כוונה לשלול את הרכב מהבעלים לעולמים.

אבל, קובע השופט, אין לאיש ספק שבלשון בני אדם אותו "גנב לשעה" גנב היה, גם אם גנב מבעל הרכב רק את השימוש בו (ואת הבלאי והדלק) לאותה שעה.

גם טענת עילית כי בנו של מבוטח אינו יכול להחשב גנב אפילו בעיני אביו, אלא לכל היותר עושה מעשה קונדס, אינה יכולה להועיל לעילית. נטילה שבעל הרכב לא היה מסכים לה בשום פנים ואופן ואין לצפות שיאשר אותה בדיעבד - כמוה כגניבה.

לפיכך, סיכם השופט טלגם, כשהעובדות הן שהנוטל הוא קטין חסר רשיון נהיגה - הרי זו נטילה שכמוה כגניבה. אין ספק כי כאשר הצדדים ביטחו נזק בעקבות גניבה - "גניבה" כזו היא בגדר האפשרויות שנכללו בכיסוי הביטוחי.

השופטת שרה גדות חלקה על דעתו של השופט טלגם. לגירסתה, המונח "גניבה" המופיע בפוליסה הוא מונח ברור, אינו זקוק לפרשנות ולקוח מתוך החוק הפלילי. הרי המבוטחים יכלו במקרה זה לנקוט באמצעים לפיהם לא יקח הקטין את מפתחות הרכב וישתמש בו ללא רשות. גם בשפת יום יום לא ניתן לקבוע כי ארוע כזה בו קטין נוטל רכב מהוריו ללא רשות נחשב לגניבה. היעלה על הדעת כי כל שימוש שעושה קטין ברכוש הוריו ללא רשותם, בין אם כמעשה קונדס ובין אם מתוך רצון להשתמש באביזר זה או אחר, ייקרא גניבה?

עד כאן חילוקי הדעות שבין השופטים. וכיצד הוכרעה המחלוקת? השופט השלישי שישב בדין, יורם גלין, הצטרף לדעתו של השופט טלגם ובכך הכריע את הכף לחובתה של עילית ופסק כי עליה לשאת בתשלום תגמולי הביטוח לשני השותפים.