בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

תגמולי ביטוח המעשירים את המבוטח

העובדות

אבי שטולבך ביטח את רכבו בביטוח מקיף אצל חברת הביטוח מגדל. באחד הימים נגנב רכבו של שטולבך. מגדל שילמה לשטולבך פיצוי בגין גניבת רכבו בהתאם למחיר הרכב במחירון ביום הגניבה, תוך הפחתת סכום המתאים למספר בעלים קודם ובהתשב בכמות הקילומטרז שהרכב עבר.

שטולבך התרעם. הרי הוא שילם למגדל פרמיית ביטוח לפי מחירון מלא של הרכב, ללא ניכוי מספר בעלים ומידת קילומטרז'.

המחלוקת

שטולבך טען כי הוא זכאי לפיצוי מלוא ערך הרכב ללא ניכוי של מספר בעלים ומידת קילומטרז'. זאת בהתאמה לחישוב דמי הביטוח שנגבו ממנו.

שטולבך הפנה את השופטת נועה גרוסמן מבית משפט השלום בתל-אביב, בפניה נתבררה המחלוקת, לחוזר של המפקחת על הביטוח מתאריך 17.10.99. בחוזר זה המפקחת הורתה לחברות הביטוח להודיע למבוטח בשלב הצעת הביטוח מהו המחירון המשמש לקביעת ערך הרכב ביום כריתת חוזה הביטוח ובעת קרות האירוע הביטוחי.

אכן, הודה שטולבך, חוזר זה נכנס לתוקף רק מיום 1.1.2000, אולם שטולבך ביקש להחיל את הוראותיו גם על מקרה זה.

מגדל טענה מנגד, כי יש לחשב את תגמולי הביטוח על פי ערכו הריאלי של הרכב במועד הגניבה, בהתחשב במספר בעליו ובמידת הקילומטרז' שעבר. חישוב זה מביא את המבוטח למצב שהיה בו אלמלא קרות מקרה הביטוח.

על פי עקרון השיפוי שהוא מושכל יסוד בביטוח, טענה מגדל, יש לפצות את המבוטח עבור הנזק האמיתי שנגרם לו. שאם לא כן יוצא שמקרה הביטוח העשיר את המבוטח.

מגדל הפנתה את השופטת לסעיף בפוליסה בו צויין במפורש כי המבוטח יזכה בפיצוי בגין מלוא ערך הרכב ביום קרות הביטוח, או ברכב מסוג ומצב דומה. פוליסה זו, הוסיפה מגדל, נוסחה על ידי המפקח על הביטוח, הוא עצמו.

חישוב הפיצוי בהתאם לחישוב הפרמיה

השופטת לא התרשמה ממושכלות היסוד בביטוח, אליהן הפנתה מגדל.

השופטת ציינה כי חובת הגילוי המוטלת על כל אישיות משפטית, מוטלת ביתר שאת על חברת ביטוח, שהיא גוף גדול וחזק מול "לקוח קטן".

חוזר המפקחת על הביטוח מעניק גושפנקא של הממסד הביטוחי לחיוביים משפטיים אלה. מגדל, כחברת ביטוח, ידעה על קיומה של חובת הגילוי עוד קודם לפרסום הוראות המפקחת.

סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981 מטיל חובה כללית להבליט בחוזה ביטוח כל הגבלה שהיא בגדר תנאי או סייג לחבות המבטח.

במקרה זה היה על מגדל להסב את תשומת ליבו של שטולבך לפער בין הערכת הרכב לצורך הפרמיה, לבין הערכתו לצורך הפיצוי.

חוזה ביטוח, ציינה השופטת, מאופיין ביחסי כוחות בלתי שווים. המבטח הוא בעל כוח רב יותר כלפי המבוטח.

בגישת מגדל מצויה סתירה. לצורכי פרמיה היא אומדת את ערך הרכב על פי מחיר מחירון מקסימלי. בעת קרות מקרה הביטוח, היא מדקדקת בחישובי קילמוטרז' ובעלים.

השופטת איזכרה פסק-דין של בית משפט עליון בו נאמר כי ההלכה השיפוטית משתנה לפי צורכי העניין והזמן, תוך התאמה לצורכי החברה ולנורמות המשתנות.

ההלכה המשפטית, ציינה השופטת, הולכת ומשתנה לנגד עיננו ומדגישה ביתר שאת את חובתו של מוסד גדול וחזק לנהוג גילוי מרבי כלפי הלקוח הקטן.

לאור האמור לעיל קבעה השופטת, על מגדל להתאים את סכום הפיצוי המשתלם לשוטלבך לסכום בו העריכה את שווי הרכב לצורכי גביית פרמיה בעת כריתת חוזה הביטוח.

התוצאה

השופטת קבעה כי שטולבך זכאי לפיצוי על פי מחיר המחירון ששימש בסיס לגביית דמי הביטוח, ללא ניכוי מספר בעלים ומידת קילומטרז'.