דחייה חפוזה

יוסף גל היה בעליה של סירה מהירה. בעת שגל וחבריו שהו על הסירה ועסקו בדיג, התמלאה הסירה מים וטבעה במצולות ים.

הסירה הייתה מבוטחת בחברת הבטוח כלל. זו האחרונה דחתה את דרישתו של גל לתגמוליי ביטוח.

המחלוקת הובאה לדיון לראשונה בבית המשפט השלום.

בפתח הדיון טענה כלל כי בעת עשיית הביטוח נשאל גל במפורש על היסטורית התביעות שהוגשו בעבר בגלל הסירה.

תשובתו של גל - כך לגרסת כלל - הייתה שקרית.

בית משפט השלום קבע כי ראוי ששאלה זו תידון תחילה. לאחר קריאת סיכומי הצדדים דחה בית המשפט את התביעה על הסף.

על החלטה זו הגיש גל ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב והוא נדון בפני השופטים אריה אבן ארי, דוד בר אופיר והדסה אחיטוב.

בדיון טענה כלל, כי אילו הובא לידיעתה שהספינה כבר טבעה בעבר, בהיותה עוגנת ברציף, הייתה דואגת לבדוק את הסירה על ידי מוחה מטעמה כתנאי לקיום הביטוח.

בדיקה זו, לדברי כלל, הייתה גורמת קרוב לוודאי לתיקון הליקויים שגרמו לטביעת הספינה במקרה שלפנינו.

הדיון בטענה זו, קובע השופט בר אופיר, צריך להיערך על בסיס הדין האנגלי. חוק חוזה הביטוח הישראלי אינו חל על ביטוחים ימיים והפוליסה מחילה במפורש את הדין האנגלי על כל מחלוקת שתתגלה בין הצדדים.

אולם, מבהיר השופט בר אופיר, הדין האנגלי היינו בישראל דין זר. משום כך יש להוכיחו על ידי ראיות כפי שמוכיחים כל טענה עובדתית.

בעניין זה, פסק השופט, טעה בית משפט השלום שכן הוא לא יכול היה לפנות במישרין לדין הזר. היה עליו לגבות ראיות על דין זה באמצעות מומחה לדבר.

יתרה מזו, מדובר בטענה להעלמת עובדות מהותיות מציידו של גל בעת הגשת הצעת הביטוח.

היותה של עובדה מסוימת מהותית או שולית היא שאלה עובדתית, או שאלה מעורבת של עובדה וחוק לפי מיקומה וחשיבותה במערכת הנסיבתית הכוללת.

על בית המשפט לברר את המהותיות של אותה עובדה על רקע המכלול בראייתי שיובא בפניו.

עד שיפטור בית המשפט מבטח המתגונן בטענה של העלמת עובדות מהותיות, שומה עליו לקבוע כי העובדה שהועלמה היה בכוחה להשפיע על המבטח שלא לכסות את הסיכון או לדרוש פרמיה גבוהה יותר.

עיקרו של דבר, פוסק השופט בר אופיר, לא היה מקום להיחפז ולדחות את תביעתו של גל על הסף מבלי לברר את העובדות לעיצומן ולגופן.

נכון יהיה - הוסיף השופט - אם לכל צד יינתן יומו בבית המשפט והוא יכול להביא ראיות וטענות לביסוס עמדתו.

תוצאת הדיון הייתה שהתיק הוחזר לבירור, לגופו של עניין, לבית משפט השלום תוך הוראה שהתיק ידון בפני שופט אחר שטרם הביע דעתו בעניין.