בקשה להעברת מקום הדיון כתחליף לבקשה לפסילת שופט

המחלוקת

נשיא בית משפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, ביושבו כשופט בבית המשפט לעניינים מקומיים, נתן פסק דין בתובענה שהתבררה בפניו.

שרון אסיף לא היתה צד להליך, אולם פסק-הדין, כך לגירסתה, פגע קשות בזכויותיה.

אסיף פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לביטול פסק-הדין.

אסיף סברה כנראה, כי ראוי לפנות בתביעה קודם כל לבית המשפט שנתן את ההחלטה שפגעה בה. לפיכך פנייתה הראשונית הייתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקביל להגשת תביעתה, פנתה אסיף אל נשיא בית משפט העליון השופט אהרון ברק, בבקשה להעביר את מקום הדיון משיקולים של מראית פני הצדק.

אסיף תירצה את בקשתה בכך שלא ראוי כי שופט של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ידון בתובענה לביטול פסק-דינו של נשיא אותו בית משפט.

הצדדים שכנגד לבקשה, התנגדו לה. החברה להגנת הטבע טענה כי מירב הזיקות קושרות את התובענה לתל-אביב. הטענות שאסיף מעלה הינן למעשה טענות של פסלות שופט. היה עליה להגיש בקשה לפסלות שופט ולא בקשה להעברת מקום הדיון.

הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה, הוסיפה כי אסיף לא הניחה תשתית ראייתית כלשהי לחשש למראית פני הצדק.

תשתית ראייתית לחשש למראית פני הצדק

נשיא בית משפט העליון, השופט אהרון ברק, דחה את הבקשה להעברת מקום הדיון.

הנשיא ברק ציין כי הטענות שהעלתה שרון אסיף בעניין פגיעה במראית פני הצדק, בשל הנחתה ששופטי בית משפט המחוזי בתל-אביב לא יוכלו להכריע ללא מורא ומשוא פנים בתובענה לביטול פסק דינו של נשיא בית המשפט, אינה טענה ראויה.

הליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (הסעיף העוסק בהעברת מקום דיון) אינו משמש תחליף להעלאת טענות מסוג זה, ובמיוחד כאשר הטענה נטענת בעלמא מבלי שהונחה כל תשתית ראייתית להוכחתה.

בש"א 900/00 שרון אסיף נ' החברה להגנת הטבע ואח' ניתן ביום (כ"ד באדר א' תש"ס) 1.3.2000.