Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הצטרפות גופים בעלי משקל סגולי להליך משפטי

הרקע

לבית משפט העליון הוגשו 3 ערעורים בשאלות תכנוניות הקשורות לתכנית מיתאר מקומית של נתניה. שאלות תכנוניות אלה נוגעות לסוגיית היחס בין הליכי הפקעה לבין הליכים לייעודן של קרקעות פרטיות לצרכי ציבור במסגרת הליך איחוד וחלוקה מחדש שלא בהסכמת הבעלים.

סגן הנשיא השופט אורי גורן והשופט גבריאל קלינג מבית משפט המחוזי בתל-אביב הגיעו למסקנות סותרות בסוגייה זו.

נשיא בית משפט העליון השופט אהרון ברק החליט כי הרכב מורחב של 7 שופטים ידון בערעורים אלה.

שני גופים ציבוריים, הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון וכן המרכז לשלטון מקומי, הביעו את רצונם להצטרף כבעלי דין לערעורים ולהביא את טענותיהם בשאלות העומדות להכרעה בערעורים אלה.

בקשה להצטרף כבעלי דין בשלב הערעור

הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון טוענת כי היא מהווה רשות תכנונית המופקדת על מרחב תכנוני גדול בו עתודות מקרקעין בלתי מתכוננות. לטענת הועדה המקומית, להכרעה בערעורים נודעת חשיבות רבה לגביה. לפסק-הדין שיינתן בערעורים לא תהיה השפעה ישירה על זכויותיה של הועדה המקומית ראשון לציון. אולם, הערעורים מעוררים שאלות משפטיות טהורות אשר תהיה להן השלכה על זכויותיה של הועדה המקומית ראשון לציון מכוח הלכת התקדים המחייב. לכן מבקשת הועדה המקומית כי בית משפט העליון יאפשר לה ליטול חלק בהליך הערעור.

המרכז לשלטון מקומי טוען כי ערעורים אלה מעוררים סוגיה בעלת חשיבות עקרונית מן המעלה הראשונה הן מן הבחינה המשפטית והן מן הבחינה הפרקטית. לטענת המרכז לשלטון מקומי, כל הרשויות המקומיות עלולות להיפגע מן הפסיקה שתינתן בערעורים אלה. המרכז לשלטון מקומי הוא הגוף המאגד תחת כנפיו את כלל העיריות והמועצות ומייצג אותן במגעיהן עם רשויות השלטון. המרכז לשלטון מקומי מבקש לייצג את הרשויות המקומיות גם בהליך זה ולהביא בפני בית המשפט את נקודת ראותו, נקודת ראות שגבולותיה משתרעים מעבר לאינטרס הפרטני של הועדה המקומית לתכנון ובניה של עירית נתניה.

המבחנים לצירוף בעל דין בשלב הערעור

רשם בית משפט העליון אמיר זולטי הזכיר את ההלכה שנקבעה בפסק הדין המנחה שניתן לפני כעשור שנים על ידי נשיא בית משפט העליון (דאז) השופט מאיר שמגר בסוגיית צירוף בעל דין בשלב הערעור (ע"א 494/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית -קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

המבחן לצירוף בעל דין נוסף בשלב הערעור הוא משולש:

ראשית-האם בעל דין המבקש להצטרף להליך הערעור עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת אם לא יצורף לערעור.

שנית-האם מן הראוי כי תוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא הערעור תחייבנה, כולן או חלק מהותי מהן, את אותו אדם או גוף המבקש להצטרף להליך הערעור.

שלישית-האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים צירופו של בעל דין לערעור.

מאז מתן פסק דין זה קיימת מגמה עקבית ונמשכת להכיר במעמדם של גורמים מייצגים כשותפים בעלי זכויות בהליכים או אף כיוזמי הליכים.

בפסק דין אחמד כוזלי נ' מדינת ישראל (מ"ח 7929/96) קבע נשיא בית משפט העליון השופט אהרון ברק את המבחנים לצירופו של אדם או גוף להליך משפטי כ"ידיד בית המשפט".

כאשר אדם או גוף מבקש להצטרף כבעל דין להליך שהוא אינו צד מקורי בו, בית המשפט יבחן האם יהיה בצירוף כדי לתרום לדיון ולאינטרס הציבורי. בהקשר זה תבחן תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת, מהות הגוף המבקש להצטרף, מומחיותו, נסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך. כן תבחן השאלה האם הצירוף לא יפגע ביעילות הדיון.

צירוף ה"מרכז לשלטון מקומי" כבעל דין נוסף

הרשם זולטי מציין כי אין מחלוקת שתוצאות הערעורים לא תחולנה במישרין על הועדה המקומית ראשון לציון ועל המרכז לשלטון מקומי. הערעורים מתייחסים לקרקע המצויה בתחום שיפוטה של עירית נתניה.

אולם, ההלכה שתקבע בפסק-הדין בערעורים תחול על הועדה המקומית ראשון לציון, כמו גם על יתר הרשויות המקומיות.

השאלה נשוא הערעורים היא שאלה משפטית "נקייה". טרם נקבע אופן הדיון בערעור וטרם הוגשו סיכומי הטענות מטעם בעלי הדין. צירוף צד נוסף להליך הערעור לא יכביד על הדיון או יסרבל אותו.

יש לבחון, איפוא, האם מתקיימים בועדה המקומית ראשון לציון ובמרכז לשלטון מקומי אותם מומחיות , ניסיון וייצוגיות העשויים להקנות להם מעמד בהליך.

הרשם זולטי קבע כי לגבי הועדה המקומית ראשון לציון לא מתקיימים תנאים אלה.

אמנם הועדה המקומית ראשון לציון היא בעלת עניין, ניסיון ומומחיות בנושאים הדרושים הכרעה בערעורים. אולם, הועדה המקומית ראשון לציון אינה עולה בעניינה, ניסיונה ומומחיותה על אלו של הועדה המקומית נתניה, שהיא צד מקורי להליך. "ייצוגיות" הועדה המקומית מתמצה במתרחש בשטח שיפוטה. לכן צירוף הועדה המקומית ראשון לציון להליך הערעור לא יתרום להיקף הדיון ועומקו. משום כך אין מקום להתיר הצטרפותה של הועדה המקומית ראשון לציון להליך הערעור.

לעומת זאת, במרכז לשלטון מקומי מתקיימים התנאים לצירופו להליך הערעור.

המרכז לשלטון מקומי הוא גוף המייצג את כלל הרשויות המקומיות. המרכז לשלטון מקומי הוא גוף האוצר בחובו מומחיות ונסיון שאינם מוגבלים לשטח או תנאים של רשות מקומית מסויימת.

ככזה, המרכז לשלטון מקומי מהווה מועמד ראוי להצטרף להליך הערעור.

התוצאה

במרכז לשלטון מקומי מתקיימים הנסיון, המומחיות והייצוגיות המקנים לו מעמד להצטרף להליך הערעור למרות שאינו צד טבעי ומקורי להליך. לכן המרכז לשלטון מקומי יצורף כבעל דין לערעור.

בועדה המקומית לתכנון ובניה לא מתקיימים התנאים לצירופה כבעל דין להליך הערעור. לכן בקשתה להצטרף לערעור נדחתה.