חלוקת אחריות בין הורים לבעל אולם תצוגה

עקיבא פלג, תינוק בן 17 חודש, ביקר עם הוריו באולם תצוגה של טולמנס. בכניסה לאולם התצוגה היתה גינת נוי, מגודרת בחלקה, בה היו שתילים. בגינה זו היה כד חרס בו היה שתיל. מסביב לו היו פזורים חלקי זכוכית לנוי. התינוק ניגש לזכוכית, נגע בה ונפגע בבוהן ידו השמאלית.

האם טולמנס אחראית לקרות התאונה?

אם כן, מה גובה הנזק שנגרם לתינוק?

הצדדים הסמיכו את השופטת מיכל שריר מבית משפט השלום בהרצליה, לפסוק על דרך הפשרה מכוח סמכותו לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], תשמ"ד- 1984.

בפסק-דין המנחה של בית משפט עליון ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש (ע"א 145/80 פ"ד לז(1) 113) נפסק כי מחזיק מקרקעין חב חובת זהירות כפי מבקרים.

השאלה האם בנסיבות המקרה הספציפי מחזיק מקרקעין חב חובת זהירות כלפי מבקר אלמוני.

השופטת שריר, השיבה על שאלה זו בחיוב.

טולמנס הזמינה ופירסמה את המקום על מנת שקהל מבקרים יגיע למבניה. טולמנס הייתה צריכה לצפות כי יהיה מי מבין המבקרים שיפגע מהזכוכית.

אמצעי הזהירות שיש לנקוט משתנים בהתאם לנסיבות. לגבי ילדים, יתכן ואזהרה בלבד לא תספיק.

בא כוחם של הורי התינוק איזכר פסק-דין שניתן על ידי בית משפט העליון (ע"א 198/79 גולדשמיט נ' ארזי ואח' פ"ד לה(3) 399). שם הודגשה הזהירות המוגברת שיש לנהוג עם ילדים. בתי המשפט פיתחו מגמה ברורה להעניק יחס מיוחד לילדים אפילו היו מסיגי גבול.

השופטת ציינה כי במקרה זה טולמנס חבה בנזקי התינוק. התינוק, הדגישה השופטת, לא היה מסיג גבול, אלא הוא הוזמן למקום יחד עם הוריו.

השופטת ציינה כי טולמנס היתה רשאית לצפות כי תינוק בן 17 חודשים, ילווה על ידי הוריו, באופן שאמצעי הזהירות שעל טולמנס לנקוט כלפי התינוק, יפחתו.

ניתן היה לצפות מהורים לתינוק, שגילו פחות משנה וחצי, כי יישאו אותו על הידיים או יובילוהו בעגלה, במיוחד במקום בלתי מוכר.

רשלנות ההורים אינה מנתקת לחלוטין את הקשר הסיבתי בין רשלנות טולמנס, שפיזרה זכוכית בחצר פרוצה בסמוך לכניסה למחסן אליו הזמינה קונים פוטנציאליים, לבין הנזק שנגרם לתינוק.

השופטת קבעה כי בנסיבות אלה היא מחלקת את האחריות כך שהורי התינוק יחובו ב- חמישים אחוז מהנזק. חיוב זה נבע מאשמם התורם של ההורים להתרחשות התאונה.

כתוצאה מהתאונה נגרם לתינוק חתך של 3 ס"מ בבוהן שמאל עם הגבלת תנועות. הפצע נתפר ונחבש. לאחר זמן הוזמן התינוק להוצאת תפרים והמשך מעקב של רופא ילדים.

בא כוח הורי התינוק לא צירף חוות דעת רפואית. כמו כן לא הוכח כי נגרמה לתינוק נכות כלשהי בעקבות התאונה.

בנסיבות אלה, קבעה השופטת, מן הראוי לפצות את התינוק עבור כאב וסבל בסך של 25,000 ש"ח.

מאחר ולא הוכח כי לתינוק נותרה נכות בעקבות התאונה, דחתה השופטת את דרישת הורי התינוק לפיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד. השופטת הוסיפה וציינה כי מדובר בילד קטן שיכול לפתח את עתידו בהתאם למגבלותיו, אם ישנן. מגבלות כאמור לא הוכחו.

השופטת ציינה כי אין ספק שילד בן 17 חודשים נזקק לטיפול והשגחה של הוריו גם ללא קשר לתאונה. אולם, בעקבות פציעתו של התינוק, נאלצו הוריו להובילו לטיפולים ומעקב. בגין כך השופטת פסק פיצוי בסך 500 ש"ח, למרות שלא הומצאו קבלות.

טולמנס חויבה לשלם לתינוק את מחצית נזקו בסך 12,750 ש"ח. טולמנס חויבה גם בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת. א. (שלום הרצליה) 10646/98 פלג עקיבא (קטין) נ' טולמנס (ישראל) בע"מ ואח' ניתן ביום (ט' באדר ב' תש"ס) 16.3.2000.