אין די במכשול כדי להטיל אחריות

מנשה כהן הגיש תביעה על נזקים שנגרמו לו כאשר מעד לטענתו בקריית המלאכה בתל-אביב עקב מכשול שהיה מצוי בדרך.

לטענת כהן, עירית תל-אביב וחברת האחזקה שהפעילה את המקום ודאגה לנקיונו, הן האחראיות לנזקיו.

גירסאות שונות

כהן מסר מספר גירסאות שונות בנוגע לתיאור מקום התאונה.

בתצהיר שהגיש לבית המשפט טען כהן כי רגליו נתקלו בפסי מתכת אשר היו מונחים במדרכה בסמוך למכולת אשפה. אולם, בהודעה שמסר כהן למוסד לביטוח לאומי ציין כי התאונה ארעה בדרך לעבודה כאשר רגלו נתפסה ברצועה שנועדה לקשירת חבילות, בכניסה לבנין בו הוא עובד.

לעומתו הובא לעדות מנהל חברת האחזקה של קרית המלאכה.

ניתוח העדויות

השופט בועז אוקון מבית המשפט השלום בתל-אביב, אשר בפניו נדונה התביעה, ציין כי קביעת אחריות בשל התרחשות של מפגע אינה צריכה להיות פונקציה של חידון זיכרון. אין לרדד את ההליך המשפטי לרמה של שיבושי זיכרון, תוך הענקת ניצחון טכני למי שידו על העליונה. אולם, לא ניתן להקל ראש בפרטים כאשר מוגשת תביעה הנסמכת כולה על דבריו של הנפגע.

השינויים בגרסתו של כהן, לדעת השופט, מעוררים קושי נוכח עדותו העקבית ובעלת הרצף ההגיוני הפנימי של מנהל חברת האחזקה בקרית המלאכה.

השופט קבע כי עדותו של כהן בכל הנוגע לדרך קרות התאונה ולרשלנות עירית תל-אביב וחברת האחזקה הכילה אך ורק רסיסי ראיות, אשר אין בהם בסיס מספיק להטיל אחריות.

קיום מכשול עדיין אינו מטיל אחריות

אפילו היה קיים מכשול במקום, מוסיף השופט אוקון, לא די בכך כדי להטיל אחריות. יש להוכיח בראיות כי מכשול זה הוא פרי רשלנות.

קשה להשגיח על הדרך ולמנוע מציאותם של מכשולים בכל רגע ורגע נתון. לכן, היה כהן חייב להראות כי מי שאחראי לדרך לא נקט באמצעים המתקבלים על הדעת כדי למנוע קיומם של מכשולים. כהן לא הצליח להוכיח זאת.

התוצאה

על בסיס האמור דחה בית המשפט את תביעת מנשה כהן נגד עירית תל-אביב וחברת האחזקה.