חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995פרק ג' ביטוח אימהות
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995
לקוח מתוך אתר
פרק ג': ביטוח אימהות
סימן א': הוראות כלליות
הגדרות
[91]
39.
בפרק זה -
"לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון;
"הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
[92]
40.
(א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:
(1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;
(2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378.[2]
(ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:
(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;
(2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.
גמלה למי שאינה מבוטחת
[93]
41.
המוסד רשאי -
(1) לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;
(2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.
סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה[3]
הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה[4]
[94]
42.
(א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -
(1) למענק אשפוז;[5]
(2) למענק לידה;
(3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
(ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או אפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.
[94א]
43.
(א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1.
(ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.
[94ב]
44.
(א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה-[7]
(1) בשיעור של 20% מהשכר הממוצע, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(1א) בשיעור של 9% מהשכר הממוצע, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;[8]
(2) בשיעור של 6% מהשכר הממוצע, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;[9]
לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.
(ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:
(1) בעד שני ילדים - %100 מהשכר הממוצע;
(2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהשכר הממוצע.
(ג) בוטל.[10]
[94ג]
45.
(א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:
(1) בעד שלושה ילדים - 50% מהשכר הממוצע;
(2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהשכר הממוצע;
(3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהשכר הממוצע.
(ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב1- בחודש שלאחר הלידה המסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.[11]
(ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב1- בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.
חישוב ועדכון של מענק לידה וקצבת לידה
[94ד]
46.
מענק לידה וקצבת לידה יחושבו בכל שנת מס על בסיס השכר הממוצע כפי שהיה ב - 1 בינואר; חל לאחר מכן פיצוי, יוגדלו מענק הלידה וקצבת הלידה בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי, ואולם מענק הלידה למבוטחת שילדה בין ה-1 בחודש לבין ה-25 בו ישולם בשיעור שהיה בתוקף לפני ה-1 באותו חודש.
הסעת יולדת
[95]
47.
המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.
סימן ג': דמי לידה
הגדרות
[96]
48.
בסימן זה -
"היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה;
"יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.
[97]
49.
(א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.[12]
(ב) המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף,דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:[13]
(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
לענין סעיף זה, "היום הקובע" - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר.
(3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)(1).
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:[14]
(1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה;
(2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה;
(3) תקופה הפחותה מ21- ימים רצופים.
(ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56, בשינויים המחוייבים.[15]
[98]
50.
(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -
(1) בעד פרק זמן של 12 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;
(2) בעד פרק זמן של 6 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.
(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:
(1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%;[16]
(2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;
(3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;
(4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;
(5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.
(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, כתקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.
[98א]
51.
(א) מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - [17]
(1) 4 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) שבועיים - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).
(א1) מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה כאמור
בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על-
(1) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) שבוע בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).
(א2) מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה בשל הסיבה האמורה בסעיף קטן (ד1) של סעיף 6 לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית, בעד תקופת ההארכה לפי הסעיף הקטן האמור, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לפי הענין, בעד תקופה של 4 שבועות.[18]
(ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את חופשת הלידה שלה, כאמור בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים.
(ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לחופשת לידה מוארכת או לפיצול חופשת הלידה, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה בשינויים המחוייבים.
[99]
52.
(א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי סעיף 50 תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51 תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.
(ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.
שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם[19]
[100, 101א,101ב]
53.
(א) דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת אך לא יותר מהסכום הנקוב בלוח ג'; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את הסכום הנקוב בלוח ג', בשים לב לתנודות בשכר העבודה או לסכום המרבי הנקוב בלוח י"א.
(ב) חלו שינויים בסכום המרבי על פי האמור בלוח י"א או כאמור בסעיף 349, ישונה הסכום הנקוב בלוח ג' בהתאם לשיעור שלפיו חל השינוי.
(ג) חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב דמי הלידה, יוגדלו דמי הלידה בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.
(ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' בלוח י'.
[101]
54.
(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.
(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -
(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;
(2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א);
(3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),
והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
תקנות
[102]
55.
השר רשאי לקבוע -
(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;
(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;
(3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 54;
(4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י"ד;
(5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה.
שלילת הזכות
[103]
56.
המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:
(1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;
(2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;
(3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.
סימן ד': גמלאות להורה מאמץ ולהורה מיועד[21]
[95א, 103א]
57.
(א) על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד -
(1) שניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;
(2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.
(ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לפקיד הסעד כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.[22]
(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים. ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).[23]
(ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -[24]
(א) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;
(ב) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.
גימלאות להורה מיועד
57א.
(א) בסעיף זה -[25]
"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;
"אם מיועדת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
(ב) על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.[26]
(ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו52-, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.[27]
לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
סימן ה': גמלה לשמירת הריון
הגדרות
[103ג]
58.
בסימן זה -
"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;
"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
גמלה לשמירת הריון
[103ד]
59.
מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.
שיעור הגמלה[28]
[103ה]
60.
גימלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהשכר הממוצע מחולק ב30-; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב שכר העבודה הרגיל יוגדל סכום שכר העבודה הרגיל שחושב כאמור בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי.
תשלומי כפל
[103ו]
61.
מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה.
סימן ו': תשלומים מיוחדים
תשלום מיוחד
[103ב]
62.
אשה המבוטחת לפי סעיף 40 שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
[103ב1]
63.
(א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם-1980 (להלן - תקנות הבדיקה).
(ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.
סימן ז': בוטל[29]
64.
בוטל[30]
[1] ס' 40 (א) - בת' 12, ת"ת 1.1.97, במקום "לאשפוז בקשר ללידה" בא "למענק אשפוז". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
[2] ס' 40(א)(2) - בת' 20, ת"ת 1.1.98, אחרי המילים "שמתגורר באזור" נמחקו המילים "או בשטחי עזה ויריחו".
[3] כותרת סימן ב' - בת' 12, ת"ת 1.1.97, במקום "אשפוז" בא "מענק אשפוז". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
[4] ס' 42 - כותרת שוליים - בת' 12, ת"ת 1.1.97, במקום "לאשפוז" בא "למענק אשפוז"
[5] ס' 42(א)(1) - בנוסח המקורי: "לאשפוז כאמור בחוק ביטוח בריאות".
בת' 12, ת"ת 1.1.97, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12
[6] ס' 43 - בנוסח מקורי:
"(א) על אף הוראות סעיף 42(א)(1), מבוטחת כאמור בסעיף 40(א)(1) שילדה מחוץ לישראל תהא זכאית, במקום אשפוז בקשר ללידה, למענק אשפוז בסכום השווה לסכום מענק האשפוז כפי שהיה ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות; סכום המענק יעודכן מזמן לזמן בשיעור העליה של מחיר יום אשפוז שיאשרו שר הבריאות ושר האוצר.
(ב) תשולם בשל אשפוז מבוטחת כאמור בסעיף 40(א)(2), יהיה בגובה המענק האמור בסעיף קטן (א) והוא יועבר על ידי משרד הבריאות לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, כפי שיקבע שר הבריאות לפי סעיף 16(ג) לחוק ביטוח בריאות".
בת' 12, ת"ת 1.1.97, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
[7] ס' 44(א) - בנוסח המקורי: "נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת מענק לידה בשיעור של 20% מהשכר הממוצע".
בת' 41, ת"ת 1.9.00, נוספה הסייפא: "ואולם אם למבוטחת ארבעה ילדים נוספים הנמצאים עימה שטרם מלאו להם 18 שנים, ישלם המוסד למבוטחת מענק לידה בשיעור של 40% מהשכר הממוצע."
ר' הערות מבוא לת' 41.
בת' 61, ת"ת 1.7.03, הוחלף לנוסח דלעיל ר' הוראת תחולה בס' 59(ג) להערות מבוא לת' 61.
[8] ס' 44(א)(1א) - נוסף בת' 69, ת"ת 1.1.04, בנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול לגבי לידה שאירעה ביום התחילה או לאחריו ואולם המענק לפיו ישולם לראשונה בתום ארבעה חודשים מיום 5.2.04 (יום פרסום החוק).
[9] ס' 44(א)(2) - בת' 69, ת"ת 1.1.04 במקום "אינו הילד הראשון כאמור באותה משפחה" בא "הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה".
הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול לגבי לידה שאירעה ביום התחילה או לאחריו ואולם המענק ישולם לראשונה בתום ארבעה חודשים מיום 5.2.04 (יום פרסום החוק).
[10] ס' 44(ג) - בנוסח המקורי:
"מענק הלידה לפי סעיף קטן (ב) ייקבע לפי מספר הילדים שהיו בחיים שבעה ימים, ואם יצאו מבית החולים לפני תום שבעה ימים מיום הלידה - לפי מספר הילדים שיצאו מבית החולים.".
בוטל בת' 24, ת"ת 16.2.98.
[11] ס' 45(ב) - בת' 3, במקום "ששה חודשים" בא "תשעה חודשים".
- בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382 הוספה הוראת תחילה ותחולה הקובעת כי תחילתו של התיקון החל מ- 1.9.95 ותחולתו על מבוטחת הזכאית לקיצבת לידה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה ובלבד שביום התחילה טרם חלפו ששה חודשים מה- 1 בחודש שלאחר הלידה.
[12] ס' 49(א) - בת' 18, ת"ת - ראה הערות מבוא לת' 18, סעיף 49 המקורי סומן כ- 49(א).
[13] ס' 49(ב) - נוסף בת' 18, ת"ת - ראה הערות מבוא לת' 18.
בס"ח 1805, התשס"א, עמ' 516, בריישא, אחרי "שלרגל חופשת הלידה" בא "ולצורך הטיפול בילדו". ראה הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בהערת שוליים להערות מבוא לת' 18. וכן נוספה הסייפא לסעיף קטן (2) המתחילה במילים "לענין סעיף זה...". ר' הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בהערות מבוא לת' 18.
[14] ס' 49(ג) - נוסף בת' 18, ת"ת - ראה הערות מבוא לת' 18.
[15] ס' 49(ד) - נוסף בת' 18, ת"ת - ראה הערות מבוא לת' 18, בנוסח המקורי:
"בקביעת שיעור של דמי לידה המשולמים לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56 ובלבד שלענין זה, יובא בחשבון שכר עבודתו של הזכאי לדמי הלידה."
בס"ח 1805, התשס"א, עמ' 516, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר בהערת שוליים להערות מבוא לת' 18.
בס"ח 1946, התשס"ד, עמ' 425, אחרי "הזכאי לדמי הלידה" נמחקו המילים "אך לא יותר מהסכום המתקבל מחלוקת כפל השכר הממוצע בשלושים" וכן במקום "53 (ג) ו-(ד)" בא "53". ר' הוראות תחילה ותחולה בהערות מבוא לת' 18.
[16] ס' 50(ב)(1) - בת' 25, ת"ת 1.9.98, אחרי "דמי אבטלה" נמחקו המילים "או" ונוספה הסייפא המתחילה במילים "גמלה לשמירת הריון …". ר' הערות מבוא לת' 25.
[17] ס' 51(א) - בנוסח המקורי:
"(א) מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את חופשת הלידה שלה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית לדמי לידה נוספים בעד תקופת ההארכה, ובלבד שבסך הכל לא ישולמו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על -
(1) 16 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);
(2) 8 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2) והאריכה את חופשת הלידה בשל סיבה כאמור בסעיף קטן (ב1) או (ד) של סעיף 6 לחוק עבודת נשים או בשל יותר מסיבה אחת מהמפורטות בסעיף 6 האמור;
(3) 7 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2) והאריכה את חופשת הלידה לפי סעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים."
בת' 57, ת"ת 1.12.02, הוחלף לנוסח דלעיל.
הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על עובדת ומבוטחת, לפי העניין, שילדה ביום התחילה ואילך.
[18] ס' 51(א2) - נוסף ב"ת 71, ת"ת 1.4.04, בנוסח דלעיל.
הוראת תחולה קובעת כי הוא יחול על עובדת ומבוטחת לפי העניין, שילדה ביום התחילה ואילך.
[19] ס' 53 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
ס' 53 (ד) - בת' 2, ת"ת 1.11.95, אחרי "מדמי הלידה" בא "ומגימלה לשמירת הריון".
בת' 61, ת"ת 1.7.02, במקום "ה'" בא "ד'". ר' סעיף 59(ד) בהערות מבוא לת' 61.
[20] ס' 54 - לתקופה 1.7.02 - 31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[21] סימן ד' - בת' 10, ת"ת 17.3.96, במקום "למאמצים" בא "להורה מאמץ ולהורה מיועד".
[22] ס' 57(ג) - בנוסח המקורי:
"הוראות סימן ג' יחולו, בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, גם על אשה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10; היא תהיה זכאית לסכום השווה לדמי לידה מן היום שבו נתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1)."
הוחלף בת' 21, ת"ת 1.5.98, לנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 21.
[23] ס' 57(ד) - הוסף בת' 21, ת"ת 1.5.98, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 21.
בס"ח 1805, התשס"א, עמ' 516, נוספה הסייפא המתחילה במילים "ואולם לענין...". ר' הערת שוליים בהערות מבוא לת' 18.
[24] ס' 57(ה) - הוסף בת' 21, ת"ת 1.5.98, בנוסח:
"אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי שני בני זוג, תשולם הגמלה לפי סעיף זה לאחד מההורים המאמצים לפי בחירתם, ובלבד שאם שולמה הגמלה, כולה או מקצתה, לאחד מבני הזוג, לא יהיה בן הזוג השני זכאי לגמלה בשל אותו אימוץ."
ר' הערות מבוא לת' 21.
בס"ח 1805, התשס"א, עמ' 516, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הערת שוליים להערות מבוא לת' 18.
[25] ס' 57א(א) - נוסף בת' 10, ת"ת 17.3.96, בנוסח דלעיל.
[26] ס' 57א(ב) - נוסף בת' 10, ת"ת 17.3.96, בנוסח דלעיל.
[27] ס' 57א(ג) - נוסף בת' 10, ת"ת 17.3.96, בנוסח:
"הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו- 52, יחולו בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
בת' 26, ת"ת 17.3.96, אחרי "הוראות סעיפים 48 ו- 52, יחולו" בא "על אם מיועדת".
[28] ס' 60 - בחוק המקורי:
"גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא הסכום הנמוך משניים אלה:
סכום השווה ל- 25% מהשכר הממוצע, כפי שהיה ב-1 בינואר, מחולק בשלושים; חל לאחר מכן פיצוי, יוגדל הסכום בשיעור הפיצוי ביום תחילת הפיצוי;
סכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת, המחושב לפי סעיף 54, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; חל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב הסכום לפי פסקה זו, יוגדל הסכום בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי."
בת' 2, ת"ת 1.11.95, הוחלף לנוסח דלעיל.
בת' 38, ת"ת 11.4.00, אחרי המילים "סעיף 54 ולא יותר" נמחקו המילים "מ-70%". ראה הוראות תחילה ותחולה בהערות מבוא לת' 38.
[29] סימן ז' - בנוסח המקורי: "מימון אשפוז יולדת". בוטל בת' 12, ת"ת 1.1.97, ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
[30] ס' 64 - בנוסח המקורי:
"(א) לצורך ביצוע הוראות סעיפים 42(א)(1) ו- 43 יעביר המוסד -
(1) לקופות החולים כמשמעותן בחוק ביטוח בריאות ולפי הוראות פרק ד' לחוק האמור- את החלק היחסי מדמי ביטוח אימהות שיועד למענק אשפוז לפי פרק זה כפי שהיה ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות, בניכוי אותו חלק שיועד למענק האשפוז המשולם למבוטחת לפי סעיף 40(א)(1) שילדה מחוץ לישראל, ולמבוטחת לפי סעיף 40(א)(2) שילדה בישראל;
(2) למשרד הבריאות - את הסכומים שנוכו כאמור בפסקה (1) בשל מבוטחת לפי סעיף 40(א)(2) שילדה בישראל.
(ב) תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו לקופות החולים ולמשרד הבריאות במועדים ולפי כללים ותנאים שנקבעו לפי פרק ד' לחוק ביטוח בריאות, ובלבד שקופות החולים יעבירו למוסד פרטים הנוגעים ליולדת וליילוד במועדים ועל גבי טפסים שייקבעו לענין זה".
בוטל בת' 12, ת"ת 1.1.97, ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 12.
לקוח מתוך אתר