חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 פרק י"א ביטוח זיקנה וביטוח שאירים
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995
לקוח מאתר
פרק י"א: ביטוח זקנה וביטוח שאירים
סימן א': הוראות כלליות
הגדרות[1]
[5]
238.
בפרק זה -
"אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;
"אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא -
(1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) לא מלאו להם 18 שנים;
(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
(3) לא מלאו להם 22 שנים והם -
(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
(ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה;
(2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי בתקופה הקובעת במסגרת תכנית ניסיונית, כאמור בסעיף 1 לחוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים)(הוראת שעה) התשס"א-2001 שקיבל אישור מאת שר העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיך לכך.
(ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור;
(4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
(5) הם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם נתקיים בהם האמור בפסקה (4); לענין פסקה זו, לא יובא בחשבון שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
"הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
"עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית;
"אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי סעיף 132(1) עד (5) או לפי סעיף 252;
"עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט'.
[6]
239.
(א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת זקנה לפי פרק זה או קצבת נכות לפי פרק ט' למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.
סימן ב': מבוטחים
[7]
240.
(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1.[2]
(ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד.[3]
241.
בוטל.[4]
242.
בוטל.[5]
סוגים מיוחדים
[10]
243.
השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות סעיף 240 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
סימן ג': ביטוח זקנה
[11]
244.
(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של % 16 מהשכר הממוצע.
(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - %8 מהשכר הממוצע;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - %5 מהשכר הממוצע.
(ג) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 245, 247, 249 ו-250, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה.
(ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי סימן זה בלבד.[6]
(ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
(ה) בכפוף להוראות סעיף 324 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.
גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית
[12]
245.
(א) הגיל לקצבת זקנה הוא -[7]
(1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;[8]
(2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;[9]
(א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ג) קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט', שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.[10]
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי % 60 מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-% 10 מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.[11]
(ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט' בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה."[12]
(ב2) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ד' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.[13]
(ג) לענין סעיף זה -
"הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
"הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט' בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
(1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט' באותה שנת מס;
(2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט' כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.
תקופת אכשרה
[15]
246.
(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:
(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;
(2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
(3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:[14]
(א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
(ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
(ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
(1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
(2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1;[15]
(3) בן זוגה אינו מבוטח.
(4) שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט' בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.[16]
(ג) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ה' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.[17]
תלויים[18]
[17]
247.
לענין סימן זה, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
(1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
(א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
(ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
(ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בלוח א'1 - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט';[19]
(2) ילדו;
(3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
(א) מלאו לו 70 שנים;
(ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ט' או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
תוספת ותק[20]
[18]
248.
מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, תוגדל הקצבה ב-% 2 לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-% 50.
[19]
249.
(א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-% 5 לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.[21]
(ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי סעיף 245.
מבוטח שחדל להיות זכאי
[20]
250.
היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 245, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי סעיף 249.
[20א]
251.
(א) בסעיף זה -
"קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
"סכום קצבת זקנה" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
"גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה.
(ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת זקנה לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
סימן ד': ביטוח שאירים
[21]
252.
(א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
(1) %16 מהשכר הממוצע -
(א) לאלמנה שעמה ילדים;
(ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
(ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
(2) %12 מהשכר הממוצע - לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1) (א) ו-(ב).
(ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם - %7.5 מהשכר הממוצע.
(ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
(1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה - תשולם הקצבה בשיעור של 10% מהשכר הממוצע כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 7.5% מהשכר הממוצע בעד כל ילד;
(2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 10% מהשכר הממוצע.
(ד) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו-267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
(ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב)ו-(ג).
גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית
252א.
(א). מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד לפי סעיף 240(ב), אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 253(ב) ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי סעיף 253(א), יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות סעיף 252(ג).[23]
(ב). האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א) מחמת אחד מאלה בלבד:[24]
(1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
(2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע.
תקופת אכשרה
[22]
253.
(א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:[25]
(1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
(2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
(3) תקופת האכשרה לפי סעיף 246;
(4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:[26]
(1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
(2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
(3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
(4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
(5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.
[22א]
254.
(א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר.
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל המענק לפי סעיף זה בשיעור הפיצוי.
[23]
255.
(א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) כפול שלושים ושש.
(ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
(ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
(ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.
אלמנה שהיה עמה ילד
[23א]
256.
אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.
תוספת ותק[27]
[24]
257.
היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת יותר מעשר שנים ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי סעיף 252 או לפי סעיף 255 ב-% 2 לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-% 50.
גמלה ליותר מאלמנה אחת
[25]
258.
מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.
קצבה לילדים מנישואין קודמים
[25א]
259.
מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי סעיף 252(ג).
חידוש זכות לקצבה
[26]
260.
אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי סימן זה שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם -
(1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
(2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם.
זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה
[26ב, לוח ד'1]
261.
(א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת זקנה או זכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת הזקנה, % 50 מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.[28]
(ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי סימן ג' לפרק זה בלבד, או זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי הסימן האמור בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.[29]
(ג) קצבת זקנה לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות סעיף 366.
[27]
262.
(א) אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
(1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
(2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
(3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
(4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.
תשלום הקצבה לילדים
[28]
263.
השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי סעיף 252(ב) ו-(ג), ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
סייג לתחולה
[30]
264.
הוראות סעיפים 252 עד 263 לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום
[90, 90א]
265.
(א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר -
(1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
(2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.
(ב) לענין סעיף זה, "יתום" - יתום שהוא ילד, והוא בבחינת תלוי לפי סעיף 247(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.
סימן ה': דמי קבורה
דמי קבורה בארץ
[29(א)]
266.
הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
דמי קבורה בחוץ לארץ
[29(ב)]
267.
נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.
סייג לאגרות קבורה
[29(ג)]
268.
כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 266.
סייג לתחולה
[30]
269.
הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
[1] ס' 238 - "ילד" - בת' 45, ת"ת 1.9.01, פסקה 3(ב) המקורית סומנה כ-3(ב)(1) ונוספה פסקה 3(ב)(2) בנוסח דלעיל כהוראת שעה. לענין זה ר' חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית ניסיונית לבנים)(הוראת שעה), התשס"א-2001.
פסקה 3(ג) נוספת בת' 8, ת"ת 6 חודשים מיום 8.3.96, בנוסח דלעיל. וכן נוספו פסקאות (4) ו-(5), ור' הערות מבוא לתיקון 8.
פסקה 4 - ר' תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ"ז-1997.
- "עקרת בית" - נוסף בת' 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערת מבוא לת' 7.
- "אלמנה בת קצבה" - נוסף בת' 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערת מבוא לת'7.
- "עובד מבוטח", עובדת מבוטחת, - נוסף בת' 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערת מבוא לת' 7.
[2] ס' 240(א) - בת' 7, ת"ת 1.1.96, סעיף 240 המקורי סומן 240(א) ונוספה הריישא, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ר' הערות מבוא לתיקון 7.
בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום הסיפא שנוסחה היה:
להוציא -
(1) מי שביום י"א בכסלו התשי"ד (18 בנובמבר 1953) כבר מלאו לו 67 שנים;
(2) מי שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר י"א בכסלו התשי"ד (18 בנובמבר 1953) וביום שנעשה תושב -
(א) בגבר - כבר מלאו לו 60 שנים;
(ב) באשה שעוד לא מלאו לה 60 שנים ביום י"ד בניסן התשכ"ה (16 באפריל 1965) - היתה בת 60 שנים ומעלה, ובאשה שכבר מלאו לה 60 שנים ביום האמור - היתה בת 55 שנים ומעלה.
בא "להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1".
ר' הוראת תחולה בהערות המבוא לת' 66.
[3] ס' 240(ב) - נוסף בת' 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל, ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[4] ס' 241 - בנוסח המקורי:
"(א) אשה נשואה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, והיא עובדת במשק ביתה בלבד או שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית (בחוק זה - עקרת בית), אינה מבוטחת לפי פרק זה על אף הוראות סעיף 240; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו.
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על עקרת בית שהיא עגונה."
בוטל בת' 7, ת"ת 1.1.96, ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[5] ס' 242 - בנוסח המקורי:
"אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית ומגיעה לה קצבה לפי סעיף 252 או לפי סעיף 132(1) עד (5), אינה מבוטחת לפי פרק זה, על אף הוראות סעיף 240; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו."
בוטל בת' תיקון 7, ת"ת 1.1.96, ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[6] ס' 244(ג1) - נוסף בת' תיקון 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[7] ס' 245(א) - בנוסח המקורי:
"(א) הגיל לקצבת זקנה הוא 70 שנים בגבר ו65- שנים באשה, ואולם מבוטח שהכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גילו לקצבת זקנה הוא 65 שנים בגבר ו60- שנים באשה."
הוחלף בת' תיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל, וראה הערות מבוא לתיקון 7.
בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 386, תוקנה טעות באופן שבמקום "בתקופת, בא "מתקופת".
[8] ס' 245(א)(1) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "ששים וחמש שנים" בא "גיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[9] ס' 245(א)(2) - רישא בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "ששים וחמש שנים" בא "הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1" ובמקום "ששים שנים" בא "גיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66
[10] ס' 245(א)(2)(ג) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "שמלאו לה ששים שנים" בא "שהגיעה לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[11] ס' 245(ב) - בת' 28, ת"ת 1.1.99, במקום "בניכוי הסכום העולה על ההכנסה המירבית" בא "בניכוי 60% מהסכום העולה של ההכנסה המירבית".
הוראת תחולה קובעת כי תיקון זה יחול על קצבה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
[12] ס' 245(ב1) - נוסף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "לגיל ששים וחמש בגבר וששים באשה" בא "לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[13] ס' 245(ב2) - נוסף בת' 66, ת"ת 1.4.04, בנוסח דלעיל.
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[14] ס' 246(א)(3) - בנוסח המקורי:
"(3) לא פחות מ60- חודשים, אף אם הם בלתי רצופים, שבהם היה אדם מבוטח, ובלבד שמספרם אינו פחות ממספר החודשים שבהם לא היה מבוטח מחמת היותו עקרת בית או אלמנה לפי סעיף 242, או מחמת שחדל להיות תושב ישראל."
הוחלף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[15] ס' 246(ב)(2) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "היתה בת 55 שנים ומעלה" בא "כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1".
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[16] ס' 246(ב)(4) - נוסף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, בנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
בת' 54, ת"ת 1.9.02, במקום הסייפא שנוסחה היה "במשך 12 חודשים רצופים לפחות, בתכוף לפני שמלאו לה ששים שנים" באה הסייפא המתחילה במילים "בעד החודש שקדם...". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "לגיל 60 שנים" בא "לגיל הפרישה".
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[17] ס' 246(ג) - נוסף בת' 66, ת"ת 1.4.04, בנוסח דלעיל.
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[18] ס' 247 - ריישא - בנוסח המקורי: "אלה בגדר תלויים במבוטח לעניין סימן זה". בת' 60, ת"ת 1.1.03, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[19] ס' 247(1)(ג) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "מלאו לה 65 שנים" בא "הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בלוח א'1".
ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[20] ס' 248 - בת' 7, ת"ת 1.1.96, במקום הריישא "היה אדם מבוטח" בא הריישא "מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת." ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[21] ס' 249(א) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, נמחקה הסיפא שנוסחה היה "ובלבד שלא תוגדל הקצבה מכוח סעיף זה ביותר מ-25%". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[22] ס' 251 - בנוסח המקורי:
"מבוטח שבתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה קיבל, במשך תקופה של שנה אחת לפחות, קצבה חודשית לפי סעיף 199(1), לא תפחת קצבת הזקנה המגיעה לו משיעור הקצבה החודשית האמורה האחרונה ששולמה לו; ואולם תוספת תלויים ששולמה לו לפי סעיף 200 תובא בחשבון לענין סעיף זה כל עוד מתקיימים התנאים לתשלומה."
בת' 54, ת"ת 1.9.02, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 54.
[23] ס' 252א(א) - נוסף בת' 32, ת"ת 1.3.99, בנוסח דלעיל. ר' הערת מבוא לת' 32.
בת' 39, ת"ת 1.9.00, שונה מיספור הסעיף ל252-א (א).
[24] ס' 252א(ב) - נוסף בת' 39, ת"ת 1.9.00, בנוסח דלעיל. ר' הערת מבוא לת' 39.
[25] ס' 253(א) - בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, בריישא במקום "היא אחת מאלה" בא "היא תקופה…מתקופות אלה". ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[26] ס' 253(ב) - בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, במקום הריישא שנוסחה היה "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנפטר היה אחד מאלה" באה הריישא בנוסחה דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[27] ס' 257 - בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, במקום "מבוטח" בא "עובד מבוטח או עובדת מבוטחת". ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[28] ס' 261(א) - בתיקון 7, ת,ת 1.1.96, נוספה הסייפא "כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת,. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
[29] ס' 261(ב) - בחוק המקורי:
"(ב) תושב ישראל הזכאי לקצבת שאירים ואינו מבוטח לפי פרק זה, יהיה זכאי לקצבת זקנה בשיעור שאינו פחות מקצבת שאירים אם התמלאו בו התנאים שהיו מזכים מבוטח לקצבת זקנה לפי סעיף 245, ומאותו מועד לא יהיה זכאי לקצבת שאירים, ואולם אם חדל להיות זכאי לקצבת זקנה יחודש תשלום קצבת השאירים; לענין סעיף קטן זה, "קצבת שאירים", - לרבות קצבת תלויים ששיעורה אינו עולה על שיעור קצבת השאירים שהיתה משתלמת לאותו זכאי".
הוחלף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.
לקוח מאתר