חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 פרק י"ד גמלאות- הוראות כלליות
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995
לקוח מאתר
פרק י"ד: גמלאות - הוראות כלליות
סימן א': תביעות
מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם[1]
[128]
296.
(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.[2]
(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה.[3]
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נרשם ילד במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה לפי פרק ד' בעד תקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה.[4]
(ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה:[5]
(1) במענק לימודים לשנת לימודים פלונית, המשתלם לפי סעיף 74 - ה-1 באוגוסט שבתכוף לפני שנת הלימודים שבתחילתה זכאי ההורה היחיד למענק;
(2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיף 133(א) או 255(א) -ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה;
(3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי סעיפים 135(א) ו-(ב) ו-255(ב) ו-(ג) - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין;
(4) במענק ליתום לפי סעיפים 143 או 254 - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת;
(5) במענק פטירה לפי סעיף 310 - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה;
(6) בתגמול לפי פרק י"ב - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים.
הגשת תביעות[6]
[129]
297.
השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה.
297א.
(א) בסעיף זה -
"חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי הענין:
(1) בגמלה המשתלמת בעד תקופת מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה;
(2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;
(3) בגמלה המשולמת לפי פרק ח' - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד;
"מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה.
(ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום.
(ג) חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה.
ניכוי מקדמה או תשלום אחר[8]
297ב.
משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי סעיף 114 - לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה.
[130]
298.
(א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.
(א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף 92.[9]
(ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו.
ועדת תביעות
[131]
299.
ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע.
[133]
300.
(א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות.
(ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה.
(ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות.
[134]
301.
(א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה.
(ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד.
[134א]
302.
(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות -
(1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו;
(2) לזכאי לגמלה.
(3) לתובע גמלה לפי פרק ה', אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה.[10]
(ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו.
סימן ב': ייעוד הגמלה
[135]
303.
(א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א' לאותו חוק (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה.[11]
(ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה.
[136]
304.
(א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך.
(ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן -
(1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה;
(2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי.
(ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי.
תשלום לבן זוג
[136א]
305.
זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש.
תשלום לקיבוץ או למושב שיתופי
[136ב]
306.
(א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ או חבר מושב שיתופי, תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ או המושב השיתופי, לפי הענין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ או במושב השיתופי, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ או המושב השיתופי, אף אם אינם מתגוררים שם.
חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד
[137]
307.
(א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה.[12]
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-% 20 מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200.
(ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי.
חוב של גמלה
[137א]
308.
הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם בפרק י"א, על אף הוראות סעיף 303(ג).
תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים
[137ב]
309.
זכאי לקצבה לפי פרקים ה', ט' או י"א, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה.
[137ג]
310.
(א) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבה לפי פרק ה' או פרק י"ג בשל נכות שדרגתה % 50 לפחות, קצבת תלויים לפי פרק ה' או פרק י"ג או קצבת נכות לפי פרק ט', או הענקה לפי פרק י"ז הניתנת במקום הקצבאות האמורות, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק בסכום השווה לשכר הממוצע, כפי שהיה ב-1 בינואר שקדם ליום הפטירה; חל פיצוי לאחר מכן, יוגדל המענק בשיעור הפיצוי.
(ב) נפטר מקבל קצבה לפי פרק ה' או י"ג לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א).[13]
(ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי פרק ה' או פרק י"ג, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות סעיף 130, ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו בסעיף 238, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם:[14]
(1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה;
(2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה;
(3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר.
(ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה בסעיף 130(ב)(3), כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן:[15]
(1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה;
(2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1).
(ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה, בידו הברירה לקבל אחד מהם.[16]
פושט רגל
[138]
311.
זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לכונס הרשמי או לנאמן בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל.
[139]
312.
(א) בסעיף זה, "דמי ביטוח" -
(1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור בסעיף 368 אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי סעיף 241 כשהיא זכאית למענק לידה;
(2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
(ב) המוסד רשאי לקזז -
(1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
(א) דמי ביטוח;
(ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
(ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(2) בוטל.
(ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.[18]
(ד) בוטל.[19]
עיכוב תשלום קצבת ילדים
[139א]
313.
לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי פקודת מס הכנסה לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו.
ערעור[20]
[139ב]
314.
על אף הוראות סעיף 391, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי סעיף 313 בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחוייבים.
החזרת גמלאות
[140]
315.
שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:
(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;
(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;
(3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום.
סימן ג': תשלומי גמלה
אי-הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקיצבה[21]
[141]
316.
(א) קצבה שהוגדלה על פי סעיפים 111(א) או 142(א) לא תפחת משום כך בלבד שתוקף ההעלאה פקע במועד שבו מעודכנת הקצבה על פי השכר הממוצע.
(ב) בהגדלת קצבה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) לא יובא הסכום שבו היתה פוחתת הקצבה אילולא הוראת סעיף קטן (א) בחישוב הבסיס לקביעת ההגדלה, וסכום זה יקוזז כנגד ההגדלה.
(ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי פרקים ה', ט' או י"א, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי פרק ה' או לקצבת שאירים לפי פרק י"א, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה:[22]
(1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין;
(2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה.
אופן תשלומן של גמלאות[23]
[142]
317.
השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם -
(1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן;
(2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות.
תחילת זכות
[142א]
318.
מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם.
שמירת זכויות
[142ב]
319.
מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי פרקים ג' ו-ז', מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 351(יא), כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח.
[143]
320.
(א) לא תשולם תוספת קצבה -
(1) בזכותו של אדם המקבל קצבה;
(2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד.
(ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א) (1).
(ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת -
(1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;
(2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה.
(ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי פרק ה' או בקצבת תלויים לפי הפרק האמור במקום בקצבת זקנה או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת הזקנה או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקיצבת זיקנה, או זכאי לקיצבת זיקנה שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקיצבת הזיקנה שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קיצבת הזיקנה במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה:[24]
קיצבת תלויים או קיצבת שאירים.
(ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי -[25]
(1) קצבת ילדים;
(2) דמי קבורה;
(3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי פרק ה' והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' % 100;
(4) קצבת לידה;
(5) תשלום מיוחד לפי סעיף 62;
(6) גמלת סיעוד.
(ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה:
(1) דמי לידה המשתלמים לפי פרק ג';
(2) דמי פגיעה המשתלמים לפי פרק ה';
(3) תגמול לפי פרק י"ב;
(4) דמי חופשה המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה;
(5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו.
(ח) מבוטחת הזכאית לדמי אבטלה בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת זקנה, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן.
(ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' מענק לפי סעיף 107 או לפי סעיף 113, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.
[143ב]
321.
(א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי פרקים ה', ט', י"א או י"ג והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה.
(ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו.
סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים
[144]
322.
(א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי פרק ה' והאחד לפי פרק י"א, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
(ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם.
[145]
323.
(א) (1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרקים ה', י"א או י"ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המשטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(2) תגמול המשולם לפי סעיף 20א(א) לחוק הנכים לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה.
(ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי פרק י"ב, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
(ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם:
(1) חוק הנכים;
(2) חוק המשטרה;
(3) חוק שירות בתי הסוהר;
(4) סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה:
(5) חוק נכי המלחמה בנאצים;
(6) חוק נכי רדיפות הנאצים;
(7) חוק נפגעי פעולות איבה;
(8) חוק תגמול לחייל.
(ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג).
(ה) הבחירה לפי סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי פרק ט'.
[146]
324.
(א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה מששה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה מששת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו.[26]
(ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו בסעיפים 200, 201 ו-247 ובעד ילד כמשמעותו בסעיף 252(ב), הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה חודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד.[27]
תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל[28]
324א.
(א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי -
(1) גמלה המשתלמת לפי פרק ג' למבוטח כמשמעותו לפי הוראות סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1);
(2) גמלה המשתלמת לפי פרקים ה', ח' ו-י"ג;
(3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות.
(ג) בסעיף זה, "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים.
שלילת גמלה משוהה שלא כדין[29]
324ב.
(א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין.
אסיר
[147]
325.
הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר.
שלילת גמלה בגלל פשע[30]
[148]
326.
חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי סעיף 62, לפי סימן ד' בפרק י"א או לפי סעיף 310, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים.
הפחתת גמלה בגלל מרמה
[149]
327.
ניסה אדם להשיג גמלה במרמה, תופחת הגמלה שהוא זכאי לה ב-% 25.
סימן ד': תביעות נגד צד שלישי
[150]
328.
(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, רשאי המוסד או המעביד לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד כאמור.[31]
(ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.
זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה
[151]
329.
זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-% 75 מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח סעיף 330.
[152]
330.
(א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א). לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על % 75 מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
(ב) הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על % 75 מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
(ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו. יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-% 25 מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
(ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה.
אין המעביד חב לצד שלישי
[153]
331.
היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי פקודת הנזיקין, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי סעיף 328(א), על אף הוראות סעיף 84 לפקודה האמורה, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה.
גמלה לענין פיצויי נזיקין
[154]
332.
לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.
היוון
[155]
333.
לענין סימן זה רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות.
[1] ס' 296 (כותרת) - בת' 19, ת"ת 1.6.98, נוספה הסייפא "והתקופה שבעדה תשולם".
[2] ס' 296(א) - בת' 19, ת"ת 1.6.98 - ר' הערות מבוא, סומן סעיף 296 המקורי כ296-(א), אחרי "לגמלת כסף תוגש" בא "למוסד" וכן נמחקה הסייפא "אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור".
[3] ס' 296(ב) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל, ר' הערות מבוא לת' 19.
בת' 60, ת"ת 1.1.03, במקום "העולה על 48 חודשים" בא "העולה על 12 חודשים" ובמקום "טרם חלפו 48 חודשים" בא "טרם חלפו 18 חודשים". ר' הערות מבוא לת' 60
[4] ס' 296(ב1) - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[5] ס' 296(ג) - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל, ר' הערות מבוא לת' 19.
[6] ס' 297 - ר' תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998.
[7] ס' 297א - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 19.
[8] ס' 297ב - נוסף בת' 19, ת"ת 1.6.98, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 19.
בת' 74, ת"ת 1.8.04, במקום "לפני החודש שבו שולמה המקדמה" בא "בחודש שבו שולמה המקדמה" ובמקום "לפני החודש שבו נעשה" בא "בחודש שבו נעשה". הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על ניכוי המבוצע ביום התחילה או לאחריו.
[9] ס' 298(א1) - נוסף בת' 51, ת"ת 1.8.02, בנוסח דלעיל.
[10] ס' 302(א)(3) - נוסף בת' 51, ת"ת 1.8.02, בנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על פגיעה בעבודה שאירעה ביום התחילה ולאחריו.
[11] ס' 303(ב) - בת' 67, ת"ת - ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת בצו, ברישא במקום "בנק הדואר" בא "החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א' לאותו חוק (בסעיף זה - חברת הדואר)" וכן בסייפא במקום "בנק הדואר" בא "חברת הדואר"
[12] ס' 307(א) - בת' 60, ת"ת 1.1.03, אחרי "תלויים" בא "שהם תושבי ישראל". ר' הערות מבוא לת' 60.
[13] ס' 310(ב) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "שמלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" בא "שהגיע לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.
[14] ס' 310(ג) - נוסף בת' 44, ת"ת - ר' הערות מבוא לת' 44, בנוסח דלעיל.
לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[15] ס' 310(ד) - נוסף בת' 44, ת"ת - ר' הערות מבוא לת' 44, בנוסח דלעיל.
לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.
[16] ס' 310(ה) - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[17] ס' 312(ב)(2) - בנוסח המקורי:
"כנגד קצבת ילדים המגיעה לזכאי או לכל אדם אחר מכוח הזכאי - מס הכנסה שהזכאי חייב בו לפי פקודת מס הכנסה, ובלבד שלא יקוזז סכום שיפחית את הכנסתו של אדם, לפי חישוב חודשי, מן הסכומים הנקובים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, לפי ענין."
בוטל בת' 13, ת"ת 20.3.97.
[18] ס' 312(ג) - בת' 13, ת"ת 20.3.97, נמחקה הסייפא "זולת אם היא קצבת ילדים".
בת' 16, ת"ת - ראה הערת מבוא לת' 16, נוספה הסייפא "זולת אם…"
[19] ס' 312(ד) - בנוסח המקורי:
"סכום מס הכנסה שקוזז כאמור בסעיף קטן (ב)(2) יועבר לאוצר המדינה לזיכוי חשבון מס הכנסה של הזכאי לקצבה."
בוטל בת' 13, ת"ת 20.3.97.
[20] ס' 314 - בת' 13, ת"ת 20.3.97, אחרי המילים "הרואה עצמו נפגע", נמחקו המילים "מקיזוז מס הכנסה כנגד קצבת ילדים לפי סעיף 312(ב)(2) או".
[21] ס' 316 - בת' 9, ת"ת 1.4.96, נוספו להגדרת השוליים המילים "ופקיעת זכות לקיצבה".
[22] ס' 316(ג) - נוסף בת' 9, ת"ת 1.4.96, בנוסח:
"(ג) פקעה, מחמת פטירה, זכותו של מבוטח לקצבה או לתוספת לקצבה, המשולמות לפי פרקים ה', ט' או י"א, ישולמו הקצבה או התוספת עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם לא תשולם בעד אותו חודש מכוחו של אותו מבוטח קצבת תלויים לפי פרק ה' או קצבת שאירים לפי פרק י"א."
הוראת תחולה קובעת כי סעיף זה יחול לגבי מקרים שבהם תפקע הזכות לקצבה או לתוספת לקצבה ביום התחילה או אחריו.
בת' 44, ת"ת - ר' הערות מבוא לת' 44, הוחלף לנוסח דלעיל.
[23] ס' 317 - ר' תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח 1998-.
[24] ס' 320(ה) - בנוסח המקורי:
"זכאי לקצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת זקנה או זכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת תלויים, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) בחר בקצבת זקנה - תשולם לו אותה קצבה, ובנוסף לה תשולם לו מחצית מקצבת תלויים המגיעה לו, ובלבד שמחצית זו לא תעלה על 50% מקצבת השאירים לפי סעיף 252(א)(1).
(2) בחר בקצבת תלויים - לא תפחת קצבה זו משיעור הקצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו בחר בקצבת זקנה כאמור בפסקה (1);
(3) לענין סעיף קטן זה, "זכאי לקצבת זקנה" - זכאי לקצבת זקנה שהשלים תקופה אכשרה לפי סעיף, 246(א)."
בת' 4, הוחלף לנוסח דלעיל.
בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של תיקון זה הינו מיום 1.9.95 והוא חל על קצבה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
[25] ס' 320(ו) - הערת העורך: בריישא, במקום אזכור סעיף קטן (ב) צריך להיות סעיף קטן (ג). טעות זאת נפלה בעת ההחלפה לנוסח המשולב החדש אך טרם תוקנה.
בת' 26, ת"ת 1.10.95, במקום "סעיף קטן (ב), בא "סעיף קטן (ג)"
[26] ס' 324(א) - בת' 60, ת"ת 1.1.03, סעיף 324 המקורי סומן כ-324(א).
[27] ס' 324(ב) - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[28] ס' 324א. - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[29] ס' 324ב. - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.
[30] ס' 326 - בת' 50, ת"ת 1.11.02, נוספה הסייפא המתחילה במילים "ואם בוצע הפשע...". הוראת תחולה קובעת כי לא תנתן גמלה לפי התיקון בעד התקופה שמיום התחילה ולאחריו לרבות עקב ביצוע פשע כאמור בסעיף 326 סייפא שהתרחש לפני יום התחילה.
[31] ס' 328(א) - בת' 14, ת"ת 1.1.97, נוספה הסייפא המתחילה במילים "וכן פיצוי על סכום שהמעביד החזיר למוסד לפי סעיף 94". ר' הוראות תחילה ותחולה בהערות מבוא לת' 14.
בת' 44, ת"ת - ר' הערות מבוא לת' 44, הוחלפה הסייפא בסייפא המתחילה במילים "החזיר מעביד למוסד...".
לקוח מאתר