בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏ פרק ט"ו דמי ביטוח

‏חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏

לקוח מאתר

[ח']

‏פרק ט"ו: דמי ביטוח‏

‏סימן א': הוראות כלליות‏

‏פרשנות‏

[156]

334.

(א) בפרק זה -

"תקופת תשלום" - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח;

"מועד תשלום" - מועד לתשלום דמי ביטוח.

(ב) לענין פרק זה רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו.

‏הוראות יסוד‏

[157]

335.

(א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות.

(ב) מבוטח כהגדרתו בסעיף 65(א)(1) ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים.

(ג) מבוטח לפי פרק ה' ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה.

(ד) מבוטח לפי פרק ו' ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות.

(ה) מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה.[1]

(ו) עובד המבוטח לפי פרק ח' למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.[2]

(ז) מבוטח לפי פרק ט' ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות.

(ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד.

(ט) מבוטח לפי פרק י"א למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן בסעיף 238 ישתלמו בעדו דמי ביטוח זקנה ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי פרק ג' ובין שאינו מבוטח לפיו.[3]

(י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו.

‏תחומה של תקופת תשלום‏

[158]

336.

כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים.

‏שיעור דמי ביטוח‏

[159]

337.

(א)[4] (1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לענין עובד הם אחוזים כאמור בלוח י', מהכנסתו החודשית.

(2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 335 לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור בלוח י', מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים בלוח י', ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר.

(ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי סעיף 342(ג).

‏הפחתת דמי ביטוח‏[5]

[159א]

338.

בוטל.

‏שיפוי אוצר המדינה למוסד‏[6]

[159ב]

339.

בוטל.

‏דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות‏

[160]

340.

(א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם -

(1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור בפרט 4 בלוח י' ובסעיף 337;[7]

(2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור בפרט 4 בלוח י' ובסעיף 337[8]

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.

(ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378, יהיו כאמור בפרט 1 בלוח י' ובסעיף 337, בניכוי 0.44%.[9]

‏שיעורים מופחתים‏[10]

[160א]

341.

על אף הוראות סעיפים 337 ו-340 רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו.

‏החייבים בתשלום דמי ביטוח‏

[161]

342.

(א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי פרק ג' בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח.

(ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).[11]

(ג) (1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט), ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור בלוח י' ובסעיף 337[12]

(2) המעביד לא ינכה משכר עובד את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת זקנה ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאישה - לגיל הקובע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיע למבוטח קצבת זקנה. ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה או סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור בפרט 6 ללוח י'; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק.[13]

בפסקה זו, "קצבת זקנה" - לרבות גמלת זקנה מיוחדת המשולמת מכוח הסכם לפי סעיף 9.

(ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה:[14]

(1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים;

(2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים.

(ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר -[15]

(1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף;

(2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים;

(3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי טור ה' בלוח י', על הכנסת עובד העולה על מחצית השכר הממוצע, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מחצית השכר הממוצע, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף;

(4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים בטור ה' בלוח י', לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד.

(ו)[16] (1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודת מס הכנסה, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מחצית השכר הממוצע (בסעיף זה - שיעור מופחת).

(2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, נמוכה ממחצית השכר הממוצע, יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה האמורה, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה, לבין מחצית השכר הממוצע.

(3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה.

‏דמי ביטוח מופחתים‏

[162]

343.

השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין סעיף 340 כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה:

(1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;

(2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).

‏סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח‏

‏חישוב הכנסתו החודשית של עובד‏

[163]

344.

(א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; ואולם -

(1) אם הוא חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה, תוערך הכנסתו בהתאם להוראות השר בתקנות;

(2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור בסעיף 1, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי פקודת מס הכנסה, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה.

‏חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר‏

[164]

345.

(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב) (1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;

(ב) סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה;

ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.

(2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות סעיפים 347 ו-357 עד 359, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח סעיפים 357 או 358 כמקדמות.

(3) השר יקבע -

(א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית;

(ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית.

(ג) (1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח.

(2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח.

(3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות סעיף 364.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 362(א) (3) יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית.

(ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם לסעיף 357, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו בלוח י"א או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב) (1), לפי הגבוהה ביניהן.

(ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי -

(1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור;

(2) מבוטח שהוראות פטור לפי סעיף 351(יא) חלות עליו או עשויות לחול עליו;

תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם.

‏הקצאת מניות‏[17]

345א.

(א) בסעיף זה -

"הכנסה" - הכנסה, שלפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה רואים אותה כהכנסה לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה;

"חייב בתשלום בעד עצמו" - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 342(א);

"מועד חיוב" - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

(ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ולענין הוראות סעיף 342(א) יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

(ג) לענין הוראות סעיף 344(א), הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיפים 352 ו- 353.[18]

(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה.

(ה)[19] (1) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות סעיף זה בעד תקופה שמיום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף קטן זה - תקופת הוראת השעה), לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על סכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע בעד כל אחד מהחודשים בתקופת הוראת השעה, לגבי עובד ולגבי החייב בתשלום בעד עצמו - הסכום האמור כשהוא מוכפל ב-12, בעד תקופת הוראת השעה;

(2) סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו בתקופת הוראת השעה.

‏הכנסה מפנסיה מוקדמת‏[20]

345ב.

(א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי.

(ב) מבוטח לפי פרק י"א (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות סעיף 337(א)(2), כקבוע בטור ד' שבלוח י' לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור.

(ג) (1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו בלוח י"א לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.

(2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה בפרט 3 בלוח י"א, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.

(ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות סעיף 353.

(ה) (1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).

(2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה ממחצית השכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מחצית השכר הממוצע.

(ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה.

‏חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות‏

[165]

346.

על אף הוראות סעיף 345, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות.

‏סמכות קביעה‏

[166]

347.

מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות.

‏סכום מרבי וסכום מזערי‏[21]

[167, 167ב]

348.

(א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות סעיף 335 לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור בלוח י"א.

(ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו בלוח י"א, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור.

(ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים בלוח י"א.

(ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי פרק ז', ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע בפרט 3 שבלוח י"א.

(ה) בת המשרתת בשירות לאומי, בהתנדבות שאישר השר לפי פסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238, ותלמיד במוסד תורני או בישיבה, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור בפרט 3 בלוח י"א, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור.

‏שינוי לוח י"א‏[22]

[167א]

349.

השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח י"א.

‏הכנסות פטורות מדמי ביטוח‏

[168]

350.

(א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה -

(1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגימלה לשמירת הריון המשתלמים לפי פרק ג' למעט דמי פגיעה לפי פרק ה' ולמעט גמלה לפי פרק ח' או פרק י"ב;[23]

(2) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים;

(4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה:

(א) חוק הנכים;

(ב) חוק משפחות חיילים:

(ג) חוק המשטרה;

(ד) חוק נכי המלחמה בנאצים;

(ה) חוק נכי רדיפות הנאצים;

(ו) חוק נפגעי פעולות איבה;

(ז) חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995;[24]

(ח) חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;[25]

(5) תגמולים לפי סעיפים 63ז ו-63ח לחוק שירות המדינה.

(6)[26] (א) הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב או 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה בידי בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה האמורה, המשתלמת לו על ידי חבר בני אדם שבשליטתו;

(ב) הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום כ' בתמוז התשס"ב (1 ביולי 2002) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003);

(ג) שר העבודה והרווחה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקת משנה (ב).

(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה.

‏פטור מתשלום דמי ביטוח‏

[169]

351.

(א) בכפוף להוראות סעיפים 53(ד) ו- 97(ד), לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי סעיף 88.[27]

(ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת זקנה ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאישה - לגיל הקבוע, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2), אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה.[28]

(ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת זקנה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט).[29]

(ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי פרק ה' או לפי פרק ט' אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי סעיף 105 או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות יציבה, או לפי סעיף 200 קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל אף אם יש לו הכנסה אחרת.[30]

(ה) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לעובד תמורת דמי פגיעה אלא מהסכום העודף על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה.

(ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה:

(1) תלוי לפי סעיף 130 שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים;

(2) תלוי לפי סעיף 247(3) שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת זקנה.

(ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה.

(ח) מבוטחת לפי פרק ו' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ד).[31]

(ט) מבוטחת לפי פרק ט' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ז).[32]

(י) מבוטחת לפי פרק י' שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ח).[33]

(יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא -

(1) מקבל גמלה או תגמול האמורים בסעיף 350, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ט' - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 195;

(2) תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה;

(2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - תלמיד) - בעד התקופה שבה הוא לומד, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן-חוק שירות ביטחון), או בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי פסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238, לפני שמלאו לו 21 שנים;[34]

לענין זה, "הכשרה מקצועית" - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהסמיכו לכך;

(2ב) מבוטח לפי פרק י"א - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, או בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי פסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס).[35]

(3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור.

‏תקנות בדבר הכנסות מסויימות‏

[170]

352.

השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע -

(1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות;

(2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות סעיף 344, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי פקודת מס הכנסה.

‏סימן ג': תשלומים ודוחו"ת‏

‏מועד התשלום‏

[171]

353.

(א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם.[36]

(ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, "ימי מנוחה" - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וכן חול המועד.[37]

‏זקיפת תשלומים‏[38]

[172]

354.

(א) בסעיף זה -

"חוב דמי ביטוח" - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי סעיף 345(ג);

"קנס" - סכום הקנס שחושב לפי סעיף 364(א)(1) החל על חוב דמי הביטוח;

"תוספת" - סכום התוספת שחושב לפי סעיף 364(א)(2), החל על חוב דמי הביטוח;

"חוב כולל" - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו.

(ב) (1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר);

(2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן:

(א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר;

(ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר;

(ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר.

‏חובת דיווח וייחוס תשלומים‏

[173]

355.

(א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר -[39]

(1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו;

(2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח;[40]

(3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור.

(4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: 344, 345(ב), 345(ג). תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות בסעיף 50(א)(1)ו-(2), ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות סעיף 354;[41]

לענין פסקה זו, "חוב כולל" - כהגדרתו בסעיף 354.

(ב) הוראות סעיף 353(ב) יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) להגשת דין וחשבון.[42]

‏קנס על אי-הגשת דו"ח‏

[173א]

356.

(א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי סעיף 355 ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס.

(ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד -

(1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(1) ו-(ב), לא יוטל קנס העולה על % 36 מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת;[43]

(2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור בסעיף 355(א)(2) ו-(ב), ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו.[44]

(ג) לענין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 364, 367 ו-397(א), דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח.

‏קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח‏[45]

[174]

357.

היה אדם חייב, לפי התקנות, להגיש דין וחשבון כאמור בסעיפים 342 ו-355(א)(1) או (א) (2) ו-(ב) ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

‏קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח‏

[175]

358.

היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום.

‏ערר על קביעת דמי ביטוח‏

[176]

359.

(א) קבע פקיד גביה ראשי את דמי הביטוח כאמור בסעיפים 347, 357 או 358, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך במכתב רשום, והחייב בתשלום רשאי לערור לפני ועדת שומה הפועלת לפי סעיף 372, תוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה; לא ערר החייב בתשלום כאמור, תהא קביעת פקיד גביה ראשי סופית.

(ב) השתמש פקיד גביה ראשי בסמכותו לפי סעיפים 357 או 358, חייב הוא לנמק את החלטתו בהודעה על פי סעיף קטן (א).

(ג) העורר על קביעה לפי סעיפים 347 או 357 עליו הראיה.

(ד) הוגש ערר על קביעה לפי סעיף 358, על המוסד הראיה שהקביעה היתה סבירה.

‏שיטת גביה‏

[177]

360.

השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח.

‏סמכות למתן הנחה‏

[177א]

361.

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים.

‏החזרת תשלומי יתר‏

[178]

362.

(א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה:

(1) נגבה תשלום היתר על פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נגבה תשלום היתר;

(2) שולם תשלום היתר שלא על פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת שתחושב כאמור בפסקה (1), ואולם לא תשולם תוספת בשל תקופה העולה על שלוש שנים;

(3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר.

(ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין.

(ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה.

(ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א).

(ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

‏מחיקת חוב דמי ביטוח‏

[178א]

363.

מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו.

‏סימן ד': פיגורים‏

‏תשלומי פיגורים‏

[179]

364.

(א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח -

(1) קנס בשיעור של % 1.5 מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, % 3 מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים;

(2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום.

(ב) לענין סעיף קטן (א), "דמי ביטוח" - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר.

(ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין סעיפים 28(א), 312, 362, 363, 367 ו-397(א).

‏שמירת זכות לגמלה‏

[180]

365.

היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו.

‏הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור‏

[181]

366.

(א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:

(1) בפיגור שאינו עולה על 18 חדשים - תשולם הגמלה פחות רבע;

(2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי;

(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על -

(1) הטבות לפי סעיף 9;

(2) גמלאות לפי סעיפים 42, 49, 57, 62, 66, 143, 144, 254, 265, 266 ו-267;

(3) על גמלאות לפי פרק ה' כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה;

(4) גמלאות לפי פרקים י', י"ב ו-י"ג;

(5) הענקות לפי סעיף 387.

(ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים.

(ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

(ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על % 15 מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א).

‏הקלות בגביית דמי ביטוח‏

[183]

367.

(א) פקודת המסים (גביה), להוציא סעיף 12 שבה, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

(ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין הפקודה האמורה, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה.

(ג) לענין גביית חובות, אשר לפי פקודת פשיטת הרגל, פקודת האגודות השיתופיות או פקודת החברות, סילוקם קודם לסילוק יתר החובות - דין דמי ביטוח כדין מס המגיע לאוצר המדינה.

‏הסכם תשלומים‏

[184]

368.

(א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.

(ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.

(ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור.

‏אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד‏[46]

[185]

369.

(א) לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.

(ג) נתבע מעביד לפי סעיף זה, יהיה זכאי לצרף כנתבעים נוספים את כל מי שהיה, בשעת התביעה או לפני כן, מעבידו של העובד שלגביו הוגשה התביעה, אם אותו מעביד פיגר בתשלום דמי ביטוח בעדו, ולתבוע חלוקת סכום התביעה ביניהם באופן יחסי לסכומי הפיגור.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם נתבע מעביד בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.

‏ויתור‏

[185א]

370.

עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי סעיף 345, על קנס לפי סעיף 356, על קנס ותוספת לפי סעיף 364 ועל ריבית לפי סעיף 368(ב), כולם או חלקם.

‏סימן ה': הוראות מיוחדות‏

‏הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח‏[47]

[186]

371.

השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 345ב', ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים:

(1) (א) עובד חלקי;

(ב) עובד לשעה;

(ג) עובד אצל מעבידים שונים;

(ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;

(ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;

(ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים;

(ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל;

(ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;

(ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו;

(י) עובר ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו;

(יא) עובד במשק בית;

(יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה;

(2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי;

(3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו;

(4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות;

(5) (א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו;

(ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר;

(ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ;

(ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה;

(ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה;

(ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם בסעיף 75 א) (3);

(ז) מבוטח לפי פרק ה' בלבד;

(ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם;

(ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו;

(י) מבוטח שסווג לפי סעיף 6;

(יא) מבוטח שלפי פקודת מס הכנסה יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה האמורה.

‏ועדת שומה‏

[187]

372.

(א) ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת שומה, והיא תקבע, לפי בקשת החייב בתשלום דמי ביטוח, את דמי הביטוח שיש לשלמם.

(ב) המועצה תמנה את חברי ועדת השומה.

(ג) ועדת שומה תדון בשלושה; מנהל הסניף שלידו הוקמה ועדת שומה יקבע את התור שלפיו יכהנו חבריה.

(ד) ועדת שומה תקבע את סדרי הדין לפניה, במידה שלא נקבעו בתקנות, ולא תהיה כפופה לדיני הראיות אלא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובאו לפניה; ואולם שומה סופית של הכנסה מהמקורות האמורים בסעיפים 344(א) ו-345(א), לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה, תחייב את הועדה.

(ה) החלטת ועדת שומה בשאלה שבעובדה תהיה סופית.

‏ניכוי מתשלומים אחרים‏

[188(א)]

373.

סכום קצבת הילדים לפי פרק ד' אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה.

[1] ס' 335(ה) - בת' 61, ת"ת 1.1.04, אחרי "שבסעיף 158" בא "למעט בעל שליטה בחברת מעטים". ר' הוראות תחולה בסעיף 59(א) להערות מבוא לת' 61.

[2] ס' 335(ו) - בת' 61, ת"ת 1.1.04, אחרי "פרק ח'" בא "למעט בעל שליטה בחברת מעטים". ר' הוראות תחולה בסעיף 59(א) להערות מבוא לת' 61.

[3] ס' 335(ט) - בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, אחרי "לפי פרק יא" בא "למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן בסעיף 238". ור' הערות מבוא לתיקון 7.

[4] ס' 337(א) - בנוסח המקורי:

"(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לענין עובד הם אחוזים כאמור בלוח י' מהכנסתו החודשית, ובלבד שעל חלק ההכנסה האמורה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 2 יהיה שיעור דמי הביטוח 5.3% ושיעור הניכוי משכר העובד לענין סעיף 342(ג) יהיה 2.9%".

בת' 25, ת"ת 29.5.98, נמחקה הסייפא המתחילה במילים ,ובלבד שעל…"

בנוסח המקורי:

"(2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 335 לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור בלוח י' מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות."

בת' 37 הוחלף סעיף 337(א) לנוסח:

"(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לענין עובד, לגבי החלק מהכנסתו החודשית שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, הם אחוזים כאמור בלוח י' מהכנסתו החודשית, ולגבי החלק מהכנסתו החודשית העולה על הסכום האמור - האחוזים הקבועים בטור ה' בלוח י', שעניינו חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע;

(2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף 335 לענין מבוטח אחר, הם אחוזים כאמור בלוח י', לגבי החלק מהכנסתו שאינו עולה על סכום השווה לשכר הממוצע כפול ארבע, ולגבי החלק מהכנסתו העולה על סכום כאמור - האחוזים הקבועים בטור ה' בלוח י', לגבי חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע; בפסקה זו, "הכנסה" - הכנסתו השנתית של המבוטח כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות."

ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 37.

בת' 48, ת"ת 1.7.02, בפסקה (1) ו-(2) במקום "בטור ה'" בא "בטור ד'". ר' הוראות שעה ותחולה בהערות מבוא לת' 48.

הוחלף בת' 61, ת"ת 1.6.03, לנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בסעיף 59(ה) להערות מבוא לת' 61.

[5] ס' 338 - בנוסח המקורי:

"(א) שיעורי דמי הביטוח הנקובים בטור ג' בלוח י', לענין עובד ולענין עובד עצמאי, יופחתו באחוזים מההכנסה או מהשכר כנקוב בטור ו' בלוח י'.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול רק לגבי שיעורי דמי הביטוח שהמעביד אינו מנכה משכרו של העובד לפי סעיף 342."

בוטל בת' 48, ת"ת 1.7.02. ר' הוראות תחולה בהערות מבוא לת' 48.

[6] ס' 339 - בנוסח המקורי:

"(א) הופחתו דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 338, ישלם אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שניים אלה (להלן - השיפוי):

(1) סכום השווה ל-% 49.8742 מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב השיפוי;

(2) סכום השווה ל-% 47.8689 מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחודש השיפוי;

לענין סעיף זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות פרק זה.

בת' 107 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח-1968, בסעיף קטן (1) במקום "-% 49.8742" בא "76.12%" . בסעיף קטן (2) במקום - "% 47.8689 "בא "76.91%" וכן נמחקההסייפא "ולפי הוראות חוק מס מקביל, תשל"ג - 1973"

בס"ח 1600, התשכ"ו, עמ' 382, נקבע כי תחילתו של התיקון ביום 1.1.95.

בת' 12, ת"ת 1.1.97, בפסקה (1), במקום "76.12%" בא "16.52%" ובפקה (2) במקום, "76.91" בא "16.77".

(ב) הסכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (א) יועברו למוסד מדי חודש עד היום ה-15 בו.

(ג) הסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) ישולמו למוסד לפי אומדן שקבע המוסד מדי חודש בהתאם לגביית דמי הביטוח הצפויה באותו חודש ושעליו הודיע המוסד לאוצר המדינה.

(ד) שילם אוצר המדינה, בהתאם לאמדן לפי סעיף קטן (ג), סכום קטן או גדול מהסכום שהיה צריך להשתלם לפי סעיף קטן (א), ישולם החסר או יוחזר היתר במועד התשלום הקרוב שלפי סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע המוסד על החסר או היתר, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש שיועד לתשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבו שולם התשלום בפועל; הודיע המוסד על תשלום חסר פחות משבעה ימים לפני מועד התשלום הקרוב, ישולם החסר במועד התשלום שלאחריו.

(ה) לא שילם אוצר המדינה למוסד תשלומים, על פי האמדן האמור בסעיף קטן (ג) או על פי הודעה על תשלום חסר כאמור בסעיף קטן (ד), במועדם, ייווספו לסכום האמור (להלן - הסכום שבפיגור) שניים אלה:

(1) הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש שיועד לתשלום הסכום שבפיגור לעומת המדד שפורסם בחודש שבו שולם התשלום בפועל;

(2) ריבית בשיעור של % 5 לשנה, צמודה למדד לפי שיעור השינוי של המדד כאמור בפסקה (1).

בוטל בת' 48, ת"ת 1.7.02. ר' הוראות תחולה בהערות מבוא לת' 48.

[7] ס' 340(א)(1) - בת' 37, ת"ת 1.1.2000, אחרי "בלוח י', בא "ובסעיף 337".

ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 37.

[8] ס' 340(א)(2) - בת' 37, ת"ת 1.1.2000, אחרי "בלוח י'" בא "ובסעיף 337".

ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 37.

[9] ס' 340(ג) - בת' 20, ת"ת 1.1.98, אחרי המילים "מי שמתגורר באזור" נמחקו המילים "או בשטחי עזה ויריחו".

בת' 37, ת"ת 1.1.2000, אחרי "בלוח י', בא "ובסעיף 337".

[10] ס' 341 - בת' 25, ת"ת 29.5.98, אחרי "שהוא עובד עצמאי" בא "או שהוא עובד".

[11] ס' 342(ב) - בת' 12, ת"ת 1.1.97, נוספה הסייפא המתחילה במילים "ועל המבוטח יחולו…"

[12] ס' 342(ג)(1) - בת' 37, ת"ת 1.1.2000, אחרי "בלוח י'" בא "ובסעיף 337".

ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 37.

[13] ס' 342(ג)(2) - בת' 20, ת"ת 1.1.98, במקום המילים "אם מלאו לעובד, בגבר 65 שנים ובאשה 60 שנים" באה הפיסקה "בעד הזמן שבעדו… אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת זקנה" וכמובן נוספה הסייפא המתחילה במילים "בפסקה זו,…". ר' הערות מבוא לת' 20.

בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "בגבר או לגיל 65 שנים באשה" בא" בגבר, ובאישה - לגיל הקובע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2)" ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.

[14] ס' 342(ד) - נוסף בת' 12, ת"ת 1.1.97, בנוסח דלעיל.

[15] ס' 342(ה) - נוסף בת' 12, ת"ת 1.1.97, בנוסח דלעיל.

ראה תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997.

[16] ס' 342(ו) - נוסף בת' 12, ת"ת 1.1.97, בנוסח דלעיל.

[17] ס' 345א - נוסף בת' 56, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי הסעיף יחול על הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2003 ואילך, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה. עוד נקבע כי: "סעיף 345א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כנוסחו בסעיף 88 לחוק זה, יחול על הקצאת מניות לעובדים לפי תכנית שהחברה המעבידה בחרה בה ביום התחילה ואילך ובהקצאת מניות שלא באמצעות נאמן - על הקצאת מניות לעובדים ביום התחילה ואילך".

[18] ס' 345א(ג) - נוסף בת' 56, ת"ת 1.1.03, בנוסח: "לענין הוראות סעיף 344(א), ייווסף להכנסתו החודשית של עובד החלק ה-12 של ההכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, בעד כל אחד מהחודשים שבשנת המס שבה חל מועד החיוב".

בתיקון לת' 56, ת"ת 1.1.03, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הערת שוליים לתיקון 56.

[19] ס' 345א(ה) - נוסף בתיקון לת' 56, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערת שוליים לתיקון 56.

[20] ס' 345ב - נוסף בת' 68, ת"ת 1.1.04, בנוסח דלעיל.

ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.

[21] ס' 348 - לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.

[22] ס' 349 - כותרת שוליים - בת' 61 במקום "שינוי הסכום המרבי" בא "שינוי לוח י"א".

ס' 349 - לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.

[23] ס' 350(א)(1) - בת' 2, ת"ת 1.11.95, אחרי "דמי לידה" בא "וגימלה לשמירת הריון".

בת' 61, ת"ת 1.6.03, אחרי "פרק ג'" בא "למעט דמי פגיעה לפי פרק ה'". ר' הוראות תחולה בסעיף 59(ח) להערות מבוא לת' 61.

[24] ס' 350(א)(4)(ז) - נוסף בת' 5, ת"ת 10.8.95, בנוסח דלעיל.

[25] ס' 350(א)(4)(ח) - נוסף בת' 5, ת"ת 10.8.95, בנוסח דלעיל.

[26] ס' 350(א)(6) - נוסף בתיקון לת' 56, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בהערות שוליים לסעיף 345א, ר' הערת שוליים לתיקון 56.

[27] ס' 351(א) - בת' 61, ת"ת 1.6.03, במקום "סעיף 53(ד)" בא "סעיפים 53(ד) ו-97(ד)". ר' הוראת תחולה בסעיף 59(ח) להערות מבוא לת' 61.

[28] ס' 351(ב) - בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "בגבר או לגיל 65 באשה" בא "בגבר, ובאישה - לגיל הקבוע, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, בכפוף להוראות סעיף 245(ב2)". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.

[29] ס' 351(ג) - בת' 20, ת"ת 1.1.98, אחרי "מבוטח" בא ,שאינו עובד ואינו עובד עצמאי". ר' הערות מבוא לת' 20.

בת' 66, ת"ת 1.4.04, במקום "ומלאו לו בגבר 65 שנים ובאשה 60 שנים" בא "שהגיע לגיל הפרישה". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.

[30] ס' 351(ד) - בת' 9, ת"ת 1.4.96, אחרי "בשל דרגת נכות יציבה" בא "או לפי סעיף 200… שנה לפחות, והכל."

הוראת תחולה קובעת כי סעיף זה יחול לגבי דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.

[31] ס' 351(ח) - בנוסח המקורי:

"(ח) מבוטחת לפי פרק ו' שהיא עקרת בית כמשמעותה בסעיף 241 או אלמנה הזכאית לקצבה כאמור בסעיף 242 לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ד)."

הוחלף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.

[32] ס' 351(ט) - בנוסח המקורי:

"(ט) מבוטחת לפי פרק ט' שהיא עקרת בית כמשמעותה בסעיף 241 או שהיא אלמנה הזכאית לקצבה כאמור בסעיף 242, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ז) כל עוד אינה מבוטחת לפי פרק י"א".

הוחלף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל, ור' הערות מבוא לתיקון 7.

[33] ס' 351(י) - בנוסח המקורי:

"(י) מבוטחת לפי פרק י' שהיא עקרת בית כמשמעותה בסעיף 241 או שהיא אלמנה הזכאית לקצבה כאמור בסעיף 242, לא תשלם דמי ביטוח לפי סעיף 335(ח) כל עוד אינה מבוטחת לפי פרק י"א.

הוחלף בתיקון 7, ת"ת 1.1.96, לנוסח דלעיל. ור' הערות מבוא לתיקון 7.

[34] ס' 351(יא)(2א) - נוסף בת' 52, ת"ת 1.8.02, בנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות בעד יום התחילה ואילך.

[35] ס' 351(יא)(2ב) - נוסף בת' 52, ת"ת 1.8.02, בנוסח דלעיל. הוראת תחולה קובעת כי התיקון יחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות בעד יום התחילה ואילך.

[36] ס' 353(א) - בת' 22, ת"ת 16.2.98, סומן סעיף 353 המקורי כ-(א).

[37] ס' 353(ב) - בת' 22, ת"ת 16.2.98, נוסף בנוסח דלעיל.

[38] ס' 354 - בנוסח המקורי:

"כל תשלום על חשבון דמי ביטוח ייזקף לפי סדר זה:

(1) כנגד אותו סכום של דמי ביטוח שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין חובות דמי הביטוח של החייב; לענין פסקה זו, "דמי ביטוח" - לרבות ההפרש בצירוף התוספת לפי סעיף 345;

(2) כנגד הקנס לפי סעיף 364(א)(1) החל על אותו סכום;

(3) כנגד התוספת לפי סעיף 364(א)(2) החלה על אותו סכום."

הוחלף בת' 11, לנוסח דלעיל. הוראות תחילה ותחולה ר' בהערות מבוא לתיקון 11.

[39] ס' 355(א) - בת' 22, ת"ת 16.2.98, סומן סעיף 335 המקורי כ-(א).

[40] ס' 355(א)(2) - בת' 68, ת"ת 1.1.04, אחרי "שכר עבודה" בא "או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א)". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.

[41] ס' 355(א)(4) - נוסף בת' 11 בסעיף 355(4), בנוסח דלעיל. הוראת תחילה ותחולה ר' בהערות מבוא לתיקון 11.

[42] ס' 355(ב) - נוסף בת' 22, ת"ת 16.2.98, בנוסח דלעיל.

[43] ס' 356(ב)(1) - בת' 22, ת"ת 16.2.98, במקום "355(1)" בא "355(א)(1) ו-(ב).

[44] ס' 356(ב)(2) - בת' 22, ת"ת 16.2.98, במקום "355(2)" בא "355(א)(2) ו-(ב).

[45] ס' 357 - בת' 12, ת"ת 1.1.97, במקום "כאמור בסעיף 355(1) או (2)" בא "כאמור בסעיפים 342 ו355- (1) או (2)"

בת' 22, ת"ת 16.2.98, במקום "355(1) או (2)" בא "355(א)(1) או (א)(2) ו-(ב)".

[46] ס' 369 - לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.

[47] ס' 371 -

ראה תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ"ח-1997.

לתקופה 1.7.02-31.12.03, ר' הוראת שעה בהערות מבוא לת' 48.

רישא - בת' 68, ת"ת 1.1.04, אחרי "הוראות פרק זה" בא "למעט הוראות סעיף 345ב'". ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 68.

לקוח מאתר