חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏ פרק ט"ז שונות

‏חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995‏

לקוח מאתר

[ט']

‏פרק ט"ז: שונות‏

‏ביצוע אמנות‏

[190]

374.

(א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.

(ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

‏הדדיות בביטוח אזרחי חוץ‏

[191]

375.

השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם.

‏הוראות מיוחדות לשעת חירום‏

[191א]

376.

הורה שר הבטחון לפי סעיף 278 כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור בסעיף 283 ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי.

‏ביטוח חיילים‏

[192]

377.

השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם.

‏סוגים מיוחדים של מבוטחים‏[1]

[192א]

378.

(א) בסעיף זה -

"אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה;

"ההסכם" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996;

"היישובים" - כהגדרתם בסעיף XII להסכם;

"האתרים הצבאיים" - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם;

"תושב ישראל באזור" - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים;

(2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל;

"יום התחילה" - י"ח בטבת התשנ"ה (21 בדצמבר 1994).

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה:

(1) מי שאינו תושב ישראל;

(2) תושב ישראל באזור;

(3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל;

(4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל;

(5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל;[2]

(6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר % 50 או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור;

(7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח ידו באזור;[3]

(8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור.[4]

(ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה -[5]

(1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין פרק ה', ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל;

(2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב).

‏רישום‏

[193]

379.

השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום.

‏מבוטח שלא נרשם‏

[194]

380.

(א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין סעיפים 246 ו-253, אלא מיום שנרשם.

(ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום.

‏עיגול סכומים‏

[195]

381.

השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה.

‏זקיפת תשלומים בחיובים אחדים‏

[195א]

382.

(א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי סעיפים 192, 328, 329, 330 ו-369.

(ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור בסעיף 354.

‏פיקוח‏

[196]

383.

(א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום.

(ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, ולחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו.

(ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 146.

‏סמכות לדרוש ידיעות רשמיות‏

[196א]

384.

(א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972, לפי חוק הדואר, התשמ"ו-1986, או לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954.[6]

(ב) לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 וקרן חופשה לפי חוק חופשה שנתית.

‏קבלת מידע ממס הכנסה וממס ערך מוסף‏[7]

384א.

(א) בלי לפגוע בהוראות סעיף 384 ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת נציב מס הכנסה כמשמעותו בפקודת מס הכנסה ומהמנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, כל מידע שנקבע לפי סעיף קטן (ב) אשר הגיע אליהם אגב ביצוע תפקידם, והנדרש למוסד לצורך מילוי תפקידו לפי כל דין.

(ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את סוגי המידע שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל לפי הוראות סעיף קטן (א).

‏חישובי מועדים‏

[197]

385.

(א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו.

(ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו.

‏ייצוג בפני המוסד‏

[198]

386.

לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך.

[1] ס' 378(א) - "אזור" - בת' 20, ת"ת 1.1.98, נמחקה הסייפא "למעט שטחי עזה ויריחו".

"שטחי עזה ויריחו" - בנוסח המקורי:

"שטחי עזה ויריחו" - השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם שנחתם בקהיר בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ"ג באייר התשנ"ד (4 במאי 1994);"

בת' 20, ת"ת 1.1.98, בוטלה הגדרה זו.

"ההסכם" - נוסף בת' 20, ת"ת 1.1.98, בנוסח דלעיל.

"שטחי המועצה הפלסטינית" - נוסף בתיקון 34 ת"ת 1.2.98 בנוסח: "השטחים הכלולים מעת לעת בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה הפלסטינית לפי ההסכם." ר' הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 34, ההגדרה בוטלה בת' 60, ת"ת 1.1.03 ובמקומה נוספו ההגדרות "היישובים" ו"האתרים הצבאיים". ר' הערות מבוא לת' 60.

"היישובים" - נוסף בתיקון 20, ת"ת 1.1.98, בנוסח:

"כהגדרתם בסעיף XII להסכם"

בוטל בתיקון 34 ת"ת 1.2.98. ראה הוראת תחולה בהערות מבוא לתיקון 34.

בת' 60, ת"ת 1.1.03, חודש בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.

"האתרים הצבאיים" - נוסף בתיקון 20, ת"ת 1.1.98 בנוסח:

"כמשמעותם בהסכם, לרבות המתקנים הצבאיים, כמשמעותו בסעיף XVII להסכם".

בוטל בתיקון 34, ת"ת 1.2.98. ראה הוראת תחולה בהערות מבוא לתיקון 34.

בת' 60, ת"ת 1.1.03, חודש בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.

"תושב ישראל באיזור" בנוסח המקורי:

"מי שמועסק או גר באיזור או בשטחי עזה ויריחו והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל".

בתיקון 20, ת"ת 1.1.98 אחרי המילים "או גר באיזור" נמחקו המילים "או בשטחי עזה ויריחו" ואחרי "והוא אזרח ישראלי" בא "אשר מתגורר בישובים או באתרים צבאיים".

בתיקון 34, ת"ת 1.2.98 הוחלף לנוסח דלעיל. ראה הוראות תחולה בהערות מבוא לתיקון 34.

בת' 60, ת"ת 1.1.03, הוחלפו לנוסח דלעיל פסקאות (1) ו- (2) שנוסחן היה:

"(1) הוא מועסק או מתגורר באזור מחוץ לשטחי המועצה הפלסטינית.

(2) הוא מתגורר באזור בשטחי המועצה הפלסטינית, וביום ט"ו בניסן התשנ"ט (1 באפריל 1999) ובכל יום שלאחריו הוא אינו מפגר בתשלום דמי ביטוח בעד תקופה העולה על שנים עשר חודשים". ר' הערות מבוא לת' 60.

[2] ס' 378(ב)(5) - בתיקון 20, ת"ת 1.1.98, אחרי "תושב ישראל" בא "ותושב ישראל באזור".

[3] ס' 378(ב)(7) - נוסף בת' 20, ת"ת 1.1.98, בנוסח דלעיל.

[4] ס' 378(ב)(8) - נוסף בת' 20, ת"ת 1.1.98, בנוסח דלעיל.

[5] ס' 378(ג) - בנוסח המקורי:

"(ג) תקנות שהותקנו לפי יום התחילה לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח 1968-, כנוסחו לפני יום התחילה, ימשיכו לעמוד בתוקפן ובלבד שלא ישולמו תגמול או גמלה לפיהן למי שאינו תושב ישראל באזור, אלא בתנאים אלה:

(1) לגבי מי שמתגורר באזור - אם התגמול או הגמלה שולמו לו לפי התקנות ביום התחילה, ולגבי קצבת זקנה - אם השלים תקופת אכשרה לקבלת קצבת זקנה לפני יום התחילה ונעשה זכאי לקצבת זקנה תוך התקופה שנקבעה בתקנות, אך לא יאוחר מאשר תוך שנתיים מיום התחילה;

(2) לגבי מי שמתגוררים בשטחי עזה ויריחו - בתנאי שלא ישולמו תגמול או גמלה לפי תקנות כאמור, אלא לפי פרק ה';

(3) לא יראו כתאונת עבודה, תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל".

בת' 20, ת"ת 1.1.98, הוחלף לנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 20.

[6] ס' 384(א) - בת' 67,ת"ת ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת בצו, במקום "חוק בנק הדואר, התשי"א - 1951" בא "חוק הדואר, התשמ"ו - 1986".