חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950

פרק ראשון: כללי

פירושים

1. בחוק זה –

"שירות צבאי" ו"שירות" פירושו –

(א) שירות בצבא-הגנה לישראל;

(ב) לגבי התקופה מיום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;

(ג) לגבי התקופה שעד יום י"ז בכסלו תש"ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ-ישראל למען עצמאות ישראל;

"חייל" פירושו – אדם בשירות צבאי;

"חייל משוחרר" פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;

"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו – חייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו;

"אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;

"הכנסה כדי מחיה" פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, ובלבד שלא תפחת מהשכר הקובע של עובד מדינה שהרכב משפחתו כהרכב משפחתו של מקבל ההכנסה;

"נצרך" פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחיתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;

"עומד ברשות עצמו" פירושו – אדם שמלאו לו שמונה-עשרה שנה ואיננו נצרך;

"בן משפחה" של חייל שנספה במערכה פירושו –

(א) מי שהיתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו היתה ידועה בציבור כאשתו – כל עוד לא נישאה לאחר (להלן – "אלמנה");

(א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה – כל עוד לא נישא לאחרת (להלן – אלמן);

(ב) ילדו של הנספה – ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ – שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן-זוגו של הנספה (להלן – יתום);

(ג) הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול), אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמן את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;

(ד) אחיו או אחותו של הנספה, יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה-עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –

(1) נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחיתם; או

(2) נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחיתם (להלן – "אח");

"זכאי" פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;

"מקבל" פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;

"מענק" לרבות הענקה והענקה מיוחדת;

"השכר הקובע" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי, בכפוף לאמור בסעיף 36א;

"היום הקובע", לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר.

תחולת החוק על אלמן

1א. כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.

סמכות להעלות שיעורים

1ב. שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את שיעור השכר הקובע, את שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה.

מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירות

2. לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שהחל בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; אולם הוראה זו לא תחול, אלא אם הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו לפני תום ששה חדשים מיום המוות.

חבלה בדרך למחנה או ממנו

2א. (א) רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו;

(ב) לענין סעיף זה –

"מחנה" – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;

"חייל השוהה בחופשה" – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.

(ג) לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות

2ב. לענין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

דין נעדרים

3. (א) חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.

(ב) "רשות צבאית מוסמכת", פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא-הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.

קציני תגמולים

4. (א) שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.

(ב) הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.

ועדת ערעור

5. (א) שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.

(ב) ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים, כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.

(ג) הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

סמכויות עזר

6. (א) לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.

(ב) קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

פרק שני: שיעורי תגמולים

תגמולים לאלמנה בלי ילדים

7. לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8(ד).

תגמולים לאלמנה עם יתומים

8. (א) בסעיף זה, "הדרגה הקובעת" – סך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה.

(ב) אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 203.7% מהדרגה הקובעת.

(ג) אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

(ד) לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) מחמת האמור בסעיף 9(ג), וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).

תגמולים לאלמנה במצב מיוחד

8א. אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.

סכום חדשי למימון צרכים מיוחדים

8ב. לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

תוספת לאלמנה של נספה

8ג. לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.

תגמולים בעד יתומים ואחים

9. (א) בעד יתום של נספה שאין סעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30 חלים לגביו, וכן בעד אח של הנספה - ישולם תגמול חדשי לפי סעיף 13(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של אלמנת הנספה שנישאה לאחר, הכל לפי הענין.

(ב) היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים.

(ג) יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13, 13א, 13ב או 30.

(ד) תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלק לזה וחלק לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.

(ה) בסעיף זה, "נציג" של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

דין יתום הלומד בבית ספר על יסודי

9א. (בוטל).

תגמולים לשכולים

10. (א) לשכול ישולם תגמול חודשי בשיעור של 80.6% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי.

(א1) (בוטל).

(ב) שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי סעיף 11(א) – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).

(ג) שכול הנשוי לבן-זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.

(ד) שכול הנשוי לבן-זוגו הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.

(ה) שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולם לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול כאילו הופקעו הנישואין.

(ו) שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.

(ז) שכול שנפטר והניח אחריו בן-זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור – כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, "הכנסתו" – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קיצבת זיקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

(ח) נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.

(ט) (בוטל).

תוספת להורים שכולים בעד אחי הנספה

10א. שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:

(1) היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי סעיף 10(א) לזוג הורים שכולים;

(2) היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים.

תוספת להורים שכולים

10ב. (בוטל).

תשלום חודשי לצרכים מיוחדים

10ג. לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

תגמול לשכול במצב מיוחד

11. (א) שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.

(ב) שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.

תגמולים להורים זקנים

12. (א) הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין תגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א), אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

(ב) (בוטל).

12א. (א) אלמנה של נספה שנישאה – בטלה מיום נישואיה זכותה לתגמולים לפי חוק זה, פרט לזכות לפי סעיף 13; אולם רשאי קצין התגמולים להעניק לאלמנה כאמור, אם הגישה על כך בקשה עד תום ששה חדשים מיום נישואיה, מענק שלא יעלה על סכום שהוא –

(1) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשיש או כשהיו יתומי הנספה סמוכים על שולחנה;

(2) פי ששים מהתגמול המשתלם לאלמנה לפי סעיף 7, כשאין ולא היה יתום של הנספה סמוך על שולחנה.

(ב) מחצית המענק לפי סעיף זה תשולם לאלמנה עם אישור בקשתה לכך, אך לא לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לה כתום שנתיים לאחר הנישואין, ותחושב על בסיס סכום התגמול הנהוג בחודש האחרון של תקופת השנתיים.

(ג) (1) פקעו הנישואין השניים, על ידי גירושין מבן הזוג – ישולמו לאלמנה, מיום פקיעת הנישואין אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה;

(2) פקעו הנישואין השניים כתוצאה ממות בן הזוג בטרם מלאו לאלמנה 65 שנים, ישולמו לה, מיום פקיעת הנישואין, אותם תגמולים שהיו משתלמים לה אותה שעה לולא נישאה, ולא תהיה חייבת להחזיר את מענק הנישואין ששולם לה.

(ד) מענק נישואין לא ישולם לאלמנה אלא פעם אחת בלבד.

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאה

13. אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה – ישולם לה בעד היתומים הסמוכים על שולחנה תגמול חדשי בשיעורים אלה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – 106.9% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן משפחה;

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאלמנה לפי פסקה (1) בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון, ובלבד שלא יעלה התגמול על סך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המינהלי ושאינה משתלמת לו תוספת שכר בזכות בן-משפחה.

דין גרושה הזכאית למזונות

13א. (א) הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:

(1) היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;

(2) הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;

אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים כמשמעותו בסעיף 30(ו), יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי.

(ב) חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.

(ג) כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור בסעיף 9(ג), ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.

דין גרושה שיש אתה יתומים של הנספה

13ב. הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך יתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד היתום לפי סעיף 13(א);

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול האמור בסעיף 13(ב).

אשה שעזבה את הנספה

13ג. נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.

פרק שלישי: הענקות אחרות

תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת

14. היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –

(1) מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;

(2) מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי סעיף 7(א), שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה

14א. (א) לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.

(ב) סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מענק מיוחד

14ב. לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.

ביטוח מפני מחלה

15. (א) כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.

(ב) בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.

(ג) בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש בין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.

פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

התנהגות רעה חמורה

16. נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן-משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לבני-משפחה לפי חוק זה, כפי שייראה בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שאותו בן-משפחה היה זכאי להן אילולא הוראות סעיף זה.

נטילת תגמול במקרים מסויימים

17. לא פרנס מקבל את בני משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו – רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני משפחה, או להורות שממונה מטעם קצין התגמולים יעשה זאת.

מקבל תגמול המרצה עונש מאסר

18. מקבל תגמול המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.

הפסקת תגמול לבני משפחתו של נעדר

19. חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור בסעיף 3, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.

תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה

20. (א) (בוטל).

(ב) אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).

תגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבה

20א. (א) הוכר בן משפחה של נספה כבן משפחה של אדם שנפטר מפגיעת איבה, יראו את האדם שנפטר מפגיעת האיבה כאילו היה חייל שנספה במערכה; בסעיף קטן זה, "פגיעת איבה" – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן – חוק נפגעי איבה).

(ב) בן משפחה של נספה, שהאמור בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה חל עליו ובחר בתגמול לפי אותו חוק, תשולם לו מחצית התגמול המשתלם לבודד לפי חוק זה, והתגמול לפי חוק נפגעי איבה לא ייחשב כהכנסה לענין חוק זה.

תגמול חודשי ופיצויים לפי חוק אחר

21. (א) מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו  תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;

(2) שולמו לבן-משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה, או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן-משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;

(3) בן-המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין תגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;

(4) כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן-המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן-המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;

(5) הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן-המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;

(6) שולמו לבן-המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה.

ואולם –

(א) בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;

(ב) קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;

(ג) בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;

(7) בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.

(ב) בסעיף זה –

"תשלומים לפי חוק זה" – תגמולים, הענקות, תשלומים או כל טובת הנאה, המשתלמים או הניתנים לזכאים לפי חוק זה ולפי הוראות המינהל של אגף השיקום;

"פיצויים לפי חוק אחר" – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953

21א. בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 145 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (בחוק זה – חוק הביטוח הלאומי), יחולו עליו הוראות אלה:

(1) בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;

(2) בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 155 לחוק הביטוח הלאומי;

(3) פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן-המשפחה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סימן ד' לפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן-המשפחה, והוראות סימן ד' לפרק ז' האמור יחולו על בן-המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4) פסקה (3) תחול גם על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט"ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי-סוהר (נכים ונספים), תש"ך–1960;

(5) הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955

21ב. בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שרות המדינה (גימלאות), תשט"ו–1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה.

תגמולים לשכול הפחתות שונות

22. (בוטל).

פרק חמישי: סדרי התביעה

בקשות

23. (א) התובע תגמול, הענקה מיוחדת או זכות אחרת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.

(ב) קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יציין בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.

מילווה לתובע עד למתן החלטה

24. קצין תגמולים שלא פסק בענין הבקשה לתגמול תוך שלושים יום מיום הגשתה, רשאי להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן מאוצר המדינה לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.

ערעור

25. (א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

(ב) הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים, הועדה תשלח עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.

(ג) ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.

(ד) תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי לבוא לפניה, הוא או בא-כוחו, ולטעון את טענותיו.

(ה) (בוטל).

(ו) ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.

(ז) יושב ראש ועדת הערעור ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים.

(ח) (1) התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד;

(2) בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה;

(3) פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

(ט) שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.

החלטות חדשות

25א. (א) קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי סעיף 25, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.

(ב) ניתנה החלטה חדשה המזכה בן-משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

החזרת הכספים ששולמו שלא כדין

25ב. (א) ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 25א, רשאי הוא, בהחלטת הביטול או השינוי, לחייב בן-משפחה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה ההחלטה.

(ב) לא ערער בן-המשפחה על החיוב האמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.

עיכוב זמני של תגמולים

25ג. היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 25א ולחייב בן-משפחה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לבן-המשפחה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

התיישנות תביעות

26. (א) הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע – לגבי תביעת תגמול לפי סעיף 7, וכתום ששה חדשים מיום הלידה – לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי סעיף 14.

(ב) הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.

פרק ששי: סדרי תשלום

התשלום מאוצר המדינה

27. תגמולים והענקה מיוחדת לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

מאימתי משלמים תגמולים

28. (א) הגיש זכאי את בקשתו לתגמולים תוך שנה מיום היותו לזכאי, ישולמו לו התגמולים מיום היותו לזכאי; הגיש בקשה כעבור שנה כאמור, ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.

(ב) הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים לענין חישוב השנה לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.

(ג) חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו, מהמועד שבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.

(ד) קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.

(ה) לא נענה בן המשפחה לדרישה לפי סעיף קטן (ד) תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות כי עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני ישולמו לבן המשפחה תגמולים מחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה

29. קצין התגמולים רשאי להמשיך ולשלם לאלמנה תגמול בעד ילדה שהוא יתום של נספה אף אם מלאו לו 21 שנים, אם במלאת לו 21 שנים הוא משרת שירות חובה בצבא-הגנה לישראל על פי חוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], וכל עוד הוא ממשיך בשירות כאמור.

מענק נישואין לילדו של ניספה

29א. (א) ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 101,154 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

(ב) קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות. הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).

תשלום ליתום שבשירות סדיר

29ב. (בוטל).

מענק ליתום שהגיע למצוות

29ג. ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים. שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.

קצובת הבראה ונופש

29ד. (א) הורה שכול או אלמנת נספה המקבלים תגמולים, יהיו זכאים פעם אחת בשנה לקצובת הבראה ונופש בעד שמונה ימים, בסכום הנהוג באותה שנה לגבי עובד המדינה.

(ב) שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי הוראות חוק זה, זכאים לקצובת הבראה ונופש בסכום כפול מהסכום המשולם לפי סעיף קטן (א).

מענק ליתום משני הוריו

29ה. (א) ליתום משני הוריו, שלפחות אחד מהם נספה, שאינו זכאי לתגמול לפי הוראות חוק זה בשל כך בלבד שמלאו לו 21 שנים במועד שבו נספה הורהו, ישלם קצין התגמולים מענק כאמור בסעיף 10(א1)(2) ובלבד שבמועד שבו היה ליתום משני הוריו טרם מלאו לו 30 שנים.

(ב) המענק לפי סעיף קטן (א) ישולם לזכאי בשני שיעורים שווים; המחצית הראשונה תשולם בסמוך לאחר המועד שבו היה הזכאי ליתום משני הוריו, והמחצית השניה תשולם שישה חודשים לאחר מכן.

שיקום במקום תגמולים

30. (א) קצין תגמולים רשאי לבוא לכלל הסכם עם זכאי, פרט לזכאי שסעיף 9, 13, 13ב או 29 חלים לגביו, שבמקום חלקו האישי של הזכאי בתגמולים שיגיעו לו לאחר ההסכם, יקבל סך חד-פעמי או אמצעי שיקום אחרים.

(ב) קצין תגמולים לא יעשה הסכם, כאמור, אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

(1) הסך החד פעמי או אמצעי השיקום האחרים יש בהם, לדעת קצין התגמולים, כדי ליצור מקור פרנסה קבוע למחית הזכאי ולמחית בני משפחתו של הנספה שהוא חייב במזונותיהם או הנתונים להשגחתו או כדי לבסס מקור פרנסה, כאמור;

(2) הסכום החד פעמי אינו עולה על סכום גדול פי ששים מחלקו האישי של הזכאי בתגמולים. אם הזכאי הוא שכול לא יעלה הסכום החד פעמי על סכום שהוא גדול פי ששים מ-85% מחלקו האישי בתגמולים.

(ג) זכאי שסעיף 9 או 13 אינו חל לגביו, אשר קיבל על פי הסכם, לפני שחוק זה נכנס לתקפו, במקום התגמולים שיהיה זכאי להם כבן משפחה של נספה, סכום חד-פעמי או אמצעי שיקום אחרים מהמדינה או על חשבונה, ונתקיים באותו סכום או באותם אמצעי שיקום התנאי האמור בסעיף קטן (ב)(1), רואים אותו הסכם כהסכם שנעשה על ידי קצין תגמולים עם זכאי על פי סעיף קטן (א), אף אם לא נתמלא בו התנאי האמור בסעיף קטן (ב)(2).

(ד) זכאי שבא לכלל הסכם כאמור לאחר שחוק זה נכנס לתקפו, לא ייפסק תשלום חלקו האישי בתגמולים, אלא כתום ששה חדשים מיום ההסכם. אולם זכאי שהוא שכול ימשיך ויקבל 15% מחלקו האישי בתגמולים ללא הגבלת זמן.

(ה) קיבלה אלמנה אמצעי שיקום מכוח סעיף קטן (א), ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לה בעד היתומים, החל מיום הפסקת התשלום של חלקה האישי בתגמולים, תגמול חדשי כזה:

(1) היה יתום אחד סמוך על שולחנה – התגמול המגיע בעד יתום לפי סעיף 13(א)(1);

(2) היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – התגמול האמור בסעיף 13(ב).

(ו) לצורך סעיף זה חלקו האישי של זכאי בתגמולים הוא –

(1) לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;

(2) לגבי מקבל אחר – התגמול החדשי המגיע לו.

הוראות שונות

31. (א) זכות לתגמול אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת.

(ב) תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.

(ג) זכאי אשר לאחר שנכנס חוק זה לתקפו קיבל מאוצר המדינה, מחמת מותו של נספה, בתורת תגמולים או בתורת תשלומים למחייתו הוא או למחיית בני משפחתו של הנספה סכומים למעלה מן התגמול המגיע לו, רשאי קצין תגמולים לעכב את תשלומו של כל תגמול שיגיע לו עד שהסכום שעוכב יהא שווה לסכומים ששולמו כאמור; ובלבד שבשום חודש לא יעוכב סכום העולה על שליש התגמול המגיע לו באותו חודש.

(ד) זכאי שלא גבה תגמול או הענקה המגיעים לו לפי חוק זה, תוך שנתיים מיום תשלומם או מיום תחילת תקפו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשי"ב–1952, הכל לפי התאריך המאוחר יותר – תפקע זכותו לקבלם, אלא אם הורה קצין תגמולים הוראה אחרת.

ניכוי דמי חבר לארגון יציג

ניכוי דמי חבר לארגון יציג

(תיקון מס' 19)

תשנ"ו-1996

31א. (א) על אף הוראת סעיף 31(א), רשאי קצין התגמולים לנכות מן התגמול של זכאי דמי חבר, בסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ד), לטובת ארגון שהוכרז על-ידי שר הבטחון כארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.

(ב) קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מן התגמול אלא לאחר שהודיע בכתב לזכאי על זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי.

(ג) הודיע הזכאי לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מקבלת ההודעה.

(ד) שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של זכאי לפי סעיף קטן (א).

סילוק מילוות שיקום

32. (א) מקבל שניתן לו, בין לפני שנכנס חוק זה לתקפו ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים להורות שיעוכב מתגמולו החדשי חלק שאינו עולה על שליש ממנו, עד שהמילווה יסולק במלואו.

(ב) "מילווה שיקום" פירושו בסעיף זה – מילווה שקצין תגמולים משוכנע בו שניתן למטרות שיקום, שיכון או דיור.

(ג) פרעה המדינה ערבות שנתנה לבן-משפחה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (1) עד (3) לסעיף 33(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.

דין יתרות התגמולים המגיעים לבן משפחה שנפטר

32א. נפטר בן-משפחה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח חוק זה, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שבן-המשפחה הורה בכתב לקצין תגמולים; לא הורה – ישולמו לבן-זוגו ובאין בן-זוג – ליורשיו.

תקנות בדבר שיקום

33. (א) שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:

(1) הענקת תשלומים ומתן מילוות וערבויות לזכאים, לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;

(1א) תשלומים, מענקים, מילוות וערבויות ליתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים וכן לאלמנת נספה לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית;

(2) המצאת מקומות עסק לזכאים;

(3) מתן מילוות וערבויות לזכאים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות האלה;

(4) קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;

(5) מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;

(6) שיטת ההיוון לצורך סעיף 21, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 21(ב).

(ב) שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה להתקין תקנות בענינים אלה:

(1) הטלת חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק זכאים בעבודות או בהתעסקויות שייקבעו בתקנות, במכסה או במספר שייקבעו בתקנות;

(1א) ייחוד סוגי עבודות במפעלים או בהתעסקויות מסויימים לשכולים שאין להם הכנסה כדי מחיה ושמלאו להם 50 שנה;

(2) כינון רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת זכאים וקביעת סמכויותיהן וסדרי עבודתן.

(ג) שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התייעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות בדבר הסדרים לקבלת זכאים לעבודה.

(ד) מי שנתקבל לעבודה מכוח תקנות על פי סעיף זה, לא יפוטר מעבודתו תוך שנה אחת מיום שנתקבל לעבודה אלא על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על פי סעיף 31 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949.

(ה) כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר גם לקבוע לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם.

חובת העסקה אחרי גיל הפרישה

33א. (א) שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה ולא תעבור את יום הגיעו לגיל 70, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.

(ב) עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על-פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על-פי סעיף 31 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(ג) עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.

(ד) לענין סעיף זה –

"עובד" – אלמנה או הורה של נספה, לרבות הורה חורג והורה מאמץ, אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כהורה של נספה אלא אותו הורה שקצין התגמולים החליט כי זיקתו של הנספה לאותו הורה חזקה יותר;

"גיל הפרישה מעבודה" – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

הקלות שונות

34. (א) שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ושר העבודה ואם הדבר נראה לו לקידום מטרות חוק זה –

(1) להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, זכאים או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלות על פיו;

(2) להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לזכאים או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר;

(3) להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לבני משפחה של נספה או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה ליהנות משירותם של מוסדות לימוד או חינוך ולקבל סטיפנדיות או הנחות בדמי לימוד.

(ב) תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.

(ג) בסעיף זה –

"שר" כולל את ראש הממשלה;

"שר הממונה על ביצוע חוק" – פירושו –

(1) לגבי פקודה או תקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) – השר שבידו נתונות הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות;

(2) לגבי חוק אחר – השר שנקבע במפורש באותו חוק כממונה על ביצועו.

(ד) כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר לקבוע גם לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם וכן לגבי יתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים.

הגדרות מיוחדות

35. בפרק זה, פרט לסעיף 33(א) –

(א) המונח "בן משפחה" כולל אח או אחות של נספה, יתומים מאב ומאם, הסמוכים על שולחנם של אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר אלמלא האח או האחות העומדים ברשות עצמם היה מגיע להם תגמול;

(ב) המונח "זכאי" כולל כל בן משפחה של נספה, וכן אח או אחות העומדים ברשות עצמם שהנזכרים בפסקה (א) סמוכים על שולחנם.

פרק שמיני: שונות

עבירות

36. (א) אדם שמסר במזיד לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין זכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני העונשים כאחד.

(ב) אדם שבמרמה השיג תגמול לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.

(ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

תיאום דרגת המשכורת

36א. חל בזמן מן הזמנים שינוי בסולם דרגות המשכורת של עובדי המדינה, יחושב השכר הקובע לפי סולם דרגות המשכורת המחייב אותו זמן, לפי הקבלה שתקבע הממשלה. והוא הדין לגבי כל דרגת משכורת של עובד המדינה המשמשת יסוד לחישוב של תגמול.

תקנות בדבר הכנסה

36ב. (א) שר הבטחון באישור שר האוצר וועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לבני משפחה או ילדיהם דרך כלל, או לסוגים מסויימים שבהם.

(ב) שר הבטחון באישור שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.

ביצוע ותקנות

37. שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

תוקף התקנות

37א. כוחן של תקנות לפי חוק זה יפה מיום תחילתן גם לגבי זכויות לתגמולים חדשיים או לשיעורים שנקבעו סופית, לפי סעיף 25, לפני תחילתן של התקנות.