Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

פקודת ביטוח רכב מנועי

פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-19701

פרק א': פרשנות

הגדרות [תיקונים: התשל"ה, התשמ"ג, התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2)]

1. בפקודה זו -

"האזור" - הישובים והאתרים הצבאיים כמשמעותם בהסכם;

"האזורים" - כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995;

"שדה התעופה" - כהגדרתו בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997;

"בעל", לענין רכב שיש עליו הסכם-שכירות או הסכם של מקח-אגב-שכירות - האדם המחזיק ברכב מכוח ההסכם;

"ההסכם" - הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו

אליו;

"המועצה" - המועצה הפלסטינית שתכונן בהתאם להסכם, ועד לכינונה - הרשות הפלסטינית כמשמעותה בהסכם;

"חבות טעונת-ביטוח" - חבות שיש לכסותה בפוליסה, כאמור בסעיף 3;

"מבטח" - חברה, אגודה שיתופית או חתם המורשים לפי סעיף 7 לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי;

"מבטח מהאזור" - מי שהרשויות המוסמכות לכך באזור הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי;

"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" - מי שהרשויות המוסמכות מטעם המועצה הפלסטינית הרשוהו לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי;

"נוהג" - לרבות הגאי של רכב מנועי שיש בו אדם מיוחד להיגויו, וכל אדם אחר המועסק בנהיגת אותו רכב;

"עסק לביטוח רכב מנועי" - עסק של עשיית חוזי-ביטוח מפני אבדן רכב מנועי או נזק לרכב מנועי, או נזק הבא מן השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו, ובכלל זה סיכוני צד שלישי;

"פוליסה" - לרבות כתב-כיסוי וכתב-כיסוי זמני;

"רכב מנועי" - כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

"הרשות" - שר האוצר, או אדם או חבר-בני-אדם ששר האוצר מינה אותם בהודעה ברשומות;

"שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" - יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט הישובים והאתרים הצבאיים כמשמעותם בהסכם;

"תצהיר" - אמרה בכתב שניתנה בשבועה, בהן-צדק או בהצהרה, לפי פקודת השבועות, 1936, ואם ניתנה בחוץ-לארץ אמרה בכתב שניתנה בשבועה או בהן-צדק על-פי דיני המקום שבו ניתנה.

פרק ב': חובת הביטוח

חובת פוליסה

2. (א) בכפוף להוראות פקודה זו, לא ישתמש אדם - ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש - ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו.

(ב) העובר על הוראות סעיף-קטן (א), דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 750 לירות, ורשאי בית-המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רשיון-נהיגה כאמור בסעיף 36א לפקודת התעבורה, או לפסלו מקבל או מהחזיק רשיון-רכב לסוג מסויים של רכב או לרכב מסויים, לתקופה שלא תפחת משנים-עשר חודש, זולת אם ראה להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר מנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק-הדין; תחילת הפסילה וחישוב תקופתה יהיו כאמור בסעיף 42 לפקודת התעבורה.

(ג) מי שנפסל עקב הרשעה לפי סעיף זה יראוהו לענין פקודת התעבורה כאילו נפסל לפי הוראותיה.

הדרישה לגבי פוליסה [תיקונים: התשל"ה, התשמ"ה, התשנ"א, התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2)]

3. (א) פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו היא פוליסה שהוציא מבטח שהיה מורשה בשעת הוצאתה והיא מבטחת את-

      (1) בעל הרכב והנוהג בו - מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על-ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

לענין זה, "נזק גוף" ו"שימוש ברכב מנועי" - כמשמעותם בחוק.

(2) בעל הרכב הנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהתר ממנו - מפני נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק.

(ב) המבוטח בביטוח לפי סעיף-קטן (א)(2) יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק.

(ג) פוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו, כאמור בסעיף קטן (א), תכסה אף מפני כל חבות בשל נזק גוף שנגרם לאדם, כולל הנוהג ברכב, בתאונת דרכים אשר אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, או באיזורים או בשדה התעופה, הכל לפי הדין החל במקום התאונה.

(ד) פוליסה המכסה, על פי הדין החל באזור או בשטחי עזה ויריחו, מפני חבות טעונת ביטוח בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, ושהוצאה בידי מבטח מהאזור או משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, לפי הענין, לכלי רכב הרשום או החייב ברישום לפי הדין באזור או בשטחי עזה ויריחו, לפי הענין, יראוה כפוליסה לפי דרישותיה של פקודה זו, ויחולו הוראות פקודה זו, בשינויים המחוייבים.

פטור רשות מקומית

4. שר האוצר רשאי, בהודעה ברשומות, לפטור רשות מקומית מהוראות סעיף 2, אם יציבותה הכספית מניחה דעתו.

פטור תאגיד

5. (א) סעיף 2 לא יחול לגבי רכב מנועי של תאגיד שהרשות פטרה אותו מהחובה שלפיו, ואולם הרשות לא תתן לתאגיד פטור כאמור אלא אם נתקיימו בו תנאים אלה:

      (1) הוא בעל מאה כלי-רכב מנועיים לפחות;

(2) הוא מקיים קרן-ערובה או סדרי-ביטוח, שיש בהם, לדעת הרשות, כדי להבטיח כיסוי כל חבויות טעונות-ביטוח שהתאגיד עשוי לחוב בהן, בלי שיהיה בכך כדי לסכן את יציבותו הכלכלית;

(3) הוא מקיים סדרים לבירור ולקיום החבויות האמורות, ולדעת הרשות אין הם מכבידים על הזכאים יותר משהיו מכבידים עליהם סדרי הביטוח לפי פוליסה של מבטח מורשה.

(ב) הרשות רשאית להתנות את מתן הפטור או המשך קיומו בתנאים נוספים, כפי שתמצא לנכון, ורשאית היא לבטל את הפטור, אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף זה או מהתנאים הנוספים שקבעה.

רכב שסעיף 2 לא חל עליו

6. סעיף 2 לא יחול -

      (1) לגבי רכב מנועי שהוא רכוש המדינה, או על אדם שבשירות המדינה המשתמש, או גורם או מניח שאדם אחר ישתמש, ברכב מנועי כאמור לשירותה של המדינה בלבד;

(2) לגבי רכב מנועי כשהוא נהוג לצרכי המשטרה בידי שוטר או לפי הוראותיו;

(3) לגבי רכב מנועי שהוא רכושה של רשות מקומית ששר האוצר פטר אותה לפי סעיף 4, או על אדם שבשירות אותה רשות מקומית המשתמש, או גורם או מניח שאדם אחר ישתמש, ברכב מנועי כאמור לשירותה של הרשות המקומית בלבד.

חובת פיצוי (תיקונים: התשל"ה, התשנ"ה)

6א. מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 יהא חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה לפי סעיף 3.

פרק ג': מבטחים, פוליסות ותעודות

הרשאת מבטחים (תיקון התשנ"ז)

7. (א) הרשות רשאית, בהודעה ברשומות, להרשות חברה, אגודה שיתופית או חתם שהוא חבר בהתאחדות חתמים המאושרת על-ידי הרשות, לעסוק בעסקי ביטוח רכב מנועי, ובלבד שלא תיתן הרשאה כאמור אלא אם יציבותם הכספית של החברה, האגודה או החתם מניחה דעתה.

(ב) חדלה יציבותו הכספית של מבטח מורשה להניח דעתה של הרשות, רשאית היא, בהודעה ברשומות, להפקיע את ההרשאה שניתנה לו להודיע שאין הוא מורשה עוד לעסוק מכוח סעיף זה בעסקי-ביטוח, ותקפה של ההודעה יהיה מן היום והשעה המפורשים בה.

(ג) הרשאה לפי סעיף זה יראו אותה כמותנית גם בכך שמבטח, שקיבל את ההרשאה ופועל מכוחה, יפעל גם בהתאם להסדר לביטוח כל משתמש ברכב מנועי שלא הצליח לרכוש פוליסה באופן ישיר אצל מבטח, כפי שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, והכל בתנאים ועל פי תעריפים שייקבעו לפי סעיף זה.

(ד) המנגנון לקביעת תעריפי הביטוח למשתמש ברכב מנועי שלא הצליח לרכוש פוליסה באופן ישיר אצל מבטח במסגרת הפול כמשמעותו בחוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה), התשנ"ז-1996, או במסגרת הסדר לפי הוראות סעיף קטן (ג), ייקבע בידי שר האוצר, בהתבסס על מידע לגבי הסיכונים בענף ביטוח רכב מנועי, ובהתאם לכללים שיקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת.

איסור להתנות פוליסה בביטוח נוסף

8. (א) מבטח שנתבקש להוציא פוליסה לפי דרישות סעיף 3, כולן או מקצתן, לא יתנה הוצאתה בעשיית ביטוח נוסף בינו לבין המבקש.

(ב) מבטח המפר הוראת סעיף-קטן (א) דינו - קנס 5,000 לירות.

תעודת ביטוח

9.(א) מבטח שהוציא פוליסה לפי דרישות סעיף 3, כולן או מקצתן, יוציא בו בזמן תעודת-אישור (בפקודה זו - תעודת-ביטוח) בטופס שנקבע ובציון הפרטים שנקבעו, ואפשר לקבוע טפסים שונים ופרטים שונים למקרים שונים ולנסיבות שונות.

(ב) לא יוציא מבטח לפוליסה אחת יותר מתעודת-ביטוח אחת, אך מקום שבפוליסה אחת מכוסים כלי-רכב אחדים, יוציא המבטח תעודת-ביטוח נפרדת לכל אחד מכלי-הרכב המכוסים בפוליסה.

(ג) לא יוציא מבטח תעודת-ביטוח אלא לתקופה שבה היתה קיימת פוליסה בת-תוקף.

(ד) מבטח המפר הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - קנס 5,000 לירות.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הוצאת תעודת-ביטוח במקום תעודה שנשחתה או שאבדה, וכל מקום בפקודה זו שמדובר בהחזרת תעודת-ביטוח, באבדנה או בהשחתתה, יתפרש כמדובר בכל התעודות שהוצאו כאמור ובהעתקיהן.

כתב כיסוי זמני

10. (א) על אף האמור בסעיף 9, רשאי מבטח, כל עוד לא הוציא את הפוליסה, להוציא כתב-כיסוי זמני לתקופה שלא תעלה על שלושים יום מיום הוצאתו.

(ב) כתב-כיסוי זמני יכלול תעודת-ביטוח בטופס שנקבע ובציון הפרטים שנקבעו, ואפשר לקבוע טפסים שונים ופרטים שונים למקרים שונים ולנסיבות שונות; הוראות סעיף 9(ב), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחוייבים.

(ג) מבטח שהוציא כתב-כיסוי זמני רשאי להוציא את הפוליסהלתקופה שתחילתה כתחילת התקופה של כתב-הכיסוי הזמני; משהוציא פוליסה כאמור בטל כתב-הכיסוי הזמני מאליו.

תעודת פטור

11. פטרה הרשות תאגיד מכוח סעיף 5, תוציא הרשות לתאגיד תעודת פטור והוראות סעיפים 9(א), (ב) ו-(ה), 27, 39-45 ו-51, לענין תעודת-ביטוח, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי תעודת-פטור.

מאגר מידע (תיקון התשנ"ז)

11א. (א) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר התחבורה, רשאי לקבוע הוראות בדבר הקמה וניהול של מאגר מידע אשר ישמש להערכת עלות הסיכונים בענף ביטוח רכב מנועי; מידע לפי סעיף זה יימסר גם לרשות, לפי דרישתה.

(ב) תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר -

      (1) חובת מבטח למסור מידע למאגר המידע, ובלבד שמידע זה לא יכלול פרטים מזהים על המבוטחים או מידע בדבר דתם, לאומם או מוצאם;

(2) פרטי המידע שימסור מבוטח למבטח, לצורך מילוי חובת המבטח על פי סעיף זה.

פרק ד': חבויות בביטוח

פוליסה מחייבת על אף כל דין (תיקון התשל"ה)

12. המוציא פוליסה לפי סעיף 3 יהא חב, על אף האמור בכל דין, לשפות את המבוטחים הנקובים בה בשל חבות שהפוליסה אמורה לכסותה, וכן לפצות את המבוטח הנוהג ברכב או את הנוהג בהיתר ממנו על נזק גוף שנגרם להם בתאונת-דרכים כמשמעותם בחוק.

שינוי בעלות ברכב אינו פוטר

13.(א) מבטח שהוציא פוליסה לכיסוי חבות טעונת-ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפא לסעיף 3 - ואירע מאורע הנותן עילה לחבות כזאת אחרי שהמבוטח העביר את הבעלות ברכב לאדם אחר (להלן - הבעל החדש), לא תישמע טענה מצד המבטח שהוא פטור מכיסוי החבות עקב ההעברה כאמור, אלא אם הוכיח אחת מאלה:

      (1) שלא ידע על ההעברה וכי היה נמנע, מנימוקים סבירים, לבטח את הבעל החדש;

(2) שקיים ביטוח אחר לכיסוי החבות.

(ב) נמנעה טענה מצד המבטח כאמור בסעיף קטן (א), יחייבו הוראות הפוליסה שהוצאה למבוטח גם את הבעל החדש.

תנאים שאין להם תוקף כלפי צד שלישי (תיקון התשל"ה)

14.(א) תנאי בפוליסה שהוצאה לפי סעיף 3 האומר, שאם לאחר המקרה המשמש עילה לתביעה על פי הפוליסה ייעשה או לא ייעשה דבר פלוני כמפורש בתנאי, לא תנבע מן הפוליסה שום חבות או שתחדל חבות שנבעה ממנה - אין לו תוקף לגבי תביעות בשל חבות טעונת-ביטוח.

(ב) (בוטל).

הגבלות שאין להן תוקף כלפי צד שלישי (תיקון התשל"ז)

15. מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף 3, לא יהיה תוקף, לגבי חבות טעונת-ביטוח, לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוחם של המבוטחים בה על סמך אחת הנסיבות האלה:

      (1) הגיל או המצב הגופני או הנפשי של הנוהגים ברכב או משך היותם בעלי רישיון;

(2) מצב הרכב;

(3) מספר האנשים המוסעים ברכב;

(4) משקלם וטיבם הפיסי של הטובין המובלים ברכב;

(5) הזמנים והשטחים שבהם משתמשים ברכב;

(6) כוחות-הסוס של הרכב או שוויו;

(7) מכשיר מיוחד המובל ברכב;

(8) מציאותם של סימני-זיהוי מיוחדים על הרכב, שאינם סימני-הזיהוי שמציאותם חובה לפי פקודה זו או לפי פקודת התעבורה.

סכום ששולם על אף הגבלה ניתן להיפרע (תיקון התשל"ה)

16. שום דבר האמור בסעיף 15 לא יחייב מבטח לשלם בשל חבותו של אדם כל סכום שאינו לשם הפטר מלא או חלקי מאותה חבות.

חובתו של נתבע למסור פרטים על ביטוחו

17. (א) אדם הנתבע בשל חבות טעונת-ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפא לסעיף 3 - חייב, לפי דרישה מאת האדם התובע או משמו, להודיע אם הוא מבוטח או לא מבוטח מפני אותה חבות בפוליסה, או שהיה מבוטח כאמור אילו

המבטח לא ביטל את הפוליסה מעיקרה או הפקיעה; ואם הוא מבוטח או היה יכול להיות מבוטח כאמור - ימסור את הפרטים בדבר הפוליסה כפי שהם מפורטים בתעודת הביטוח שהוצאה לפי סעיף 9.

(ב) המפר, ללא הצדק סביר, הוראות סעיף זה, או המוסר במזיד הודעה כוזבת בתשובה לדרישה האמורה, יאשם בעבירה.

הליכים מסויימים שאינם משפיעים על זכות צד שלישי

18. מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף 3, וקרה למבוטח בה אחד המקרים האמורים בסעיפים 29 או 30, לא ישפיע המקרה, על אף האמור בפקודה זו, על שום חבות טעונת-ביטוח של המבוטח; אולם שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויות כנגד המבטח שהעניקה הפקודה לאדם שכלפיו נוצרה אותה חבות.

זכות הניזוק להיפרע מן המבטח (תיקונים: התשל"ג, התשל"ה)

19. ניתן פסק-דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת-ביטוח ואותה חבות מכוסה על-ידי ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שהחבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - ישלם המבטח לבני-האדם הזכאים ליהנות מפסק הדין כל סכום שיש לשלמו בשל אותה חבות, לרבות מה שיש לשלם בשל הוצאות המשפט ובשל ריבית המשתלמת על אותו סכום מכוח כל דין בענין הריבית בפסקי-דין, אף אם הוא זכאי לבטל את הפוליסה מעיקרה או להפקיעה או כבר ביטלה או הפקיעה, והכל בכפוף לסעיפים 22 עד 24.

"מבטח" לענין סעיף זה - לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

זכות הניזוק לתבוע יחד

20. אין בהוראות סעיף 19 כדי למנוע את הניזוק מלתבוע את המבטח יחד עם המבוטח.

כשאין המבוטח יכול להיתבע

21. (א) קיים ביטוח של חבות טעונת-ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - ואירע מאורע הנותן עילה לחבות כזאת, אלא שאי-אפשר לתבוע את המבוטח או ליתן פסק-דין נגדו מחמת אחת מאלה:

      (1) הרכב שבאמצעותו נגרם המאורע היה בבעלות של מדינת-חוץ או של האומות המאוחדות, או שהיה בבעלות אדם שאין לתבעו מחמת חסינותו או שאדם כאמור נהג ברכב;

(2) המבוטח הוא בן-זוגו של הנפגע;

ישלם המבטח לניזוק או לשאיריו מה שהיה חייב לשלם לפי סעיף 19 אילו היה ניתן פסק-דין נגד המבוטח.

(ב) היה ביטוח בשל חבות לנזקי-רכוש ונתקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), ישלם המבטח לניזוק או לשאיריו מה שהיה חייב לשלם למבוטח לפי תנאי הפוליסה.

(תיקון התשל"ה)

22. (בוטל).

תנאי לחיוב המבטח לפי פסק-דין

23. המבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיף 19 בשל פסק-דין שניתן, אם לא הודיעו לו על הגשת התובענה לבית המשפט לפני שהוגשה או תוך שבעה ימים לאחר שהוגשה או אם ביצועו של פסק הדין מעוכב מחמת ערעור.

כשבטלה הפוליסה לפני המאורע (תיקון התשל"ג)

24. מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21(א), בקשר לחבות, אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה; אולם לא יהיה לביטול תוקף כלפי הניזוק או שאיריו אלא כעבור עשרים ואחד יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעה בכתב על הביטול; ניתנה ההודעה בדואר רשום עם אישור-מסירה, יראו את התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך מתן ההודעה.

(תיקון התשל"ג)

25-26. (בוטלו).

חובה להחזיר תעודה שבטלה

27.אם לאחר שהוצאה תעודת-ביטוח לפי סעיף 9 בוטלה הפוליסה כאמור בסעיף 24, יחזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח למבטח תוך שבעה ימים מיום היכנס הביטול לתקפו, ואם אבדה או נשחתה, ימסור תצהיר על כך; לא עשה כאמור - יאשם בעבירה.

חובה לשלם הוצאות בית-חולים (תיקון התשנ"ה)

28. (א) מקום שחבות טעונת-ביטוח מכוסה על-ידי ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - והאדם שמת או שנחבל קיבל לפי ידיעת המבטח טיפול בבית-חולים בשל החבלה שנגרמה לו, ישלם המבטח לבית החולים את ההוצאות שהוציא באופן סביר במתן הטיפול, בתנאי שהסכום שעל המבטח לשלמו לא יעלה על ההוצאות שהוציא בית החולים בשל הטיפול בו כחולה-פנים במשך 180 יום או כחולה-חוץ במשך שנה.

(ב) הזכויות לפי סעיף זה אינן גורעות מזכויות אחרות של בית החולים, אולם -

      (1) בית-חולים הזכאי לתשלום לפי סעיף זה וגם על פי זכות אחרת, לא יגבה בעד אותו טיפול סכום העולה על המגיע לו לפי סעיף זה או על פי הזכות האחרת, הכל לפי הסכום הגדול יותר;

(2) במידה שמבטח שילם לפי סעיף זה, יהיה פטור מלשלם בעד אותו טיפול על פי חבות אחרת כדין ובמידה ששילם בעד אותו טיפול לפי חבות אחרת, יהיה פטור מלשלם לפי סעיף זה;

(3) במידה שהמבטח שילם לבית-חולים לפי סעיף זה, יהיה פטור מלשלם בעד אותו טיפול לאדם אחר, ובמידה ששילם לאדם אחר הזכאי לאותו תשלום, יהיה פטור מלשלם לפי סעיף זה.

(ג) לענין סעיף זה -

"בית-חולים" - מוסד בישראל המטפל טיפול רפואי או ניתוחי בחולי-פנים ואינו מתנהל לשם רווחים;

"הוצאות סבירות" -

      (1) באדם שטיפלו בו כחולה-פנים, לכל יום של אישפוזו בבית החולים - סכום שהוא הממוצע של ההוצאה היומית על כל חולה-פנים להחזקת בית החולים וחבר-עובדיו ולהחזקת החולים שבו ולטיפול בהם;

(2) באדם שטיפלו בו כחולה-חוץ - ההוצאות הסבירות שהוציא בית החולים למעשה.

פרק ה': זכויות צד שלישי בפשיטת-רגל או בפירוק

כשהמבוטח פשט את הרגל או התפרק

29. מקום שאדם מבוטח מפני חבות טעונת-ביטוח בין שהיה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 4, 5 או 6, בין שהחבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - וקרה אחד המקרים האלה:

      (1) המבוטח הוכרז פושט-רגל, או בא לידי פשרה או סידור עם נושיו בהליכי פשיטת-רגל;

(2) המבוטח הוא חברה או אגודה שיתופית, וניתן נגדה צו-פירוק או שנתמנה לה כדין כונס-נכסים או מנהל לעסקיה או למפעלה, או שבעלי איגרות-חוב שלה המבוטחות בשעבוד צף קמו והחזיקו, בעצמם או על ידי אחרים מטעמם, בנכסים שלה הכלולים בשעבוד או נתונים לו;

(3) המבוטח הוא חברה ונתקבלה בה החלטה על פירוקה מרצון, - ולפני אחד המקרים האמורים או לאחריו נעשה המבוטח חב כלפי צד שלישי - זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח, לפי החוזה לגבי אותה חבות, יעברו ויוקנו, על אף האמור בכל דין, לצד השלישי שכלפיו נוצרה אותה חבות.

כשנתמנה מנהל עזבון לנכסי המבוטח

30. ניתן צו לפי סעיף 112 לפקודת פשיטת-רגל, 1936, לניהול עזבונו של חייב לפי דיני פשיטת-רגל, והיה על הנפטר חוב בר-הוכחה בפשיטת-רגל בשל חבות שהיה מבוטח מפניה כאמור בסעיף 29 - זכויותיו כלפי המבטח, לפי החוזה לגבי אותה חבות, יעברו ויוקנו, על אף האמור באותה פקודה, לאדם אשר לו מגיע החוב.

הזכות לפי סעיפים 29 ו-30 אינה ניתנת להתנאה

31. כל דבר בחוזה-ביטוח מפני חבות כלפי צד שלישי, הבא, במישרין או בעקיפין, לבטל את החוזה, או לשנות זכויותיהם של הצדדים לפיו, אם יקרה אחד המקרים האמורים בסעיפים 29 או 30 - אין לו תוקף.

יישוב חבויות הדדיות לאחר העברה

32. משעברו זכויות לפי סעיפים 29 או 30 יהיה המבטח חב כלפי צד שלישי, בכפוף להוראות סעיף 37, ככל שהיה חב כלפי המבוטח, אולם -

      (1) אם היתה חבותו של המבטח כלפי המבוטח עולה על חבותו של המבוטח כלפי הצד השלישי, לא יפגע שום דבר האמור בפקודה זו בזכויותיו של המבוטח כלפי המבטח ביחס לעודף;

(2) ואם היתה חבותו של המבטח כלפי המבוטח פחותה מחבותו של המבוטח כלפי הצד השלישי, לא יפגע שום דבר האמור בפקודה זו בזכויותיו של הצד השלישי כלפי המבוטח ביחס ליתרה.

מבוטח שהוא גם מבטח

33. לענין פקודה זו, "חבות כלפי צד שלישי" של מבוטח לפי חוזה-ביטוח אינה כוללת חבותו כלפיו בתור מבטח לפי חוזה-ביטוח אחר.

חובה למסור ידיעות לצד שלישי

34.קרה לאדם או לתאגיד אחר המקרים האמורים בסעיפים 29 או 30, ונמצא מי שטוען שהאדם או התאגיד חבים כלפיו - יהיו הם, או הנציג החוקי או יורש, או הנאמן, או המפרק, או כונס-הנכסים או מנהל-העסקים, או המחזיק בנכסים - הכל לפי המקרה - חייבים למסור לטוען, לפי דרישתו, כל ידיעה העשויה באופן סביר להיות דרושה לטוען כדי לקבוע אם עברו והוקנו לו זכויות לפי פקודה זו וכדי לאכוף זכויות אלה; וכל דבר שבחוזה-ביטוח הבא, במישרין או בעקיפין, לבטל את החוזה או לשנות זכויותיהם של הצדדים לפיו, אם תימסר ידיעה כאמור, או הבא לאסור או למנוע באופן אחר את מסירת הידיעה - אין לו תוקף.

חובתו של מבטח למסור ידיעות

35.היתה הידיעה הנדרשת לפי סעיף 34 מגלה שיש יסוד סביר להניח, כי עברו לטוען, לפי פקודה זו, זכויות כנגד מבטח פלוני, יהיה אותו מבטח חייב בחובה המוטלת לפי סעיף 34 על הנזכרים בו.

זכות העיון בתעודות והעתקתן

36. החובה למסור ידיעות המוטלת לפי סעיף 34 כוללת גם את החובה להתיר את העיון בכל חוזי-ביטוח, שוברות של פרמיות ותעודות אחרות הנוגעות לענין, המצויים ברשותו של האדם שעליו מוטלת החובה האמורה, וקבלת העתקים מהם.

סידור בין מבטח למבוטח

37. מבוטח שהיה לפושט-רגל או שהוא חברה או אגודה שיתופית שניתן עליה צו-פירוק או חברה שקיבלה החלטה להתפרק מרצון - שום הסכם שנעשה בין המבטח ובין המבוטח לאחר שחב כלפי צד שלישי ולאחר שהתחילו פשיטת-הרגל או הפירוק, ושום ויתור או המחאה או כל העברה אחרת שנעשו בידי המבוטח, או כל תשלום ששולם לו לאחר שהתחילו פשיטת-הרגל או הפירוק, לא יהיה בכוחם לבטל את הזכויות שעברו לצד השלישי לפי פקודה זו או לפגוע בהן, אלא הזכויות יעמדו בעינן כאילו אותם הסכם, ויתור, המחאה, העברה או תשלום לא היו מעולם.

סייג לתחולת הוראות פרק זה

38.הוראות פרק זה לא יחולו על חברה המתפרקת מרצון רק לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם חברה אחרת, או על מקרה שחל עליו סעיף 9(1), (2) ו-(4) לפקודת הפיצויים לעובדים, 1947.

פרק ו': עבירות ועונשין

חובת הנוהג להציג תעודת ביטוח (תיקון התשל"ה)

39. הנוהג רכב מנועי חייב למסור לשוטר, לפי דרישתו, את שמו ומענו, וכן את שמו ומענו של בעל הרכב, ולהציג לפניו לבדיקה את תעודת-הביטוח השייכת לענין, או כל ראיה אחרת שנקבעה לשמש עדות שהרכב אינו נהוג, או לא היה נהוג, תוך הפרת הוראות סעיף 2 (להלן - תעודתו), ואם לא עשה כן יאשם בעבירה.

חובת הנוהג להודיע על תאונה (תיקון התשל"ה)

40.בכל מקרה שבגלל מציאותו של רכב מנועי אירעה תאונה שגרמה פגיעה בגופו של אדם אחר, והנוהג ברכב לא הציג אותה שעה את תעודתו לפני שוטר או לפני אדם אחר שדרש ממנו מטעמים סבירים לעשות כן, חייב הוא למסור על תאונה לתחנת-משטרה בהקדם האפשרי, ועל כל פנים תוך 24 שעות לאחר התאונה, ולהציג שם את תעודתו, ואם לא עשה כן יאשם בעבירה; ואולם לא יורשע אדם לפי סעיף זה על אי-הצגת תעודתו, אם תוך חמישה ימים לאחר התאונה הציג אותה בעצמו בתחנת-המשטרה שנקב אותה בשעה שנמסר על התאונה.

חובת בעל רכב למסור פרטים

41. בעל רכב מנועי חייב, לפי דרישתו של שוטר, למסור את כל הפרטים שידרוש ממנו לאחת המטרות המפורשות להלן, ואם לא עשה כו יאשם בעבירה:

      (1) קביעת זהותו של הנוהג ברכב, הנדרש להציג תעודתו לפי סעיף 39;

(2) בירור העובדה אם הרכב היה, או לא היה, נהוג תוך הפרת הוראות סעיף 2, כשהנוהג בו נדרש להציג תעודתו לפי סעיפים 39 או 40.

הונאה

42.אדם שעשה אחד המעשים המנויים להלן בכוונה להונות, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 3,000 לירות:

      (1) שינה תעודת-ביטוח - לרבות כל תעודה שהוצאה מכוח תקנות לפי פקודה זו וניתן להביאה כראיה במקום תעודת-ביטוח או השתמש בתעודה כאמור, או השאילה לאחר לשם השימוש בה, או הניח לאחר להשתמש בה;

(2) עשה או החזיק תעודה הדומה לתעודה כאמור עד כדי להונות.

השגת תעודה בטענה כוזבת

43. אדם המוסר הודעה כוזבת או מעלים ידיעה חשובה כדי להשיג בכך תעודה כאמור בסעיף 42, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 3,000 לירות.

הוצאת תעודה כוזבת

44.המוציא תעודה כאמור בסעיף 42, כשהוא יודע שהיא כוזבת בפרט חשוב, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 3,000 לירות.

סמכות לתפוס תעודה כוזבת

45. שוטר שיש לו יסוד סביר להניח שתעודה כאמור בסעיף 42, שהוצגה לפניו לפי הוראות פקודה זו על ידי הנוהג ברכב מנועי, היא תעודה שעברו לגביה עבירה לפי סעיפים 42-44, רשאי לתפוס את התעודה, ומשנתפסה יוזמן האדם שממנו נתפסה לבוא לפני בית משפט השלום - זולת אם כבר נאשם בעבירה לפי הסעיפים האמורים - וליתן הסבר על החזקת התעודה, ובית המשפט יורה מה לעשות בה ויפסוק הוצאות בית-המשפט כפי שתחייב מידת הצדק באותו ענין.

סירוב להזדהות וזיהוי כוזב

46. הנוהג ברכב מנועי שעבר עבירה על הוראות פקודה זו או על התקנות לפיה, וסירב למסור לשוטר, לפי דרישתו, את שמו ומענו, או מסר שם או מען כוזבים - יאשם בעבירה; בעל הרכב יהא חייב, לפי דרישתו של שוטר, למסור לו כל ידיעה שברשותו העשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של הנוהג, ואם לא עשה כן יאשם בעבירה.

אחריותם של הנוהג והבעל לעבירות ברכב

47. השתמשו ברכב מנועי שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות פקודה זו או כל תקנה לפיה, או שהשתמשו בו במצב או באופן שיש בהם הפרת הוראה כאמור, או שנעשה בקשר עמו מעשה או מחדל שיש בהם הפרת הוראה כאמור - יאשמו בעבירה, אם אין הוראה מפורשת אחרת בפקודה זו -

      (1) הנוהג ברכב בשעת העבירה, זולת אם נעברה לא מחמת מעשה, מחדל או התרשלות מצידו;

(2) גם בעל הרכב, בין שנכח בשעת העבירה ובין שלא נכח, זולת אם נעברה העבירה שלא בהסכמתו ולא מחמת מעשה או מחדל מצידו והוא נקט כל אמצעי הזהירות הסבירים כדי למנוע עבירה.

עונש כללי

48. כל המפר במעשה או במחדל הוראה מהוראות פקודה זו או כל תקנה לפיה, דינו, באין עונש אחר מפורש - מאסר שלושה חדשים או קנס 3,000 לירות.

צו על אכיפת ביצוע

49. נדרש אדם, מכוח סמכות שניתנה בפקודה זו או בתקנה לפיה, לעשות מעשה או לחדול מעשותו, ולא קיים את הדרישה, יהא בית-המשפט שהרשיע אותו רשאי, בנוסף לעונש שיטיל עליו, לצוות על האדם לקיים את הדרישה ורשאי הוא להוסיף לצו כל תנאי בנוגע לזמן או לאופן של הפעולה או לענין אחר, ככל שיראה נחוץ לאכיפת קיומה של הדרישה.

הפרת צו אכיפה

50. כל המפר צו לפי סעיף 49 רשאי בית-המשפט, לפי שיקול-דעתו, להטיל עליו כעונש תשלום סכום שלא יעלה על 15 לירות לכל יום של הפרה מכאן ואילך, או מאסר עד שיקיים את אשר הפר; ובלבד שלא יחוב אדם על הפרה כאמור בתשלום סכומים העולים בסך הכל על 750 לירות, או בתקופות-מאסר העולות בסך הכל על שני חדשים, בנוסף על כל קנס או מאסר שהוא עשוי לחוב בהן בדרך אחרת.

פרק ז': תקנות

תקנות (תיקון התשנ"ה)

51. שר האוצר רשאי להתקין תקנות הבאות לקבוע כל דבר הניתן לקביעה לפי פקודה זו וכל הדרוש לביצועה בכלל, ומבלי לגרוע מכלליותה של הוראה זו רשאי הוא במיוחד להתקין תקנות בדבר -

(1) טפסים שישמשו לצרכי פקודה זו;

(2) בקשות למתן תעודות-ביטוח וכל תעודה אחרת שנקבעה ודרך הוצאתן, ניהול רישומן של תעודות, מסירת פרטים מהן וידיעות בקשר עמן, ומסירת העתקים של תעודות-ביטוח לרשות הרישוי כמשמעותה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(3) הוצאת העתקים מתעודות-הביטוח ומן התעודות האחרות אם אבדו או נשחתו;

(4) שמירתן, הצגתן, ביטולן והחזרתן של תעודות-הביטוח ושל התעודות האחרות;

(5) החלתה של הוראה מהוראות פקודה זו על רכב מנועי הרשום בחוץ-לארץ שהובא לישראל לתקופה מוגבלת לפי הוראות פקודת התעבורה או כל תקנה לפיה, בכפוף לכל שינוי והתאמה של אותה הוראה כפי שראה לקבוע;

(6) שיטת הפנקסנות שמבטחים חייבים לנהל והדו"חות שעליהם להגיש.

(7) ביצוע הוראות ההסכם הנוגעות לביטוח רכב מנועי.

תחילה

52. תחילתו של נוסח חדש זה ביום כ"ז בסיון התש"ל (1 ביולי 1970).

הערה: לוח-השוואה בין הנוסח המקורי לנוסח החדש, המובא ברשומות, הושמט. חלפו למעלה מ-30 שנה מאז פרסום הנוסח החדש ובאופן מעשי אין יותר שימוש בלוח ההשוואה.

הנוסח החדש פורסם:

דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 15 (1.4.1970), עמ' 320 (התש"ל, התשל"ב, עמ' 3).

הנוסח המקורי פורסם:

ע"ר 1947, תוס' 1, מס' 1568, עמ' 41; ס"ח 513, התשכ"ח, עמ' 2; התשכ"ט, עמ' 43.

תיקונים פורסמו:

ס"ח 707, התשל"ג (26.7.1973), עמ' 201;

ס"ח 780, התשל"ה (8.8.1975), עמ' 237;

ס"ח 829, התשל"ז (4.11.1976), עמ' 2;

ס"ח 1075, התשמ"ג (31.1.1983), עמ' 42;

ס"ח 1129, התשמ"ה (6.1.1985), עמ' 17;

ס"ח 1329, התשנ"א (30.9.1990), עמ' 2;

ס"ח 1497, התשנ"ה (28.12.1994), עמ' 82;

ס"ח 1503, התשנ"ה (10.2.1995), עמ' 110 [התשנ"ה (מס' 2)];

ס"ח 1526, התשנ"ה (9.6.1995), עמ' 325 [התשנ"ה (מס' 3)];

ס"ח 1633, התשנ"ז (31.7.1997), עמ' 206;

ס"ח 1639, התשנ"ח (25.11.1997), עמ' 13;

ס"ח 1678, התשנ"ח (29.7.1998), עמ' 285 [התשנ"ח (מס' 2)].

חזרה לחיקוקים בביטוח ונזיקין