שינוי חד צדדי בפוליסה כתוצאה מטעות המבטח
16 נובמבר, 2000 (י"ח חשון, תשס"א)
לכבוד
הממונים על פניות הציבור בחברות הביטוח
שלום רב,
להלן נוסח הכרעה שהתקבלה ביחידתנו (תוך השמטת שמות הצדדים).
הנדון: שינוי חד-צדדי של תנאי הביטוח על-ידי מבטח הטוען ל"טעות" שנפלה בפוליסה
1. הגב' פלונית (להלן: המתלוננת) פנתה למשרדנו בתלונה כנגד חברת ביטוח אלמונית (להלן: המבטח).
2. המתלוננת רכשה בחודש דצמבר 1993 תכנית ביטוח חיים של המבטח. תכנית זו הגדירה את המתלוננת כבעלת הפוליסה ואת בנה כמבוטח. המתלוננת טוענת כי רכשה תכנית זו לאחר שסוכן הביטוח שתיווך בעסקת הביטוח הבטיח לה כי בנה בן ה - 16 (המבוטח) יהיה זכאי למענק של 5% מסכום הביטוח בתום חמש שנים ממועד תחילת הביטוח.
3. תנאי זה הופיע באופן מפורש על גבי הפוליסה שהונפקה על-ידי המבטח ואשר כונתה "ניצן ועוד".
4. בתום חמש שנים כאמור פנתה המתלוננת למבטח בבקשה לקבל את המענק המוסכם.
5. המבטח סירב לשלם המענק בטענה כי בחודש אוקטובר 1996 גילה כי נעשתה טעות בהנפקתה של הפוליסה. פוליסת הביטוח הונפקה, על-פי טענה זו, כפוליסה מסוג "ניצן ועוד" בעוד שבהצעת הביטוח נדרשה תכנית ביטוח מסוג "ניצן". תנאיה של הפוליסה שהונפקה למבוטח ("ניצן ועוד") שונים לטענת המבטח, מתנאיה של הפוליסה שצריכה היתה להיות מונפקת לו.
6. המבטח טוען כי בחודש אוקטובר 1996, עם גילוי הטעות האמורה, שונה חוזה הביטוח (באופן חד צדדי) והפוליסה תוקנה והותאמה לתנאיה של תכנית "ניצן".
7. המבטח טוען כי לאור ביצוע התיקון האמור אין המבוטח זכאי לקבל המענק הקבוע בפוליסה המקורית שהונפקה לו, אלא מענק בשיעור נמוך יותר כאמור בפוליסה המתוקנת.
8. מבדיקת התלונה עולה כי טענות המתלוננת בדין יסודן.
9. המבטח טוען כי העובדה שעל הצעת הביטוח הופיע הביטוי "ניצן" מלמדת כי הפוליסה שהונפקה (מסוג "ניצן ועוד") בטעות יסודה, וכי טעות זו תוקנה על-ידו בביצוע השינויים שערך בפוליסה בחודש אוקטובר 1996.
10. טענתו של המבטח לפיה קיומו של הביטוי "ניצן", על-גבי הצעת הביטוח, מלמד כי תנאיה של הפוליסה שהונפקה למתלוננת בטעות יסודם, אינה הוכחה כל עיקר. המבטח לא נתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע בקיומו של ביטוי סתום כאמור על-גבי הצעת הביטוח יש כדי לגבור על תנאים מפורשים המופיעים בפוליסת הביטוח. המבטח לא הכחיש ואף לא הביא כל ראיה לסתור את טענת המתלוננת כי תנאי המענק הובטחו לה על ידי סוכן הביטוח קודם להתקשרות בחוזה הביטוח, טענה שזכתה כאמור לביטוי מפורש בפוליסה שהונפקה על-ידי המבטח.
11. דיני החוזים קובעים כי הסכם יחייב את הצדדים כאשר הם התכוונו על פי מבחן אובייקטיבי שהוא אכן יחייב אותם (ראה, ג' שלו, דיני חוזים, תשנ"ה, 84). משמעותו האופרטיבית של המבחן האובייקטיבי הינה שגמירת הדעת של הצדדים לחוזה הביטוח "נלמדת על פי אמות המידה של האדם הסביר. בדיקת נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריה ותוכן החוזה עצמו, הם הנתונים שעל פיהם יקבע האדם הסביר את קיומה או היעדרה של גמירת הדעת" (שלו, לעיל, בע' 87).
12. יישומו של המבחן האובייקטיבי, הנשען במקרה דנן על נסיבות העניין המתוארות לעיל, ובעיקר על תוכן החוזה עצמו, מלמד על שכלולו של חוזה הביטוח על-פי תנאיו המקוריים הכוללים את המענק הנדרש על-ידי המתלוננת.
13. גם אם נקבל את טענת המבטח לפיה לא התכוון להתקשר בחוזה הביטוח על תנאיו המקוריים, דהיינו, היה "פער סמוי" בין ביטוייה החיצוניים של התנהגותו ובין כוונתו האמיתית, הרי שגם אז לא יהיה בכך כדי לחתור תחת תנאיו המקוריים של החוזה: "הביטוי "פער סמוי" מתייחס למקרה שבו הגילוי החיצוני של הרצון ברור, אך לאחד הצדדים כוונה פנימית שאינה עולה בקנה אחד עמו, ואילו הצד השני אינו ער לכך. במקרה זה מכריע קנה המידה האובייקטיבי...אם הציע פלוני למכור את מכוניתו במחיר מסויים, שבטעות נפל מהמחיר שבו רצה לאמיתו של דבר למכור, ואלמוני קיבל את ההצעה, יחייב החוזה על פי ההצעה" (ד' פרידמן ונ' כהן, חוזים, תשנ"א, כרך א, 162).
14. מעבר לכך, הרי שספק אם שינוי תנאיה של הפוליסה באופן חד צדדי, כפי שעשה המבטח במקרה דנן, עולה בקנה אחד עם הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: חוק החוזים). סעיף 14 (ב) לחוק החוזים מתווה הליכים ברורים בדבר הדרך לתיקון חוזה שנקשר עקב טעות. על-פי סעיף זה מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן היה להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת.
15. בין אם טעותו של המבטח נבעה מטופס הצעה שגוי שהועבר לה על ידי סוכן הביטוח, ובין אם טעות זו נובעת ממחדל אחר, אין לו למבטח אלא לשאת בתוצאות מחדלו תחת גלגול מחדל זה, באופן חד צדדי, לפתחו של המבוטח.
16. המבטח בחר במקרה זה לעשות דין לעצמו, לבטל תנאים מתנאיו של החוזה המקורי ולערוך בו שינויים מהותיים (כגון שינוי מועד תחילת הביטוח), והכל באופן חד צדדי תוך התעלמות בוטה מן ההסכמות החוזיות.
17. התנהגות זו של המבטח הינה בלתי חוקית ואף מעלה חשש כבד לחוסר תום לב וניצול לא הוגן של כוחו העדיף.
18. לאור כל האמור לעיל מצאנו את התלונה מוצדקת.
19. מכח הסמכות הקבועה בסעיף 60-62 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: חוק הפיקוח) הננו קובעים כי יש להחיות את תנאיה של הפוליסה המקורית ("ניצן ועוד") ולשלם למתלוננת כל סכום המתחייב על-פי פוליסה זו.
20. המבטח לא ידרוש כל תוספת לדמי הביטוח בגין ביצוע פעולות אלה, שכן דמי הביטוח אשר שולמו על ידי המתלוננת נועדו מלכתחילה להוות תשלום מלא בגין הפוליסה המקורית (כולל המענק הנדון). נתון זה היווה חלק מההסכמות החוזיות עובר להתקשרות בחוזה הביטוח ואין לערוך בו כל שינוי בדיעבד.
21. החלטה זו הינה על דעתה של עו"ד רחל רטוביץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון.
22. על החלטה זו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בהתאם להוראת סעיף 102 לחוק הפיקוח.
בברכה,
ירון אליאס, עו"ד
אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון