תנאים בפוליסות לביטוח חיים

הערה: הנחייה זו שפורסמה בשנת 1983, קבעה תקרת אחריות לתשלום תגמולי ביטוח חודשיים לאובדן כושר עבודה. התקרה היא שבעים וחמישה אחוז משכרו הממוצע, או השתכרותו הממוצעת של המבוטח בשנים עשר החדשים שקדמו לקרות המחלה או התאונה.

הגבלה זו הועתקה לרובם של הכיסויים לאובדן כושר עבודה הקיימים בשוק הישראלי.

לדעתנו אין למגבלה זו תוקף. היא עושה עוול למבוטחים ומנוגדת לחוק חוזה הביטוח.

טול לדוגמא אדם שביטח את עצמו בסכום ביטוח של 10,000 שקל לחודש ושילם פרמיה שנים רבות על פי סכום ביטוח זה. כעבור שנים המבוטח פוטר והצליח למצוא עבודה שמשכורתו בה רק 8,000 שקל. חלפה שנה נוספת והמבוטח נכנס למצב של אובדן כושר עבודה. לפי הנחיית המפקח המבוטח יהא זכאי רק לתגמולי ביטוח של 6,000 שקל, למרות ששילם כל השנים, לרבות בשנה בה השתכר פחות, פרמיה המתאימה לסכום ביטוח של 10,000 שקל. זהו כמובן אבסורד.

אבסורד זה אף נוגד את האמור בחוק חוזה הביטוח. על פי סעיף 54(א) לחוק, על ביטוח מחלות ונכות חלים אותם עקרונות החלים על ביטוחי חיים. על פי עקרונות אלה כל אדם זכאי לרכוש ביטוחי חיים לפי שיקול דעתו, ללא הגבלה, כל אחד לפי הערכתו את סכומים שיהיו דרושים למחיית משפחתו לאחר מותו.

דין זה חל כאמור גם בביטוח מחלות ונכות הגורמים לאובדן כושר עבודה. איש לא מינה ולא הסמיך את המפקח על הביטוח להגביל את חירותו של המבוטח לבטח את עצמו לפי שיקול דעתו כשם שאיש לא מינה את המפקח להגביל את סכום ביטוחי החיים שאדם חפץ לרכוש.

וזו לשון החוזר:

מדינת ישראל

האוצר/אגף שוק ההון ביטוח וחסכון

ירושלים, כ"א בטבת תשמ"ג

6 בינואר 1983

חוזר מס' 354

לכבוד

החברות לביטוח חיים

א.נ.,

הנדון:

1. בפוליסות לביטוח חיים הכוללות נספחים לביטוח לתשלום פיצויים חודשיים במקרי נכות הגורמים לאבדן כשר עבודה יקבע:

א. סך הפיצויים החודשיים שיגיעו למבוטח לא יעלה על 75% משכרו הממוצע או השתכרותו הממוצעת (להלן: "המשכורות") של המבוטח ב-12 החדשים שקדמו לקרות המחלה או התאונה שגרמו לאי הכשר.

ב. דרך חישוב ממוצע המשכורות יעשה כדלקמן: לכל אחת משתיים עשרה המשכורות יווספו הפרשי הצמדה מהמדד הידוע ביום תשלום המשכורת ועד למדד הידוע ביום קרות מקרה הביטוח. הסכום שיתקבל יחולק ב-12 ו-75% ממנו יהוו את הפיצוי החודשי.

2. מובהר בזה כי היום שנועד לתשלום תגמולי הביטוח, כפי שמופיע בסעיף ההצמדה של הפוליסות לביטוח חיים משמעו:

א. במקרי מות – תוך שלושים יום מיום הגשת התביעה.

ב. בתום תקופה – תוך שבעה ימים מיום תקופת הביטוח או תוך שבעה ימים מיום שהוגשו למבטח המסמכים הנדרשים בפוליסה לענין זה, לפי המאוחר.

ג. במקרי פדיון –

1. במועד הנקוב בבקשה לפדיון הפוליסה בתנאי שנתקבלה לפחות שלושים יום לפני הפדיון.

2. תוך שלושים ימים מיום קבלת הבקשה לפדיון הפוליסה, אם לא צויין מועד לפדיון או אם המועד שנתבקש קצר משלושים ימים מיום קבלת הבקשה אצל המבטח.

בכבוד רב,

ד"ר בן-עמי צוקרמן

המפקח על הביטוח