חוק הביטוח הלאומי פרק א' פרשנות

לקוח מאתר

[א']

‏פרק א': פרשנות והוראות כלליות‏

‏הגדרות‏[1]

[1]

1.

בחוק זה -

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;

"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;

"המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"השר" - שר העבודה והרווחה;

"ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

"בית הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

"אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

"גיל הפרישה" - הגיל הקבוע לגבר ולאישה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;

"גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג; ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17 א'

"חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;

"חוק בית הדין לעבודה" - חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;

"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;

"חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

"חוק המשטרה" - חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981;

"חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;

"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב];

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם-1980;

"חוק השבות" - חוק השבות, התש"י-1950;

"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951;

"חוק חיילים משוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949;

"חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

"חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

"חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;

"חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;

"חוק נפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;

"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

"חוק שירות בטחון" - חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986;

"חוק שירות בתי הסוהר" - חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981;

"חוק שירות המדינה" - חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970;

"חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;

"חוק שירותי הכבאות" - חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959;

"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"חוק תגמול לחייל" - חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה-1965;

"ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;

"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

"עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;

"עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

(2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;

(3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א'; לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';

"פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;

"פקודת החברות" - פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

"פקודת הנזיקין" - פקודת הנזיקין [נוסח חדש];

"פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;

"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

"שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;

"השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה:

(1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);

(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;

"שנת מס" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;

"תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

‏פריסת תשלומים חריגים‏

[1א]

2.

(א) בסעיף זה -

"שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;

"שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.

(ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

(1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

(2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;

(3) ההגדרה "יום העדכון", לענין ההגדרה "השכר הממוצע" שבסעיף 1, תהיה:[2]

"יום העדכון" - 1 בינואר של שנת המס, וכן ה-1 בחודש של החודש הראשון מבין אלה:

(1) חודש מאי של אותה שנת מס אם פורסם בו מדד הגבוה ביותר מ-5% מהמדד שפורסם בחודש ינואר של שנת המס;

(2) החודש הראשון מבין החודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר של אותה שנת מס, שבו פורסם מדד הגבוה ביותר מ-4% מהמדד שפורסם בחודש ינואר של שנת המס.

‏מי שאינו תושב לענין החוק‏[3]

2א.

(א) בסעיף זה -

"תקנות הכניסה" - תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד - 1974;

"שנה" - שנים עשר חודשים רצופים.

(ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

(1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

(2) מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968;

(3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

(4) בשנה שתחילתה ביום מתן אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א/1, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה - מי שבידו אשרה ורישיון כאמור שהתגורר בישראל בשנה האמורה פחות מ- 183 ימים;

(5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א/3 לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א/4 לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

(ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), שהתגורר בישראל, בשנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, פחות מ- 183 ימים, לא יראו אותו בשנה האמורה כתושב ישראל לענין חוק זה.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

‏אגודה שיתופית‏

[2]

3 .

לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

‏חבורת עובדים‏

[3]

4 .

בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

‏מי שחדל להיות עובד עצמאי‏

[4]

5.

עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

‏סמכות לסווג מבוטחים‏

[4א]

6.

(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

(ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

‏מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד‏

6א.

(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרות בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

(ג) הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

(ד) בסעיף זה -

(1) "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחת;

(2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999; או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

‏מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים‏[4]

6ב.

הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

‏המדינה כמעביד‏

[4ב]

7.

דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

[1] ס' 1 - "בעל שליטה" - נוסף בת' 61, ת"ת 1.1.04. ר' הוראת תחולה בס' 59(א) בהערות מבוא לת' 61.

ס' 1 - "גיל הפרישה" - נוסף בת' 66, ת"ת 1.4.04, בנוסח דלעיל.

הוראת תחולה בהערות מבוא לת' 66.

ס' 1 - "גמלה" - בת' 39, ת"ת 1.9.00, נוספה הסייפא המתחילה במילים "ולמעט גמול…"

ס' 1 - "חברת מעטים" - נוסף בת' 61, ת"ת 1.1.04. ר' הוראת תחולה בס' 59(א) בהערות מבוא לת' 61.

"חוק העמותות" - נוסף בת' 16, ת"ת 10.6.97

"חוק הכניסה לישראל" - ההגדרה נוספה בת' 60, ת"ת 1.1.03 בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.

ס' 1 - "עובד עצמאי" - בנוסח המקורי:

"עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק אותה תקופה במשלח ידו, שלא כעובד, לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות הסכום הקבוע בלוח א'; לענין זה רשאי השר לקבוע -

(1) שיטת חישוב של ממוצעים;

(2) סכום אחר במקום הסכום הקבוע בלוח א';"

בת 16, ת"ת ר' הערת מבוא, הוחלף לנוסח דלעיל.

"השכר הממוצע" - לתקופה 1.3.02-31.12.02 - ר' הוראת שעה בהערות מבוא "חוק ההסדרים במשק המדינה, תשס"ב-2002".

[2] ס' 2(ב)(3) - בת' 34, נוספה הוראת שעה הקובעת:

"בתקופה שמיום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) (להלן - יום תחילת הוראת השעה) ועד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999), בחוק הביטוח הלאומי, בסעיף 2(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) ההגדרה "יום העדכון", לענין ההגדרה "השכר הממוצע" שבסעיף1, תהיה:

"יום העדכון"- 1 בינואר של שנת המס, וכן ה1- בחודש של החודש הראשון מבין אלה:

(1) חודש מאי של אותה שנת מס אם פורסם בו מדד הגבוה ביותר מ5%- מהמדד שפורסם בחודש ינואר של שנת המס;

(2) החודש הראשון מבין החודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר של אותה שנת מס, שבו פורסם מדד הגבוה ביותר מ4%- מהמדד שפורסם בחודש ינואר של שנת המס."

לענין השכר הממוצע - לתקופה 1.3.02-31.12.02 ר' הוראת שעה בהערות מבוא "חוק ההסדרים במשק המדינה, תשס"ב-2002".

[3] ס2א - נוסף בת' 60, ת"ת 1.1.03, בנוסח דלעיל. ר' הערות מבוא לת' 60.

[4] ס' 6ב - נוסף בת' 61, ת"ת 1.1.04, בנוסח דלעיל. ר' הוראת תחולה בסעיף 59(א) להערות מבוא לת' 61.