השופטים להורים: כפו על ילדכם ניתוח כדי לחסוך לחברת הביטוח

ילד בן 7 נפגע בתאונת דרכים. הפציעות היו קשות ביותר. רבים מחלקי גופו נפגעו. תאגיד הביטוח הפניקס ביטח את האחראי לתאונה. לא היה ספק כי הפניקס חייבת לפצות את הילד. למרות זאת, הוריו של הילד גילו כי רק תביעה בבית המשפט תביא את הפניקס לכבד את חובתה על פי חוק.

משפט הפיצויים של הילד נגד הפניקס מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא נמשך כבר שנים רבות. מונו מספר מומחים רפואיים. אלה התבקשו, כל אחד בתחומו, לקבוע את שיעור נכותו של הילד.

בתחום אף-אוזן-גרון מונה פרופסור אופיר. זה האחרון אישר כי כתוצאה מהתאונה הילד אינו נושם חופשית וסובל משיתוק מלא של מיתרי הקול. הפרופסור גילה כי בניסיון לפתור את הפגיעה הילד עבר מספר ניתוחים. הניתוחים לא הביאו כל מזור. אף על פי כן, המומחה קבע כי נכותו של הילד בגין השיתוק היא "זמנית" כלשונו, עומדת על 50 אחוז למשך חמש שנים בלבד.

מדוע זמנית, הרי הילד עבר מספר ניתוחים והם לא פתרו את הבעיה? לדעת הפרופסור המכובד, על אף שהניתוחים לא צלחו עד כה ועל אף שסיכויי ההצלחה של ניתוח בעתיד הם "בינוניים", כהגדרתו, "יש בהחלט מקום לתקווה כי יום אחד ניתן יהיה לגמול אותו מהשיתוק".

נציגי הפניקס עטו על הפסקה האחרונה בחוות דעתו של פרופסור אופיר כמוצאי שלל רב. הם דרשו מהשופטת חדוה וינבאום וולצקי כי תכפה על הילד את הניתוח הנוסף. אם לא יסכים לעבור את הניתוח, יש להענישו על ידי שלילת פיצויים.

הורי הילד הודיעו לשופטת כי הילד אינו מוכן לעבור ניתוח נוסף. הוא עבר כבר שלושה ניתוחים. אלה נכשלו וגרמו לו נזק נפשי מיותר. הילד לא מוכן לעבור מסע ייסורים נוסף. ההורים הזכירו לשופטת כי מדובר בניתוחים בהרדמה מלאה.

אם הילד יעמוד במריו, התריעה השופטת בהוריו, אני אדחה את המשך המשפט עד שיגיע לגיל 19. בינתיים הילד יתבגר. אז נשאל אותו שוב אם הוא מוכן לעבור את הניתוח. מי יודע, אולי ישנה את דעתו. יכול להיות שיהיו גם התפתחויות ברפואה שיפחיתו את הסיכונים שבניתוח והוא ישתכנע שאין מה לפחד.

הילד לא נכנע. השופטת החליטה להשכיב את תביעתו ולדחות את הדיון בה לעוד שלוש וחצי שנים עד שיגיע לגיל 19.

ההורים לא השלימו עם ההחלטה. הם פנו לבית המשפט העליון.

אכן, הסכים השופט צבי זילברטל, ישנם מצבים המצדיקים לעכב בירור תביעות פיצויים. למשל כאשר הנכות של הנפגע לא התגבשה או לא התייצבה. זה לא המצב במקרה של הילד. כאן השופטת המחוזית השהתה את בירור תביעת הפיצויים כדי שהזמן יחלוף, הילד יגיע לגיל בגרות וייתכן שאז יסכים לעבור ניתוח נוסף.

נימוק זה, קבע השופט זילברטל, אינו מוצדק. אין זה מתפקיד השופט לדחוק בנפגע לעבור ניתוח. על השופט לכבד את האוטונומיה של הנפגע על גופו.

השופט זילברטל מבקש להדגיש כי במקרה זה אין גם כל מחלוקת "כי הוריו של הילד שוקלים את טובתו ואת טובתו בלבד".

החלטה להשהות דיון בתיק ללא הצדקה, הוסיף השופט זילברטל, מגבירה את עינוי הדין. לכל בעל דין קיימת זכות שעניינו יתברר תוך זמן סביר כדי שיוכל להניח מאחוריו את המסע המשפטי המפרך ולתכנן את עתידו. התמשכות ההליך המשפטי מעבר לסביר, מגבירה את חוסר הוודאות אצל בעל הדין לגבי תוצאת ההליך ומנוגדת ל"קריטריונים חוקתיים ראויים".

דברים כדורבנות. אלא שבסוף פסק דינו שולח השופט העליון אזהרה להורי הילד. להתעקשותכם להמשיך את בירור התביעה ללא עיכוב נוסף עלול להיות "מחיר", כך ממש כלשונו של השופט זילברטל. אם לאחר שמיעת כל המשפט תגיע השופטת המחוזית למסקנה כי סירובו של הילד לעבור ניתוח אינו סביר, היא מוסמכת להפחית מהפיצויים המגיעים לו.

לעניות דעתי, אזהרה זו אינה ראויה. במחי יד, השופט מחק את כל פסק דינו היפה והאנושי. עד לסוף פסק הדין נדמה היה כי אנחנו נמצאים במדינה נאורה במאה ה-21 עם חוקי יסוד השומרים על כבוד האדם ועל האוטונומיה של האדם לגבי גופו. והנה אזהרת השופט הציבה בפני ההורים דילמה אכזרית והחזירה אותנו לימי הביניים. איך אפשר לאיים על הורי ילד פגוע קשה שעבר 3 ניתוחים כושלים בהרדמה מלאה שאם לא יכפו על בנם לעבור ניתוח נוסף, בניגוד לרצונו, יישללו ממנו הפיצויים והוא יחיה בהמשך חייו במחסור כלכלי?

ובשביל מה בעצם מבוטחי הפניקס מפנקים את מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות, ביגואר חדשה ובמשכורת של יותר מ-10 מיליון שקל בשנה אם לא כדי שיפטור אותם מדילמות כל כך מרושעות בעת שנופל על ילדם אסון שכזה?