הבטיחו חדש תמורת ישן? אז הבטיחו

יעקב גרוס רכש קיה פיקנטו חדשה. 80 אלף שקל שילם עבורה. סמוך ליום קבלת הרכב, הוא התקשר לחברת הביטוח שומרה וביקש לרכוש ביטוח חובה. כדאי לך לקנות גם את הביטוח המקיף המשודרג שלנו "חדש תמורת ישן", הציעה לו המוכרנית. אם יגנבו לך את הקיה, תקבל את כל 80 אלף השקלים ששילמת לסוכנות קיה. אצלנו אין תספורות, אין השתתפות עצמית, אין את כל הַפוֹיְלֶה שְׁטִיקִים שיש בחברות הביטוח האחרות.

גרוס השתכנע. הוא קיבל משומרה תעודת ביטוח חובה. את פוליסת ביטוח המקיף לא קיבל וגם לא דרש. גרוס הוא מאלה שעדיין נותן אמון במילה של איש ביטוח.

חלפו 4 חודשים. רכבו של גרוס נגנב. גרוס הודיע על הגניבה למוקדנית של שומרה וחתם על כל הניירת שהיא דרשה לקבלת 80 אלף השקל.

באחד הימים הגיעה לביתו של גרוס מכתב משומרה. נרגש פתח את המעטפה וגילה למגינת ליבו המחאה על 74 אלף שקל. גרוס התקשר למוקדנית. הבטחתם שהביטוח המשודרג ייתן במקרה גניבה את המחיר המלא, הזכיר לה. זה נכון, הודתה המוקדנית, אבל לא קניתָ ביטוח כזה. גרוס התעקש. המוקדנית התכחשה, התווכחה והתפלמסה עמו. לבסוף התרצתה והבטיחה כי יתרת הסכום תועבר בהקדם.

גרוס המתין בסבלנות זמן רב. ההמחאה לא הגיעה. הוא פנה שוב לשומרה. האם רכשתָ רכב חדש, שאלה המוקדנית. איך יכולתי, שאל גרוס, בכסף ששילמתם לי לא היה די בשביל קיה חדשה. בלית ברירה קניתי "יד שניה". מצטערת, הודיעה לו המוקדנית, הפסדת את ההפרש. בפוליסה רשום כי התנאי לתשלום המחיר המלא הוא שתקנה רכב חדש.

גרוס הבין כי הוליכו אותו שולל. הוא פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. נציגת שומרה ביקשה מהרשמת הבכירה סיגל אלבו כי תדחה את תביעתו. אין למבוטח כל הוכחה כי רכש אצלנו ביטוח "חדש תמורת ישן", טענה. הנציגה ניסתה גם להשחיר את פניו של גרוס. הוא מנסה "לעשות רווח ממקרה הביטוח. הוא קנה רכב זול ומבקש מאתנו מחיר של רכב חדש כדי לשלשל לכיסו את ההפרש".

הרשמת שמעה את עדותו של גרוס כי לאורך כל הדרך טענו המוקדניות של שומרה שהשיחות מוקלטות והוא סמך על כך. אולם כשדרש לקבל את הקלטות כדי להוכיח כי רכש כיסוי "חדש תמורת ישן", שינו את טעמן והודיעו לו כי בשל תקלה לא הוקלטו השיחות.

"עדותו של גרוס אמינה עלי", קבעה הרשמת, "מחדלה של שומרה אשר לא המציאה את הקלטות השיחות עם גרוס רובץ לפתחה".

אבל גם בביטוח "חדש תמורת ישן", לא ויתרה נציגת שומרה, רשום בפוליסה שתשלום המחיר המלא מותנה ברכישת רכב חדש.

מעדותו של גרוס, השיבה הרשמת, עולה כי לא שלחתם אליו את פוליסת הביטוח לפני הגניבה. גם לא הבאתם כל ראיה המוכיחה כי בעת ההתקשרות הטלפונית הבאתם לידיעת המבוטח את התנאי לפיו הכיסוי הביטוחי של "חדש תמורת ישן" מותנה ברכישת רכב חדש.

למה הכול עלינו, רטנה נציגת שומרה. למה הוא לא דרש מאתנו את הפוליסה. משלא עשה כן "אין לו אלא להלין על עצמו".

זו לא חובתו של המבוטח לדאוג לקבלת הפוליסה, פסקה הרשמת. כחברת ביטוח מוטלת עליכם החובה ליידע את המבוטח על זכויותיו וגם לוודא שהוא מבין מה אתם מוכרים לו. עליכם להביא לתשומת לב המבוטח את קיומם של סייגי הכיסוי. לשם כך עליכם לפעול באופן אקטיבי, לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותכם ולא לסמוך על דרישת המבוטח. באמצעים האלקטרונים הקיימים כיום, הדרישה כי חברת הביטוח תדאג להמציא למבוטח את פוליסת הביטוח, אינה מטילה עליה נטל בלתי סביר.

בסופו של יום, חייבה הרשמת סיגל אלבו את שומרה לשלם לגרוס את ההפרש שנוכה ממנו בסך 6,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקל. "בנסיבות העניין איני מוצאת מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש ודי בפסיקת הוצאות משפט", קבעה הרשמת הבכירה סיגל אלבו.

האם המשפט הסתיים בהפסדה של חברת הביטוח? עם המבוטח הבודד גרוס כן. אבל בכל זאת חברת הביטוח זכתה. הרווח הגדול של חברות הביטוח הוא אצל עשרות אלפי מבוטחים שתביעתם נדחית. לא כולם גרוס. רובם יוותרו על תביעותיהם. חלקם הגדול יעמוד כמו קִיבִּיצֵר בפתח חברת הביטוח ויסכים לכל פשרה שתוצע לו. שם הכסף הגדול והזכייה הגדולה של חברות הביטוח. מתי כל זה ייפסק? רק אם בתי המשפט יקומו יום אחד ויחליטו לשים סוף לשיטה. יש לשופטינו סמכות. יש להם כלים. רצון אין. בשלב זה.