Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

טריק: איך מכשירים פוליגרף אסור בחסות בית המשפט

רכבו של ג' נגנב. חברת הביטוח כלל, מבטחת הרכב בביטוח מקיף, סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. ג' פנה לבית משפט השלום בתל אביב. התיק הונח על שולחנו של השופט ירון גת, שמונה זה מקרוב בשעה טובה לכס השיפוט.

מדוע אתם לא משלמים את תגמולי הביטוח, התעניין השופט גת אצל נציגת כלל.

יש כאן עוקץ, השיבה הנציגה, הרכב בכלל לא נגנב, המבוטח ביים את הגניבה.

מי חכם וידע מהי האמת, התלבט השופט גת בינו לבינו. לפתע נזכר במכשיר הקסמים: הפוליגרף. אני מציע שמרשך ילך לבדיקת פוליגרף, אמר השופט לעורך דינו של ג'. אם הוא לא ביים את הגניבה, אין לו מה להסתיר. הוא ייבדק, בוודאי יצא דובר אמת ויקבל את כספי הביטוח. חד, חלק ופשוט.

"אני זקוק לכמה דקות כדי לשאול את הלקוח", השיב עורך דינו של המבוטח ויצא אל מחוץ לאולם המשפט כדי לשוחח עם ג'. השופט הכריז על הפסקה.

בתום ההפסקה חזר עורך הדין לאולם והודיע לשופט כי ג' מסכים לבדיקת פוליגרף. הוא אפילו מסכים לכך שתוצאת הבדיקה תכריע את גורל התיק לשבט או לחסד.

חברת הביטוח מסכימה, שאל השופט את נציגת כלל.

בוודאי, השיבה הנציגה ללא היסוס.

השופט מינה מומחה פוליגרף והתוצאה הידועה מראש התרחשה: המבוטח יצא דובר שקר. הגיליוטינה ירדה על צווארו. הוא גם הוכרז כשקרן וגם איבד את רכושו.

עורך דינו של ג' נבהל ומיהר להגיש בקשה להתעלם מתוצאות הפוליגרף. "לאחר הבדיקה", רשם בבקשתו, "הלך מרשי לבדיקת פוליגרף פרטית, אשר הראתה תוצאות אחרות לגמרי. לפיכך מראש לא היה מקום להפנות את מרשי לבדיקת פוליגרף, שאינה בדיקה מהימנה".

הבקשה הונחה על שולחנו של השופט גלעד הס, שאף הוא מונה זה מקרוב לכס השיפוט. השופט הס חש נפגע על שבית המשפט הואשם בכך שהפנה את ג' לבדיקה שאינה מהימנה. תבוא בטענות רק אל עצמך, נזף בעורך דינו של המבוטח, הרי אתה הסכמת שמרשך ילך לפוליגרף. את ההסכמה לא נתת סתם כך במקום חסר משמעות, אלא "באולם בית המשפט", רוצה לומר אל מול פני אלת הצדק. מעבר לכך, הוסיף השופט, בעיה שלך שהרחקת לכת בהסכמות שנתת. יכולת להסכים שתוצאות הפוליגרף תיחשבנה לסתם עוד ראיה במשפט. אבל אתה הסכמת שבדיקת הפוליגרף תהווה "ראיה מכרעת". בכך למעשה קברת את האפשרות שמרשך יוכל להביא ראיות נוספות לחפותו. אתה הבאת על מרשך את התוצאה שהפוליגרף יקבע את גורלו. במו פיך הפכת את תוצאות הפוליגרף לדברי אלוהים חיים.

בקיצור, השופט הס דחה את בקשתו של ג' להתעלם מתוצאות בדיקת הפוליגרף. השופט אסר על ג' להגיש לו את בדיקת הפוליגרף הנוספת בה הוא יצא דובר אמת ואף מנע ממנו את האפשרות להביא עדים וראיות לחפותו.

וכאן יש לומר: ההתנהלות באולמם של השופטים גת והס הייתה מקובלת עד אמצע העשור הקודם. לא בכדי השופט הס מצטט כהצדקה להחלטתו פסקי דין שהאחרון שבהם ניתן לפני 15 שנה. בעבר שופטים נהגו להציע למבוטחים בדיקות פוליגרף כדבר שבשגרה. מבוטחים רבים נפלו בפח ואיבדו את זכויותיהם.

אט אט הבחינו רבים וטובים, ביניהם מדענים מהשורה הראשונה ואפילו שופטי בית המשפט העליון האמריקאי, כי הפוליגרף איננו אלא אחיזת עיניים. בעקבות כל אלה, היועץ המשפטי לממשלה קבע בשנת 2003 כי "קיימת בעיה לא פשוטה ובלתי פתורה של מהימנות בדיקות הפוליגרף. אף לגרסת מצדדי הפוליגרף, קיים שיעור לא מבוטל, עד כדי עשרות אחוזים, של תוצאות שגויות במובן שדוברי אמת נקבעים בבדיקה כדוברי שקר" (הנחית היועץ המשפטי מספר 3.1102).

בהמשך גם המפקח על הביטוח הוציא הנחיה לחברות הביטוח האוסרת עליהן להחתים מבוטח על הסכם פוליגרף הקובע כי תוצאת בדיקת הפוליגרף תשמש ראיה מכרעת. המפקח קבע גם כי המבוטח יהא רשאי תמיד לערוך בדיקת פוליגרף נוספת משלו. לא זו אף זו: אין תוקף להסכם פוליגרף אם חברת הביטוח לא הזהירה את המבוטח הזהר היטב כי "מכונת הפוליגרף אינה "מכונת אמת" וקיים סיכוי שתובע דובר אמת ייחשב בתום הבדיקה כדובר שקר" (חוזר גופים מוסדיים 2008-9-7).

לפי פסיקת בתי המשפט, יש להנחיות המפקח על הביטוח תוקף מחייב. הפרת ההנחיות מהווה עבירה פלילית. אולם כפי שאנחנו רואים, חברות הביטוח סבורות כי מה שאסור לעשות מחוץ לכותלי בית המשפט, מותר לעשות בחסות בית המשפט. רק חבל ששופטינו נותנים לכך גושפנקא.

ויש פה עניין נוסף. יש שיאמרו מטריד, יש שיאמרו מעורר תקווה. לשופט הערכאה הראשונה, כמי שמתרשם ישירות מהעדים, נתונה הסמכות הבלעדית להכריע בשאלות מהימנות. אם שופט הערכאה הראשונה פוסק כי עד מסוים דובר שקר, לא ניתן לערער עליו. זו חלקת אלוהים הקטנה שלו. לכן יש שיאמרו כי הצעתו של השופט גת מטרידה. שופט המציע לבעלי הדין כי הפוליגרף יכריע במקומו בענייני אמת ושקר מודה למעשה כי אין לו יכולת להכריע בעניין המהותי ביותר המסור לסמכותו הבלעדית. מצד שני, יש שיאמרו כי הצעה שכזו מעוררת תקווה. אולי השופטים הצעירים המתמנים בימים אלה מודעים יותר לחולשותיהם. לקוצר ידם לבחון כליות ולב. לעובדה שגם הם ככל האדם לוקים בעיוורון ואינם רואים אלא מהרהורי ליבם. מי חכם וידע?