צינון לשמירת מראית עין של טוהר מידות

רג'ואן גרייב שימש עד לא מכבר יד ימינה של המפקחת על הביטוח במשרד האוצר. הוא היה אחראי על תחום ביטוח החיים. תוארו הרשמי: "סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון". אחד מתפקידיו היה להגן עלינו המבוטחים מפני כוחם הדורסני של תאגידי הביטוח. אולם למרבה הצער, כהונתו של גרייב במשרד האוצר לא הותירה חותם בתחום ההגנה על זכויות המבוטחים. הייתי שמח אם מי מהמבוטחים שביקשו לממש את זכויותיהם בתקופת כהונתו יתקן אותי.

מכל מקום, בתום חמש שנות כהונה בתפקידו הרם החל גרייב לפזול לכיוון כיסא מנהלים מרופד אצל אחד הגופים המפוקחים על ידו. כדי למנוע לזות שפתיים, גרייב והבוסית שלו, המפקחת על הביטוח, סיכמו כי יצא לחופשה. במשרד האוצר קוראים לחופשה כזו בקריצת עין "תקופת צינון פנימי". במהלך החופשה החלו בינו לבין תאגיד הביטוח הפניקס מגעים על ג'וב מפתה: מנהל מחלקת ביטוח חיים של הפניקס. לפי טענתו של גרייב, בטרם הסיכום הסופי על מינויו לתפקיד הנכסף הוא פרש רשמית מעבודתו באוצר.

כעת חצצה בין גרייב לבין כיסא המנהלים בהפניקס משוכה אחת בלבד. לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) אסור לעובד ציבור לעבוד אצל גוף שהיה מפוקח על ידו אלא לאחר תקופת צינון של שנים עשר חודש. אלא שחברי הכנסת שלנו צפו כי תקופת צינון זו תהיה קשה מדי למופקדים על שמירת זכויותינו במשרד האוצר. לכן הוקמה על פי החוק "וועדה לקיצור תקופות צינון". שמה הרשמי של הוועדה: "בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדה לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969".

גרייב מיהר לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקש כי זה יקצר את תקופת הצינון משנה לשלושה חודשים בלבד. בקשתו הונחה על שולחנו של השופט המחוזי הבכיר אמנון כהן.

מה היו "ממשקי העבודה" שלך מול תאגיד הביטוח הפניקס, שאל השופט כהן.

בשנה האחרונה, השיב גרייב, התקבלו אצלנו כמאה תלונות נגד הפניקס. אני הייתי מעורב בטיפול בתלונה אחת שהסתיימה בכך שפסקנו לטובת הפניקס. בעניין אחר, המשיך גרייב, התלבטנו אם להטיל עיצום כספי על הפניקס בשל הפרה של הוראות פיקוח. בסוף נחה דעתנו שאין הצדקה להטיל על הפניקס עיצום כספי. ברם, כשגילינו כי הפניקס משווקת ביטוחים עם שמות שלא אושרו על ידי הפיקוח, הבהרנו כי עליה להפסיק עם זה. כמו כן סירבנו לבקשת הפניקס לאפשר לה להמשיך לנהל אפיק השקעות המכונה "מודל שיטת הפניקס". בסקר שירות שערכנו בין תאגידי ביטוח החיים סיימה הפניקס במקום האחרון. גרייב סיפר גם על ביקורות שערך על הפניקס ולא הסתיימו עד היום.

מדוע החלטת לסיים את עבודתך באוצר, התעניין השופט.

"מתוך תחושת מיצוי ורצון משפחתי לחזור להתגורר בעיר נצרת לאור המצב הביטחוני בירושלים בשנה האחרונה", השיב גרייב.

האם אתם בנציבות המדינה מסכימים לקיצור תקפת הצינון? כן, השיבה נציגת הנציבות.

ומה החליט השופט אמנון כהן?

השופט כהן הודה כי ממשקי העבודה שהיו לגרייב עם הפניקס בשילוב עם העובדה שהוא נמנה על הסגל הבכיר של משרד האוצר מקימים לכאורה חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי אם גרייב יעבוד בהפניקס. אולם העובדה שגרייב דחה את בקשת הפניקס לאשר את המשך פעילות אפיק השקעות שיטת הפניקס "מעידה בדיוק ההיפך והיא מאיינת כל חשש לניגוד עניינים". החלטה זו, קבע השופט נחרצות, "מפיגה את החשש שגרייב ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הפניקס".

גם העובדה שהמגעים בין גרייב להפניקס הבשילו לכדי הצעה קונקרטית רק לאחר הסיום הרשמי של עבודתו באוצר "מחלישה את האפשרות שתיווצר מראית עין כי גרייב ניצל את מעמדו במשרד האוצר לטובת קידום ענייניו האישיים והעיסוקים בהם הוא מבקש לעסוק כיום", ציין השופט.

עם זאת, השופט לא אישר את בקשתו של גרייב במלואה. כזכור, גרייב ביקש לקצר את תקופת הצינון לשלושה חודשים. השופט אישר את קיצור תקופת הצינון לארבעה חודשים.

מדוע? כי "תכליתו של חוק הצינון אינה רק למנוע פגיעה של ממש בטוהר המידות אלא גם למנוע פגיעה במראית עין של טוהר המידות או בתדמיתו ההגונה של השירות הציבורי".

ואני ברשותכם מבקש לשאול. מה כבר ההבדל בין תקופת צינון של שלושה חודשים לבין תקופת צינון של ארבעה חודשים? האם חודש הצינון הנוסף באמת ימנע את התופעה המשחיתה שעליה התריע בית המשפט העליון בבג"צ השמאים: "אכן, תופעה ידועה היא במדינות רבות שמוסדות פיקוח ממלכתיים בתחומים שונים מפתחים יחסי קירבה עם הגופים המפוקחים עד כדי פגיעה בתכלית הפיקוח". תוספת של חודש צינון היא באמת לא יותר מ"מראית עין של טוהר המידות", כלשון השופט.