650 שקל על ניסיון לרמות מבוטחים. כך עובדת "שיטת מצליח"

יום לפני נסיעתם המתוכננת לחו"ל נפל על יהודית ואורי ליפר אסון. אחיה של יהודית לקה בדום לב. הוא הובהל לבית החולים. מצבו הרפואי היה קשה. האח חוּבר למכונת הנשמה והורדם.

בני הזוג ליפר ביטלו כמובן את נסיעתם כדי לסעוד ולתמוך באח. כעבור זמן פנו אל חברת הביטוח הראל, אצלה רכשו ביטוח נסיעות לחו"ל וביקשו לקבל את עלות כרטיסי הטיסה שבוטלו. כך במפורש הובטח להם בפוליסה.

ביטול הנסיעה לא היה מוצדק, כך סתם טענו מסלקי התביעות בהראל. בני הזוג ליפר התעקשו. הם העבירו אל הראל עוד אישור ועוד אישור עד שאפילו מסלקי התביעות נאלצו להודות כי מצבו הרפואי של האח אכן הצדיק את ביטול הנסיעה.

השתכנענו, הודיעו מסלקי התביעות, אבל אנו מוכנים לשלם לכם רק את עלות כרטיס הנסיעה של יהודית.

למה, שאלה יהודית בתמיהה, האם בעלי היה אמור להמשיך בנסיעה לבדו? לא, השיבו מסלקי התביעות, אין ספק שגם הוא היה צריך לבטל את הנסיעה, אבל בפוליסה שלנו רק ביטול נסיעה של אחות מכוסה, "גיס אינו מוגדר בפוליסה כבן משפחה קרוב המכוסה בעת ביטול נסיעה".

תשובה זו הייתה שקרית וכוזבת. הפוליסה אינה אומרת דברים אלה. מזלם של בני הזוג ליפר שיש להם בן עורך דין. הוא פתח את הפוליסה, קרא אותה וגילה כי מסלקי התביעות של הראל ניסו להטעות את הוריו. אבל גם הוא לא הצליח לשכנע את הראל לשלם ללא משפט. בני הזוג ליפר פנו בלית ברירה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

ימים ספורים לאחר הגשת התביעה לבית המשפט שלחה הראל אל הבן עורך הדין המחאה על מלוא תגמולי הביטוח ומיהרה להודיע לבית המשפט כי שילמה את התביעה בטרם המבוטחים פנו אליו. בכתב הגנתה טענה הראל כי בנסיבות אלה "לא היה מקום להגשת התביעה ומדובר בתביעה חסרת תום לב וקנטרנית". בני הזוג ליפר התעקשו כי ללא התביעה הם לא היו מקבלים דבר ודרשו לקבל הוצאות משפט ופיצויים על עגמת נפש.

הרשם הבכיר אופיר יחזקאל שמע עדים, עיין במסמכים שהוגשו לו והגיע למסקנה כי המבוטחים זכאים לפיצויים על עגמת נפש. רק לאחר הפנייה לבית המשפט הואילה הראל לשלם להם את תגמולי הביטוח. תשובת מסלקי התביעות של הראל שאין כיסוי בפוליסה לביטול כרטיס הטיסה של הבעל "נוגדת את תנאי הפוליסה וכן את השכל הישר". הרשם קיבל אם כן את טענת המבוטחים שמסלקי התביעות בהראל נקטו נגדם ב"שיטת מצליח".

אבל אין לעגמת נפש כיסוי ביטוחי בפוליסת הביטוח, מיהר נציג הראל לטעון.

הרשם דחה טענה זו מכל וכל. המבוטחים לא תובעים פיצויים על עגמת נפש מכוח הוראות הפוליסה, הסביר לנציג הראל, אלא פיצויים על התנהלותכם שגרמה להם עוגמת נפש. הסירוב שלכם לשפות את המבוטחים כנדרש על פי תנאי הפוליסה לא היה לו מקום. לכן המבוטחים זכאים "לפיצוי מסוים בגין עוגמת נפש ובגין בזבוז זמן שנגרם להם כתוצאה מהצורך לעסוק בנושא מולכם".

בסופו של יום, הרשם הורה להראל לשלם למבוטחים 650 שקל עבור עוגמת נפש ובזבוז זמנם ועוד 750 שקל עבור הוצאות משפט. "לעניין שיעור ההוצאות", הסביר הרשם, "אינני סבור כי בעובדה שהמבוטחים נעזרו בעורך דין שהוא גם בנם יש כדי להביא לפסיקת הוצאות בסך שונה, לכאן או לכאן, מהמקובל בבית משפט זה".

ואני מבקש ברשותכם לבחון את התנהלות הראל במשקפיים שבאמצעותם בוחנים השופטים את המבוטחים. מסלקי התביעות בהראל טענו בפני המבוטחים כי הפוליסה אינה מכסה את ביטול טיסת הבעל. מסלקי התביעות ידעו שאין בטענה זו אמת. כך בדיוק מוגדרת "מרמה" בחוק הפלילי: "טענת עובדה.. אשר הטוען אותה יודע שאינה אמת".

כאשר מבוטח מוסר לחברת ביטוח עובדה כוזבת מתוך כוונה להוציא ממנה כסף שלא מגיע לו, השופטים מתייחסים אליו כאל רמאי. הם תולים אותו על עמוד הקלון ושוללים ממנו את כל זכויותיו. והנה כאשר מסלק תביעות בחברת ביטוח מציג עובדה כוזבת בפני מבוטח מתוך כוונה להטעות אותו כדי שיוותר על תביעתו שופטינו מגלים גישה סלחנית. השופטים נוזפים בו כמי שבסך הכול ניסה על המבוטח את "שיטת מצליח" למרות שלפי הגדרות החוק הפלילי גם מסלק התביעות הוא רמאי.

נכון, יש שופטים המוקיעים את "שיטת מצליח". אך בדרך כלל ההוקעה לא נעשית אלא בדיבורים בלבד. "חברות הביטוח חייבות לנהוג בתום לב ולא להתיש את מבוטחיהן. עשרות ואולי מאות פסקי דין מוכיחים את חברות הביטוח על התשת מבוטחים, על התנהלות שלא בתום לב, משיכתם לבית המשפט כדי 'שייאלצם' להתפשר וכו', אך הכלבים נובחים והשיירה עוברת, וכאילו כלום", כך נאמר באחד מפסקי הדין הרבים שבהם התגלתה התופעה.

אכן מילים כדורבנות אבל כלום מעבר למילים. עד ששופט אחד יעשה מעשה ויטיל פיצויים לדוגמא משמעותיים ומכאיבים ימשיכו חברות הביטוח להונות ולהתיש מבוטחים ושופטים בטענות סרק מקוממות.