Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מערכת המשפט התרשלה. שהאזרח ישלם

בתי המשפט מייצרים מידי יום עשרות פסקי דין המוקיעים אותנו האזרחים על אי לקיחת אחריות על מחדלינו. ומה עם הנהלת בתי המשפט? האם היא לוקחת אחריות על מחדליה? האם היא מכירה את הכלל התלמודי נאה דורש נאה מקיים? מיד נראה.

מהנדס מחשבים נפגע בתאונת דרכים. משפט הפיצויים בינו לבין תאגיד הביטוח "הפול" מתברר בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.

השופט היושב בדין, מנחם (מריו) קליין, מינה מומחה רפואי. זה האחרון הגיש חוות דעת. אל המומחה נשלחו שאלות הבהרה. המומחה שינה את חוות דעתו לרעת הנפגע. השופט קליין קבע דיון לשם חקירת המומחה על חוות דעתו והשינויים שביצע בה. המומחה הגיע לבית המשפט, החל להיחקר ואז ארעה תקלה. מערכת המיחשוב של בתי המשפט "נט המשפט" קרסה.

הקלדנית שרשמה את פרוטוקול הדיון פעלה בהתאם לנהלים והמשיכה להקליד את הדיון על קובץ וורד מקומי. עם סיום התקלה בנט המשפט, הקלדנית ניסתה להעביר את תוכן קובץ הוורד המקומי אל מערכת נט המשפט. אלא שאז ארעה שוב תקלה. המחשב קפא. כוננית מיחשוב ניסתה לסייע באמצעות "שליטה מרחוק". נאמן מיחשוב בכיר ניסה גם הוא את כוחו. ללא הועיל. קובץ הוורד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

השופט קליין הציע לצדדים לשחזר את הפרוטוקול מתוך הזכרון. תאגיד הביטוח הסכים. הנפגע סירב. השופט קבע תאריך נוסף לחקירה חוזרת של המומחה. נותרה רק שאלה קטנה אחת: מי יממן את שכרו של המומחה לישיבה הנוספת: 2,500 שקל.

נציג תאגיד הביטוח דרש שהנפגע ישלם את כל שכר המומחה. הוא זה שהתעקש על כל התהליך מחדש.

גם הנפגע לא צריך לשאת בשכר המומחה הגיבה נציגת הנפגע. הוא בסך הכל עמד על זכותו למיצוי זכויותיו.

השופט הציע שאולי הנהלת בתי המשפט תיקח אחריות ותשלם את שכר המומחה.

שאנחנו ניקח אחריות על מחדלים במערכת שלנו, התפלא נציג הנהלת בתי המשפט שזומן לדיון, עד היום סירבו בתי המשפט לחייב אותנו בתשלום עבור המתנה של שעות ארוכות באולם הדיונים לקלדנית שלבסוף לא הופיעה. באותו אופן לא חויבנו בהוצאות על כך ששלחנו עורך דין בטעות לתחנת משטרה בערד כדי להעתיק שם חומר חקירה שנמצא בימ"ר דרום.

יש להבדיל בין טעויות אנוש שכאלה לבין טעות מערכתית ממוחשבת ובעלת מגמה חוזרת ונשנית של כשלים כמו זו שקרתה כאן, השיב השופט.

נציג הנהלת בתי המשפט הבין לאן הרוח נושבת והעלה טענה פורמלית. הנהלת בתי המשפט חושבת שלך השופט קליין, אין בכלל סמכות לדון בעניין. אתה התמנית לדון רק במחלוקת שבין הנפגע לתאגיד הביטוח. מי שמך לדון בתביעה נגד הנהלת בתי המשפט שהיא בכלל לא צד לדיון. אם הנפגע חושב שהנהלת בתי המשפט אחראית, ייכבד ויגיש תביעה כספית עצמאית. בתביעה זו עליו לשלם אגרה, לשכור מומחים ולהוכיח בהליך שיתנהל כדת וכדין את טענתו שהנהלת בתי המשפט אחראית לשלם את שכר המומחה.

השופט קליין הפנה את תשומת ליבו של נציג הנהלת בתי המשפט שהנפגע צנוע ביותר בדרישתו. הוא לא דרש לחייב את הנהלת בתי המשפט בבזבוז זמנו, בעוגמת הנפש שמקרה זה גרם או נזק ראייתי שיכול להיגרם מכך שעדים שנחקרו בחקירה נגדית זה מכבר, ייחקרו שוב כשאלמנט "ההפתעה" נעלם. הנפגע, שכל "חטאו" הוא שנפצע בתאונת דרכים, ביקש בסך הכל שעלות זימון המומחה בסך 2,500 שקל לא תשולם שוב מכיסו.

"בהתחשב בדרישה צנועה זו, מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה לשלוח את הנפגע להגיש תביעה נפרדת, לשלם אגרה, לבזבז את זמנו של בית המשפט, בכתבי טענות והליכים שיעבירו עומס נוסף על המערכת שבלאו הכי עמוסה כדבעי".

מדד אמון הציבור במערכת המשפט מתדרדר בצורה מדאיגה בשנים האחרונות, הוסיף השופט ואחד הגורמים לכך הוא טיב השירות שהערכאות הדיוניות מעניקות לאזרחי מדינת ישראל. כדי לשמור על אמון הציבור, חשוב ליטול אחריות ולא לגלגל את נזקי מחדלי המערכת שלנו על הציבור.

תראה לי סעיף חוק או תקנה שמקנים לך סמכות לשפוט את הנהלת בתי המשפט בתיק שהיא לא מעורבת בו כצד פורמאלי.

אנחנו השופטים, השיב השופט קליין, קיימים כדי למלא את התפקיד שלשמו התמנינו: לעשות משפט צדק. לשם כך יש לנו סמכות טבועה להוציא במקרים חריגים ויוצאי דופן צווים שאינם מתבססים על הוראות דין מפורשות. "בהיעדר כל אשמה של מי מהצדדים למחדל מחיקת הפרוטוקול, סבורני כי בפנינו אחד מאותם מקרים שעלי להפעיל את סמכותו הטבועה של בית המשפט לחתור לעשיית צדק במשפט. לכן מן הראוי והצודק להשית את הוצאות שכר המומחה על הנהלת בתי המשפט – מדינת ישראל".

הדיון הסתיים אם כן בחיובה של הנהלת בתי המשפט בתשלום חקירתו החוזרת של המומחה בסך 2,500 שקל. רק נשאלת השאלה אם מישהו שם למעלה, בהנהלת בתי המשפט באמת סבר כי האזרח הקטן צריך לשלם את מחיר הכשלון של מערכת מיחשוב הנמצאת באחריות הנהלת בתי המשפט. אם כן, אנחנו האזרחים בבעיה רצינית.