Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הבָּלָגָן חוגג אצל הביטוח והציבור משלם

הבן הצעיר של אשר וקנין עבר בשעה טובה מבחן נהיגה מעשי. עם קבלת רישיון הנהיגה, מיהר האב המאושר אל סוכן של תאגיד הביטוח הראל. וקנין ביקש מהסוכן כי יצרף את הנהג החדש לביטוח הרכב המשפחתי. אין בעיה, השיב הסוכן.

איתרע המזל ושלושה שבועות לאחר מכן ארעה תאונה. הנזק לרכב הסתכם ב- 7,500 שקל. וקנין דיווח על התאונה להראל. מי נהג ברכב, שאלו מסלקי התביעות בהראל. הבן, השיב וקנין והזכיר למסלקי התביעות כי הגיש מבעוד מועד בקשה לצרף את הבן לביטוח. מצטערים, הודיעו לו מסלקי התביעות, הסוכן לא העביר אלינו את הבקשה.

וקנין נאלץ לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון. התביעה הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר.

האם לטענת הראל יש בכלל בסיס חוקי? בוודאי שלא. כל בר דעת יאמר כי תאגיד עסקי שמנהל את עסקיו באמצעות סוכנים מן הראוי שייקח אחריות אם קיים בָּלָגָן אצל סוכניו. אחרת שינהל את עסקיו ישירות מול הלקוחות. גם ללא חוק זה מובן מאליו. אבל יש גם חוק. חוק חוזה הביטוח קובע כי כל בקשה שהמבוטח מגיש לסוכן הביטוח, רואים אותה כאילו הוגשה ישירות לתאגיד הביטוח. וקנין לפיכך לא היה צריך להפגע מהעובדה שסוכן הביטוח לא העביר להראל את הבקשה להוספת הבן הצעיר. על פי החוק המבוטח גם רשאי לסמוך על מילתו של הסוכן כי הביטוח יורחב להכיל גם את בנו.

מדוע בכל זאת העזה הראל לסרב לשלם בטענה כי הסוכן לא העביר אליה את בקשת המבוטח? כאן אנו מגיעים לחלומם הרטוב של מנהלי תאגידי הביטוח. מבחינתם הלוואי שבכל פוליסת ביטוח תמצא טעות עקב בָּלָגָן אצל סוכן הביטוח. אכן החוק מחייב את תאגידי הביטוח לקחת אחריות על טעויות הסוכן, אבל החוק גם מאפשר לתאגידי הביטוח לתבוע את הסוכנים אפילו הטעויות נעשו בתום לב ובלחץ העבודה השוטף. אפשרות זו מהלכת אימים על הסוכנים. במקרים רבים הסוכן גם מקבל הוראה מתאגיד ביטוח האחריות המקצועית שלו לא להודות בטעות. בפוליסות האחריות של הסוכנים כתוב במפורש כי אסור להם להודות באחריותם. מצב משפטי לא הוגן זה מציב את הסוכן בין הפטיש לסדן. אם יהיה ישר ויודה בטעות יחטוף תביעה מתאגיד הביטוח ואולי גם יאבד את כיסוי ביטוח האחריות המקצועית שלו. אם יתכחש לטעות יאבד לקוח. במקרה האחרון הוא גם עלול לצאת שקרן על דוכן העדים ולספוג פגיעה במוניטין.

מה עשה סוכן הביטוח של וקנין? הוא גילה יושר והעדיף לדבוק באמת. הסוכן התייצב באומץ על דוכן העדים והודה כי המבוטח אכן מילא בקשה להוסיף את בנו לביטוח. הנה לשון עדות הסוכן: "אני במיידי הנפקתי תעודת חובה והנחיתי את הפקידות שלי לשלוח הצעה לפוליסה להכניס את בנו. זה לא נעשה בפועל בחברת הביטוח. אני לא יודע אם התקלה היתה אצלנו או בחברת הביטוח. אנחנו מפקששים דברים. יש לחץ עצום בעבודה. אבל המבוטח ידע שמבחינתו יש ביטוח על הבן".

האם בעקבות עדותו הכנה של הסוכן התנצל נציג הראל בבית המשפט בפני המבוטח ושילם לו את הנזק? ברור שלא. כמוצא אחרון נציג הראל פנה לתרגיל מצליח. הוא קיווה שהיושבת בדין לא תעיין בחוק. בניגוד לקבוע בחוק חוזה הביטוח, נציג הראל טען כי תאגיד ביטוח לא צריך לקחת אחריות על משגים של סוכן הביטוח שלו. הוא ביקש מהרשמת כי תשלח את המבוטח להגיש תביעת רשלנות נגד הסוכן וחמבטח שלו. הנה כלשונו: "אין לחייב את חברת הביטוח במקרה שהסוכן מתרשל בהתנהלותו. ככל שהתרשל סוכן הביטוח הרי שהוא מבוטח בביטוח מקצועי". נציג הראל גם ניסה להפוך את המבוטח לרמאי: "המדובר בנסיון להכניס אירוע תאונתי שלא מכוסה בפוליסה".

אולם הרשמת אסטרייכר לא נפלה בפח. היא קראה בעיון את חוק חוזה הביטוח וגילתה כי רשום בו ש"סוכן הביטוח מהווה שליח של המבטח וכל מידע שנמסר לסוכן נחשב למידע שהגיע למבטח". בהתאם לכללים אלה, קבעה הרשמת, די בכך שהוכח כי המבוטח ביקש מאת סוכן הביטוח להוסיף את בנו לביטוח ולבטחו בביטוח נהג צעיר. הרשמת מדגישה כי היא לא קובעת שסוכן הביטוח התרשל אולם "בין אם התקלה בדבר העברת המידע להראל התרחשה בשל התרשלותו של סוכן הביטוח ובין אם לאו, אין בכך כדי לגרוע מחבותה של הראל כלפי וקנין".

הרשמת פסקה אם כן כי לבן הצעיר היה כיסוי ביטוחי בעת קרות התאונה ותאגיד הביטוח הראל חייב לשפות את המבוטח וקנין עבור נזקי התאונה.

ובכמה עלה להראל הניסיון לחמוק מתשלום ולהפיל את האחריות על הסוכן? 1,000 שקל. כדאי לא?