נפגעה בנופש סוכני ביטוח ברודוס. האם זכאית לביטוח לאומי?
דורית אדרי עובדת כפקידת קהל בסוכנות ביטוח השייכת לה ולבעלה. הסוכנות חברה ברשת סוכנויות הביטוח יונט. זו האחרונה מארגנת מידי פעם סמינרים לסוכני ביטוח.
אחד הסמינרים התקיים בבית מלון באי רודוס. יונט הזמינה לסמינר את הבעל בהיותו סוכן ביטוח ומימנה חלקית את שהותו. דורית הורשתה להצטרף אליו, אולם מאחר ואינה סוכנת ביטוח, השהות שלה מומנה באופן מלא מתוך העסק המשפחתי.
ביום בו החל הסמינר, הגיעו בני הזוג אדרי לבית המלון ברודוס בשעות הצהרים. הם עלו לחדרם לפרוק את המזוודות וירדו ללובי כדי לשתות ולאכול משהו בבר בטרם יחלו הרצאות אחר הצהרים. בדרכם אל הבר ארעה תאונה. דורית נפלה לתוך בריכת נוי המקיפה את הבר ונפגעה בכף רגלה הימנית. היא הושבתה מעבודה למשך 4 חודשים. בסמינר לא נוכחה באף הרצאה.
דורית פנתה אל המוסד לביטוח לאומי וביקשה כי יכיר בה כנפגעת עבודה. המוסד דחה את תביעתה בזו הלשון: "פגיעתך ארעה במהלך שהייתך בנופש שאינו בגדר פעולה נלווית במידה סבירה לעבודה. לפיכך אין לראות פעילות זו כפעילות הקשורה לעבודה".
דורית פנתה אל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
כדי שתוכלי לזכות בהכרה כנפגעת עבודה, הסבירה השופטת עפרה ורבנר לדורית, עליך להסיר את הספק כי הסמינר ברודוס לא היה אלא מסווה לחופשת נופש. עליך להוכיח כי הסמינר כלל תכנים הקשורים לתפקידך כפקידה מקבלת קהל בסוכנות ביטוח.
דורית הגישה לשופטת את לוח הזמנים של הסמינר. השופטת עיינה בו וגילתה כי המשתתפים אכלו יחדיו ארוחות בוקר וגם ארוחות ערב במלון. באחד הימים יצאו יחד לעיר לינדוס. יום אחר צוין שם כ"חופשי".
אני לא מוצאת כאן את נושאי ההרצאות והסדנאות ואת זהות המרצים ומעבירי הסדנאות, הודיעה השופטת לדורית.
הסמינר עסק בנושא האגו, השיבה דורית והגישה לשופטת חוברת בשם "האגו- אויבו הגדול והשפל ביותר של האדם" שחולקה כחומר מקורות למשתתפי הסמינר.
עבודה עצמית בנושא האגו, הסבירה השופטת לדורית, אינה קשורה לעסקי ביטוח באופן ספציפי. היא רלבנטית לכל אדם באשר הוא אדם ולרגשותיו. עליך להביא הוכחות שבמסגרת הסמינר ניתנו הרצאות או סדנאות שהתמקדו בעסקי הביטוח או באופן ההתייחסות ללקוחות בתחום הביטוח.
אין בחוברת חומר על האגו בלבד, השיבה דורית, יש בה גם חומר על נושאים חשובים כמו "הזדהות עם הגוף", "להיות צודקים: לגרום לאחרים להיות טועים", "התמרמרות", "קבלת הקיים", "מצבור רגשות" וכיוצא באלה נושאים חשובים.
השופטת ורבנר לא השתכנעה. החוברת מעידה על כך שמדובר בהשתלמות כללית, בנושאים הנוגעים לרגשות האדם. אין בה כל ראיה המוכיחה כי בסמינר הושם דגש כלשהו בנושא יחסי עובדי סוכנויות ביטוח אל מול קהל לקוחותיהם.
מנכל קבוצת יונט, שלמה איזיק, בא לחזק את דורית בטענתה כי הסמינר היה עסקי ולא סתם נופש. אולם דווקא עדותו החלישה את עמדתה. איזיק העיד כי "אנו נוהגים אחת לתקופה להוציא את האנשים שלנו למקומות מרוחקים מעבר לים וברחבי המדינה על מנת להעשיר אותם בתחומים האישיים לאו דווקא המקצועיים. זו הדרך האפקטיבית להוציא אנשים מהיומיום שלהם".
הנה כי כן, קבעה השופטת, אפילו איזיק מודה כי מדובר בהעשרה בתחום האישי שרלבנטית לכל אדם באשר הוא אדם ולאו דווקא העשרה עסקית מקצועית.
בסופו של יום השופטת דחתה את תביעתה של דורית להכיר בה כנפגעת עבודה.