הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

מיקרוטראומה לא רק על פס ייצור סדרתי

לצד תאונת העבודה הקלאסית ורשימת מחלות המקצוע שבתקנות הביטוח הלאומי, מוכרת גם הפגיעה הנמשכת כפגיעה בעבודה המזכה את העובד בגמלאות נפגעי עבודה מהביטוח הלאומי.

פגיעה נמשכת זו מכונה "מיקרוטראומה". במילים אחרות, גם סדרה של פגיעות זעירות שבהצטברותן גורמת לעובד נזק, מוכרת כתאונת עבודה.

כך טענה זנה גרשמן שעבדה כמטפלת בקשישים. גרשמן החלה לסבול מכאבי גב ונאלצה לפרוש מעבודתה כמטפלת בקשישים בהוראת רופאה תעסוקתית אשר קבעה שאיננה כשירה עוד לעבודתה.

גרשמן פנתה למוסד לביטוח לאומי. במשך חמש שנים, שמונה שעות ביום וחמישה ימים בשבוע, הסבירה גרשמן לביטוח הלאומי, טיפלתי בשתי קשישות מרותקות למיטה. במסגרת עבודתי הרמתי את הקשישות פעמים רבות. מהמיטה לכסא הגלגלים. מכסא הגלגלים לכסא הרחצה. מכסא הרחצה לכסא הגלגלים ושוב למיטה. פעולת הרמת הקשישות החוזרת ונשנית גרמו לכאבי גב. בעטיים ובהוראת הרופאה התעסוקתית אינני כשירה לעבוד כמטפלת בקשישים.

המוסד לביטוח לאומי הסכים עם גרשמן כי אכן במהלך עבודתה הרימה את הקשישות, אך דחה את תביעתה.

תורת המיקרוטראומה, הסביר המוסד לגרשמן, מחייבת ביצוע סדרה מסוימת של תנועות חוזרות ונשנות. את לא הרמת את הקשישות בצורה סדרתית. את הלוא ביצעת פעולות מגוונות. את גם רחצת אותן, האכלת אותן, ניקית את ביתן ויצאת עמן לטיול. על כן, לא נוכל להכיר בך כנפגעת עבודה, השיב המוסד את פניה של גרשמן ריקם.

גרשמן לא השלימה עם העובדה שזכויותיה נשללות ממנה רק בגלל שעשתה עוד פעולות, בנוסף לפעולה הקשה של הרמת הקשישות. היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

השופט חיים ארמון ונציגי הציבור סאלח סאלחה ונימר נאסר, הסכימו עם גרשמן.

העובדה שגרשמן ביצעה תנועות שונות ולא רק סדרה של תנועות חוזרות ונשנות, אינה מבטלת את האופי הסדרתי החוזר ונשנה של התנועות, קובעים השופטים. גם עובד על פס ייצור המבצע סדרה קבועה לחלוטין של תנועות חוזרות ונשנות, מדגישים השופטים, עושה גם תנועות אחרות מעת לעת. יש לו למשל הפסקות במהלך יום העבודה בהן בהכרח הוא מבצע גם פעולות אחרות, ואין בכך כדי לבטל את האופי הסדרתי.

כדי לסבר את האוזן, נותנים השופטים את הדוגמה הבאה: עובד שמשך יום העבודה שלו הוא 3 שעות בהן הוא עובד על פס ייצור ומבצע סדרה אחת של תנועות חוזרות ונשנות. במקרה כזה המוסד אינו חולק שקיימת תחולה לתורת המיקרוטראומה. האם התוצאה צריכה להיות שונה אם יום העבודה שלו היה ארוך יותר ובנוסף לאותן 3 שעות הוא היה עובד שעתיים נוספות בתפקיד אחר ומבצע גם תנועות אחרות?!

הנזק הרפואי המצטבר הנגרם מביצוע סדרת התנועות במשך 3 שעות עבודה אינו נשלל רק בשל כך שאותו עובד מבצע גם פעולות אחרות במשך שעתיים נוספות.

לפיכך קובעים השופטים, די בכך שהעבודה הורכבה מסדרה של תנועות כדי להחיל את תורת המיקרוטראומה. אין בעובדה שהיו גם תנועות נוספות כדי לשלול את תחולתה של תורת המיקרוטראומה.

ואכן, המומחה היועץ שמינה בית הדין לעבודה, דר' עידו ציון, מצא קשר של החמרה בין תנאי עבודתה של גרשמן לבין בעיות הגב מהן היא סובלת.

סוף דבר, פעולת הרמת הקשישות שחזרה ונשנתה בעבודתה של גרשמן הוכרה על ידי בית הדין לעבודה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. המוסד חוייב לשלם לגרשמן את הגימלאות המגיעות לה כנפגעת עבודה ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 4,060 ₪.

פסק דין זה, לעניות דעתנו, הוא בשורה לציבור העובדים המבוטחים בביטוח הלאומי אשר עד כה דחה תביעות רבות של מבוטחים על פי תורת המיקרוטראומה רק משום שבמהלך יום העבודה ביצעו, כמו הגב' גרשמן, גם פעולות נוספות.


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא