הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

שינוי תנאי מיגון באמצע התקופה

חברת הביטוח הראל זכתה במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה.

אחד מעובדי המדינה, חיים אמיגה, פנה להראל וביקש לבטח את מכונית הסובארו שלו. הוא נדרש למלא טופס הצעת ביטוח. אמיגה הקפיד לציין כי ברכבו מותקן אימובילייזר.

חברת הראל הנפיקה פוליסה. גם היא הקפידה לציין כי הרכב ממוגן באימובילייזר.

אמיגה שילם את מלוא פרמיית הביטוח בתשלום אחד שנוכה ממשכורתו.

לימים נגנבה מכונית הסובארו של אמיגה ממקום חנייתה בסמוך לדירתו בירושלים.

אמיגה הודיע על גניבת הרכב להראל והמתין לקבלת המחאה.

במקום המחאה קיבל אמיגה מכתב הדוחה את תביעתו.

אין לך ביטוח מפני גניבה בפוליסה, טענה הראל.

אבל רכשתי ביטוח מקיף הכולל כיסוי מפני גניבה, השתומם אמיגה.

נכון, הודתה הראל, היה לך ביטוח המכסה גניבה, אבל אנחנו ביטלנו אותו שלושה חודשים לפני הגניבה.

למה ביטלתם, אמיגה לא הבין.

אתה אילצת אותנו לבטל, כאשר לא נענית לדרישתנו להעביר אלינו אישור על בדיקת מיגון, הסבירה הראל לאמיגה.

מתי דרשתם, התעניין אמיגה.

שלחנו אליך מכתב כחודש לאחר תחילת הביטוח. כעבור חודש עוד מכתב ולבסוף מכתב בו הודענו לך על ביטול הכיסוי לגניבה.

לא קיבלתי שום מכתב, ניסה אמיגה לדבר על ליבה של הראל, ללא הצלחה.

אמיגה לא ויתר ושם פעמיו לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

השופטת דורית פיינשטיין ניגשה תחילה לפוליסת הביטוח.

בפוליסה, מוצאת השופטת, אין כל תנאי הדורש מהמבוטח בדיקת מיגון, או המתנה את הכיסוי הבטוחי בהצגת אישור בדיקת מיגון. נהפוך הוא, הראל מציינת בפוליסה כי ברכב קיים אימובילייזר.

חוק חוזה הביטוח, מזכירה השופטת להראל, קובע בסעיף 3 שתנאי או סייג לכיסוי הביטוחי צריך להיות מצוין בפוליסה בהבלטה מיוחדת, אחרת לא תוכל חברת הביטוח להסתמך עליו.

טענת הראל לפיה ביטלה את הפוליסה בשל אי ביצוע בדיקת מיגון, קובעת אפוא השופטת, מנוגדת לחוק חוזה הביטוח וטוב היה אילו לא הייתה נטענת כלל.

השופטת מוסיפה, כי בשעת ההתקשרות עם אמיגה בחוזה הביטוח, הסתפקה הראל בהצהרתו לפיה מותקן ברכב אימובילייזר. ממילא לא הייתה רשאית הראל לשנות את חוזה הביטוח ולדרוש מאמיגה בדיקת מיגון.

הראל, קובעת השופטת, פעלה שלא כדין כאשר תוך כדי תקופת ההתקשרות ניסתה לשנות באופן חד צדדי את תנאי ההתקשרות ולחייב את אמיגה בבדיקת מיגון.

על כן, קובעת השופטת, גם אם שלחה הראל לאמיגה את המכתבים בהם הוא נדרש לבדיקת מיגון והודעה על ביטול הפוליסה בשל אי ביצוע בדיקת מיגון, הרי שאלה נשלחו שלא כדין.

קביעה זו, מבהירה השופטת, מייתרת את הצורך לדון בשאלה אם אכן שלחה הראל את המכתבים לאמיגה.

מכל מקום, השופטת מציינת, כי הראל לא טרחה להציג אסמכתאות מספיקות מרשות הדואר למשלוח המכתבים.

הימנעות הראל מהצגת ראיות, אותן יכולה הייתה להציג, מקימה חזקה לחובתה שראיות אלה היו פועלות נגדה.

השופטת קובעת לפיכך כי מכתב ביטול הכיסוי לגניבה לא הגיע לייעדו, כגרסתו של אמיגה.

השופטת מסיימת את פסק הדין בתמיהה, מדוע בחרה הראל להעמיד את המקרה לבחינה משפטית ומחייבת את הראל לשלם לאמיגה את מלוא שווי הרכב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

בנוסף, מחייבת השופטת את הראל בתשלום הוצאות לזכות אמיגה בסך כ- 25% משווי הרכב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ומדגישה כי אלמלא דרש אמיגה סכום זה בלבד הייתה רואה לנכון לפסוק סכום גבוה יותר נוכח התנהלותה של הראל.

לפסק הדין המלא


פסק הדין המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: פסק הדין המלא