שופטת להורים: תנתחו את התינוקת אצל הרופאים שנכשלו באבחון

פ' החלה לסבול מחום גבוה ומכאבי תופת מיד לאחר לידתה.

רופאי קופת חולים מאוחדת אבחנו זיהומים חוזרים ונשנים אך לא השכילו לגלות את מקורם. לכן גם לא הצליחו להביא מזור לסבלה של התינוקת. חודשים של אשפוזים לא הועילו. לבסוף רופאי ארצנו הרימו ידיים ושלחו את ההורים להתייעץ עם רופאים בשיקגו על חשבון הביטוח המשלים של הקופה.

הרופאים האמריקאים אבחנו מיד כי הזיהומים נובעים ממום מולד הגורם לרפלוקס של הכליות בשם ectopic ureter. הם המליצו על ניתוח אותו הם מבצעים שם בשיקגו כדבר שבשגרה.

ההורים הבינו כי מדובר בניתוח המצריך ניסיון ומומחיות מיוחדים שאינם מצויים בישראל. באותה תקופה גם הייתה בארץ שביתת רופאים ממושכת שסיומה לא נראה באופק. ההורים החליטו לפיכך לא להמתין ולעשות מעשה.

הם קיבלו את המלצת הרופאים האמריקאים, רוקנו את חסכונותיהם והפקידו את ילדתם בידי הרופאים בארצות הברית. הניתוח עבר בשלום. המום מלידה תוקן. ההורים חזרו עם בתם לארץ וביקשו לקבל מקופת חולים מאוחדת החזר של מה ששילמו עבור הניתוח. אישרנו לכם מימון רק להתייעצות בחו"ל, ענו להם פקידי הקופה, לא לניתוח עצמו. בקיצור, קופת חולים לאומית הפנתה להורים כתף קרה.

ההורים פנו לוועדת ערר במשרד הבריאות. מדובר בוועדה של שלושה רופאים שהוקמה לפי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שרותי בריאות במדינת חוץ). תקנות אלה קובעות כי מבוטחים הזקוקים להשתלת איברים או הסובלים מליקויים במערכת העצבים, המוח, הלב וכלי הדם או מגידולים או ממומים מולדים זכאים לקבל מימון לביצוע ניתוח מציל חיים בחו"ל. מימון זה קופת החולים חייבת לתת גם במקרה של "נסיבה רפואית חריגה". ההורים הציגו בפני חברי הוועדה סיכום רפואי של רופא הקופה, ד"ר דימיטרי קוליקוב, שתמך בהם.

בוועדת הערר התעורר ויכוח נוקב. אחד הרופאים הסכים עם ההורים כי טיפול רופאי הקופה נכשל כישלון חרוץ ואחרי חודשים של זיהומים ואשפוזים בארץ היה אכן צורך בניתוח הדחוף בשיקגו. "משסבלה הקטינה מדלקות חוזרות המלוות בחום גבוה מצבה מוגדר כמסכן חיים", קבע הרופא. לכן הקופה צריכה לממן את הניתוח בארצות הברית.

שני הרופאים האחרים בוועדה קבעו לעומת זאת כי התינוקת יכולה הייתה לסבול עוד מספר חודשים עד לסיום השביתה בארץ וכי "קיימת חלופה סבירה לטיפול במרכזים רפואיים רבים בארץ במערכת הציבורית".

ההורים הגישו ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התיק הונח על שולחנה של השופטת שרה מאירי. השוויוניות היא מנשמת אפו של ביטוח הבריאות הממלכתי, הזכירה השופטת. לכן יש טעם לפגם בכך שהקופה תחזיר להורי תינוקת בעלי יכולת את עלות הניתוח שעברה בחו"ל. מדוע? כי אילו היה מדובר בתינוקת להורים עניים הם לא היו מממנים את הניתוח בחו"ל. התינוקת הייתה עוברת בלית ברירה את הניתוח בארץ והקופה לא הייתה חייבת לשלם דבר. יוצא שלהורים עשירים מחזירים את עלות הניתוח ולהורים עניים לא. הפלייה.

אכן הרופאים בישראל לא הצליחו לאתר את המום מלידה שגרם לזיהומים החוזרים, המשיכה השופטת מאירי, אבל לאחר שהמום אובחן על ידי הרופאים האמריקאים ההורים יכלו לחזור ארצה, להמתין עד לתום השביתה ואז לבצע בישראל את הניתוח.

השופטת מאירי גם לא ראתה כל דחיפות בביצוע הניתוח. אכן, הודתה השופטת, רופא המיעוט בוועדה קבע כי "הקטינה סבלה מדלקות חוזרות המלוות בחום גבוה ולכן מצבה מוגדר כמסכן חיים". אולם, מזכירה השופטת, הקטינה אושפזה עם חום גבוה מספר רב של פעמים והמשיכה לחיות. הרופאים לא רשמו במסמכים הרפואיים כי קיים "חלילה חשש לאובדן חיים".

בסופו של יום תביעת ההורים להחזר עלות הניתוח נדחתה.

ואני רק שאלה קטנה: איזה הורה היה מנתח את התינוקת שלו אצל רופאים שכשלו משך חודשים לאבחן את המקור לסבלו? רק מי שאין לו ברירה. זו תוצאת פסק הדין. כמה עצוב.