מנורה למבוטחת: תוכיחי את מהירות הרוח בדירתך

רחל קפולסקי מתגוררת בקומה שישית בדירה בבית משותף בפתח תקווה. באחד מלילות החורף של שנת 2014 היכו רוחות עזות על תריס סלון הדירה. הרוחות היו כל כך חזקות עד ששלביו של התריס יצאו מהמסילה, התעקמו והתריס התפרק.

קפולסקי דיווחה על הנזק למבטחת הדירה שלה, חברת הביטוח מנורה. האחרונה שלחה שמאי. בעלי מקצוע התבקשו להגיש הצעות תיקון. השמאי אישר אחת מהן. קפולסקי, כמצוות השמאי, שילמה לבעל המקצוע שתיקן והעבירה למנורה את קבלת התיקון.

מסלקי התביעות של מנורה הפנו את קפולסקי אל האותיות הקטנות של הפוליסה. כתוב כאן שרק נזק שנגרם כתוצאה מסערה מכוסה. תביאי לנו אישור רשמי שהרוחות החזקות ששברו את התריס הגיעו לדרגה של "סערה".

היו רוחות חזקות, השיבה קפולסקי, תשאלו כל אדם מן היישוב והוא יגיד לכם שרוחות חזקות יוצרות סערה. מסלקי התביעות התעקשו, בלי אישור רשמי כי מדובר בסערה לא נשלם.

קפולסקי פנתה לבעל מקצוע מומחה בתחום התריסים. המומחה כתב אישור בזו הלשון: "לאור ניסיוני הרב ובמשך שנים זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בתופעה כזו הנגרמת בוודאות עקב משבי רוחות חזקים".

מסלקי התביעות גיחכו למקרא האישור. כדאי שאת והמומחה שלך תקראו את ספרה המאלף של ד"ר שרה מושקוביץ על סולם הבופור. לפי סולם זה רק רוחות במהירות מעל 68 קמ"ש נחשבות ל"סערה". תביאי לנו אישור מהשירות המטאורולוגי שהרוח ששברה את התריס שלך נעה במהירות של יותר מ-68 קמ"ש ואז נשלם.

קפולסקי לא התעצלה. היא פנתה לשירות המטאורולוגי וביקשה אישור למהירות הרוח באותו לילה חורפי. מנהל השירות השיב לה במכתב מתנצל: "בפתח תקווה אין תחנה למדידת רוחות. לכן אין לשירות המטאורולוגי אפשרות לספק נתונים ספציפיים יותר מעבר לעובדה שבאותו לילה נשבו באזור רוחות מזרחיות חזקות".

קפולסקי העבירה את מכתב השירות המטאורולוגי למסלקי התביעות. אולם הם בשלהם. איך אני יכולה להוכיח לכם מה הייתה מהירות הרוח, שאלה אותם בייאוש, אם אין תחנת מדידה בפתח תקווה? זו בעיה שלך, ענו לה, בלי אישור רשמי על מהירות הרוח אנחנו לא משלמים.

בלית ברירה פנתה קפולסקי לעזרת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. קפולסקי העידה בפני השופטת מירב כפיר כי באותו לילה הייתה רוח חזקה במיוחד. היא אינה יודעת מהו סולם בופור אך היא מכירה את מילון אבן שושן. במילון כתוב כי סערה היא "סער, סופה, רוח חזקה ביותר". אין כל הפנייה במילון לסולם בופור.

זה אך מובן שסולם בופור אינו מוכר למבוטחת וככל הנראה לכלל המבוטחים, קבעה השופטת. מעבר לכך, "טענת מנורה כי תחזית מזג האוויר ניתנת על סמך סולם בופור הינה טענה בעלמא שלא הוכחה". עמדת מנורה מנוגדת גם לדיני הביטוח הקובעים כי יש לפרש חוזה ביטוח לפי האדם הסביר והאדם הסביר פונה למילון ולא לסולם בופור.

לא זו אף זו, הדגישה השופטת, הנטל להוכיח מה הייתה מהירות הרוח אינו מוטל על המבוטח אלא על חברת הביטוח דווקא. במשפטי ביטוח די בכך שהמבוטח יעיד כי היו רוחות חזקות המהוות לפי מיטב הבנתו כאדם סביר סערה. אם חברת הביטוח רוצה לסתור את עדותו עליה להביא הוכחה על מהירות הרוח ועליה נטל השכנוע להוכיח כי מהירות כזו לא מהווה סערה אף בעיני האדם הסביר.

השופטת חייבה אם כן את מנורה לשלם לקפולסקי את הוצאות תיקון התריס.

ומה באשר להוצאות המשפט? "מנורה בהתנהלותה ניסתה להתחמק מתשלום תגמולי הביטוח המגיעים למבוטחת על פי דין", פסקה השופטת וחייבה את מנורה לשלם הוצאות משפט בסך של כחמישים אחוז מהוצאות התיקון.

פסק דינה של השופטת מירב כפיר מצטרף למספר פסקי דין ברוח דומה שהיו לצנינים בעיני חברות הביטוח. פסקי דין אלה מנעו את המצב האבסורדי בו המבוטח נדרש להוכיח את מהירות הרוח למרות שההוכחה היא בלתי אפשרית. אך אל דאגה. טוב שיש ממשלה בישראל. בתחילת ינואר 2015 תיקן ראש ממשלת ישראל ושר האוצר דאז בנימין נתניהו את תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח וקבע כי החל מחודש יולי 2015 רק מבוטח שיוכיח כי מהירות הרוח שפגעה בדירתו עלתה על 55 קמ"ש יזכה בתגמולי ביטוח. מזלה של קפוליסקי שהפוליסה שלה נרכשה לפני יולי 2015. מיום זה ואילך אין ערך לפוליסת ביטוח הדירה אלא אם כן כל מבוטח יחזיק בדירתו מכשיר אישי למדידת רוחות שיפעל ללא הפסקה. שהרי גם אם בעיר מסוימת יש מכשיר למדידת רוחות, מהירות הרוח משתנה לעיתים מרחוב לרחוב לפי כיוון הרחוב, גובה הבניינים וכיוצא באלה תנאים טופוגרפיים. ומה יעשה מי שאין לו מכשיר כזה? זבש"ו כמו שנהוג לומר במקומותינו.