Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

כיצד מחשבים ירידת ערך? תלוי את מי שואלים

ערכו של רכב לאחר תאונת דרכים יורד. על כך לא יכול להיות ספק.

המבוטח זכאי לפיצוי עבור ירידת ערך זו לפי הפוליסה התקנית, שהוכתבה לחברות הביטוח בתקנות הפיקוח. עניין זה הוכרע זה מכבר על ידי בית המשפט העליון.

מהו שיעור ירידת הערך שנגרמת לרכב לאחר תאונה? תלוי את מי שואלים.

שמאי של חברת ביטוח, יפנה לדו"ח ועדת ששון. שם רשומים כללים טכניים, המבטאים ירידת הערך, עבור פגיעות שונות. מקובל לכנות את ירידת הערך לפי דו"ח ועדת ששון כ"ירידת ערך טכנית".

שמאים שאינם סמוכים על שולחנן של חברות הביטוח, אינם חשים כבולים לדו"ח ועדת ששון. הם בוחנים את ירידת הערך המסחרית של הרכב, לפי המחיר שניתן יהיה לקבל עבור הרכב בפועל במצבו לאחר התאונה.

כאן המקום לציין כי כבר בדו"ח השנתי לשנת 2002 קבע המפקח על הביטוח כי שיעורי ירידת הערך לפי דו"ח ועדת ששון אינם מחייבים. המפקח אימץ את פסיקת בתי המשפט, אשר קבעה כי לשיעורי ירידת הערך על פי דו"ח ועדת ששון אין תוקף מחייב.

אולם כאמור שמאי חברות הביטוח דבקים בדו"ח ששון.

הפער בין ירידת ערך טכנית למסחרית יכול להיות דרמטי, כפי שנראה מיד.

ליאור חרסט רכש רכב חדש. עשרה ימים בלבד לאחר רכישתו, עבר הרכב תאונה. הרכב תוקן בעלות של כ- 17,000 ש"ח.

חברת הביטוח שירביט, מבטחת המקיף של הרכב, שלחה את השמאי אלדד קושמירק לבדוק את שיעור ירידת הערך שנגרמה לרכב.

בחוות דעתו, קבע השמאי קושמירק, כי בעקבות התאונה נגרמה לרכב ירידת ערך בשיעור 2.5% מערכו, בסך 3,720 ש"ח.

מנגד, השמאי ויקטור עידן, אליו הופנה ליאור על ידי סוכן הביטוח, קבע כי לרכב נגרמה ירידת ערך בשיעור 9% המהווים 13,392 ש"ח.

בפער שבין חוות הדעת, פי ארבעה כמעט, נקרא להכריע השופט עמית פרייז מבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא.

חוות דעתו של השמאי עידן בדבר ירידת ערך בשיעור 9%, היא ההגיונית יותר קובע השופט פרייז.

כשמדובר בירידת ערך, מסביר השופט, יש לבחון את ירידת הערך בעיני הקונה הממוצע.

אף אם הרכב תוקן באופן שכמעט לא ניתן להבחין שעבר תאונה כדברי השמאי קושמירק, מדגיש השופט, הרי שעצם מודעותו של הקונה הממוצע להתרחשות התאונה עשרה ימים בלבד מעליית הרכב על הכביש, מעמידה באופן הגיוני יותר את קביעתו של השמאי עידן בדבר ירידת ערך של 9%.

איני יכול להעלות על הדעת, מוסיף השופט, שקונה פוטנצייאלי יסכים לרכוש את הרכב לפי המחיר שקבע השמאי קושמירק מטעם שירביט.

לא אחטא לאמת אם אומר, ממשיך השופט, שאף יהיו קונים שיעריכו את ירידת הערך בשיעור גבוה מזה שהעריך השמאי עידן.

קביעה חשובה נוספת של השופט פרייז נוגעת למועד בו תחושב ירידת הערך.

מאחר וערכם של כלי רכב יורד עם הזמן, טוענות חברות הביטוח, כי את ירידת הערך יש לחשב על בסיס מחיר הרכב ביום תשלום תגמולי הביטוח ולא במועד התאונה.

השופט דוחה את עמדת שירביט וקובע שאת ירידת הערך יש לחשב לפי מחיר הרכב במועד התאונה.

מטרת הפיצוי, מסביר השופט, הינה הבאת המבוטח למצבו ערב קרות אירוע הנזק. לפני התאונה היה למבוטח רכב בשווי נתון ובתאונה נגרמה למבוטח ירידת ערך מאותו שווי. החזרת המבוטח למצבו ערב קרות התאונה, משמעה חישוב ירידת הערך על בסיס מחירו של הרכב ערב התאונה.

שירביט חוייבה אפוא לפצות את ליאור לפי ירידת הערך המסחרית בשיעור 9% ממחיר הרכב ערב התאונה.

שירביט גם חוייבה במלוא שכר טרחתו של השמאי ויקטור עידן ובנוסף בהוצאות לזכות ליאור בסך 3,000 ש"ח.

28

לפסק הדין המלא