Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

עדות גורלית

נאוה נגרי הלכה לעולמה בטרם עת. משך שנים רבות הפרישה המנוחה חלק גדול משכרה לפוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח מגדל. לאחר מותה, פתח בעלה את הפוליסה. בפוליסה היה רשום כי הצטברו בה כספי חסכון בסך 281,000 שקל ועוד כספי ביטוח למקרה מוות בסך 333,000 שקל.

האלמן פנה למגדל וביקש את הכספים. כעבור זמן נשלחה אליו המחאה עבור כספי החיסכון בלבד.

מה עם כספי הביטוח למקרה מוות, שאל נגרי. מצטערים, אמרו לו מסלקי התביעות במגדל, המנוחה ביטלה אותו. נגרי ביקש לראות הוכחה לביטול הביטוח. אם יהיה צורך, השיבו מסלקי התביעות במגדל, דן גור, סוכן הביטוח שטיפל בכם יאשר זאת.

נגרי לא האמין שרעייתו ביטלה את הביטוח ופנה לבית משפט השלום בתל אביב.

כאן יש לעצור לרגע ולכוון זרקור על מסע הייסורים שעוברים אנשים שאיבדו את יקיריהם בבואם לממש פוליסות ביטוח למקרה מוות. חברות הביטוח נוהגות לא אחת להתכחש לפוליסות של נפטרים בטענות שונות, בנצלן את העובדה שהמבוטחים, אשר רק הם יכולים להזים את הטענות, כבר לא בחיים. בפרשת בן יוסף למשל, טענה חברת הביטוח הדר כי למנוח לא היה ביטוח. החתם הרפואי של הדר טרם הספיק לאשר את הביטוח והוא לא נכנס לתוקף, כך העידו במצח נחושה מנהלים בכירים בחברה. למזלם של האלמנה והיתומים, סוכן הביטוח שמואל שטיין הסכים להביא למשפט דפי תפוקה ("פרודוקציה") בהם היה רשום כי חתם החברה אישר את הביטוח של המנוח. השופט צבי הכהן זיכה את הסוכן במילים "סוכן העשוי ללא חת" משום שלא חשש להעיד אמת. זאת למרות התביעה שהדר הגישה נגד הסוכן על שהחציף פנים והעז לחשוף שקרים של בכירים בתאגיד הביטוח. "קשה לי להבין מדוע בעלי תפקידים בכירים בתאגיד הביטוח היו מוכנים לומר דבר בלתי מהימן כדי לסייע במאבק העיקש של חברת הביטוח שלא להכיר בתוקף הפוליסה", כתב השופט בצער בפסק דינו וחייב את הדר לכבד את הפוליסה. אלוהים ישמור מה היה קורה אילו סוכן הביטוח היה מפנה עורף לאלמנה וליתומים.

נחזור כעת למקרה של נאוה נגרי המנוחה. נקדים ונאמר, בידי מגדל לא היה המסמך הדרוש לפי החוק כדי לבטל כיסוי ביטוחי: הודעה מפורשת בכתב של המנוחה שהיא מבטלת את הכיסוי הביטוחי למרות שהיא מבינה את משמעות הביטול. איך ניסתה מגדל להתגבר על העדר הראיה הקריטית? מיד נראה.

מגדל החתימה את סוכן הביטוח דן גור על תצהיר בו סיפר כי 10 שנים לפני מותה, כאשר עזבה את מקום עבודתה, המנוחה "לא הייתה מעוניינת בהמשך תשלום פרמיות בגין הכיסויים הביטוחיים". בסופו של דבר, ציין הסוכן, הצליח לשכנע את המנוחה להשאיר את הפוליסה בתוקף עם חלק מהחיסכון בלבד. המנוחה "חתמה על מסמך המאשר זאת, אשר נשלח לחברת הביטוח".

השופטת יעל אחימן הבחינה כי תצהיר הסוכן חסר דבר מאוד מהותי. הסוכן מעיד כי בסופו של דבר המנוחה קיבלה את המלצתו להשאיר את הפוליסה בתוקף עם חלק מכספי החיסכון. אין בתצהיר הסוכן כל עדות על כך שהמנוחה ביקשה לבטל את הביטוח מפני מוות. גור הוזמן לחקירה נגדית. בבית המשפט הודה כי "בקשת המנוחה לבטל כביכול את רכיב הביטוח מפני מוות לא תועדה בכתב על-ידי מי מן המעורבים".

השופטת אחימן גם פקפקה ביכולת הזיכרון של הסוכן. "גור סיפר בעדותו על מפגשים שהתקיימו בינו לבין המנוחה לפני שנים רבות. לא נראה לי סביר, כי ניתן לסמוך על זכרונו של גור המטפל לפי גרסתו באלפי מבוטחים, בעניין כה רב משמעות. שורת ההיגיון מחייבת, כי אילו ביקשה המנוחה במפורש לבטל את הביטוח מפני מוות, הייתה הודעה זו מתועדת בדרך כלשהיא. לא נראה לי סביר, כי מסמכים מסוג זה הושמדו טרם ששולמו כספי הפוליסה במלואם, גם אם חלפו שנים רבות מאז".

בסופו של משפט, תצהירו של הסוכן לא הועיל למגדל. השופטת יעל אחימן פסקה כי "גרסת מגדל, לפיה הודיעה המנוחה במפורש על ביטול הביטוח מפני מוות אינה יכולה להתקבל". מגדל חויבה, לאחר יותר משלוש שנות התדיינות מתישות, לשלם לאלמן את מלוא סכום הביטוח למקרה מוות.

הערה: חברת הביטוח הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין.