Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מסע הכחשות שקריות

לי קול נפצע ברגלו במשחק כדורגל. הפציעה הותירה את קול עם נכות צמיתה. וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי שיעור הנכות הוא עשרים אחוז.

המשחק התקיים במסגרת הליגה למקומות עבודה באילת. השחקנים בליגה מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות קולקטיבית בחברת הביטוח איילון. קול פנה עם אישור הנכות של הביטוח הלאומי לאיילון וביקש לקבל את סכום הביטוח התואם בפוליסה לעשרים אחוזי נכות: 60,000 שקל.

הרופא שלנו קבע כי אין לך יותר מעשרה אחוזי נכות, הודיעו מסלקי התביעות באיילון לקול.

אבל בפוליסה שאתם ניסחתם רשום כי שיעור הנכות שיקבע הביטוח הלאומי יחייב את הצדדים, השיב קול. רופאי הביטוח הלאומי קבעו עשרים אחוז.

מסלקי התביעות באיילון לא התרצו. הם שילמו לקול מחצית מהסכום המגיע לו ושילחו אותו לדרכו. אולי קיוו שמבוטחם יוותר על ההפרש. אם בכל זאת יתעקש ויפנה לערכאות, הם כבר יתישו אותו שם עד שיתחנן לקבל כל פשרה. אם לא יסרב להתפשר ויעמוד בתוקף על מיצוי זכויותיו, אולי יפלו על שופט אוהד. מקסימום ישלמו בפסק דין את מה שהיו חייבים לשלם בתחילת הדרך. למה לשלם היום את מה שאפשר לשלם בעוד מספר שנים?

קול לא וויתר. הוא הגיש כתב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות באילת. עיני הנץ של מסלקי התביעות באיילון הבחינו שקול לא צירף לכתב תביעתו את ה"רשימה לביטוח". זה מסמך המאשר את קיומו של הביטוח, מזהה מי הם המבוטחים וגם את תנאי הביטוח הספציפיים. על מחדל זה ניסתה איילון לחגוג. בכתב הגנתה היא הכחישה הכול, חוץ מהעובדה שקוראים לה איילון: אין אצלנו פוליסה למקומות עבודה. קול לא מבוטח אצלנו. משחק הכדורגל והפציעה לא היו ולא נבראו. אנחנו כבר שילמנו לו את כל מה שמגיע לו. בכל אופן, הוסיפה איילון, צריך להעביר את הדיון בתביעה לתל אביב.

מסלקי התביעות באיילון לא הבחינו כי כתב ההגנה שלהם מלא סתירות. בזאת הבחין מיד השופט ליאור ברינגר.

"כתב ההגנה של איילון ערוך גרוע מאוד לטעמי", קבע השופט. "לא ברור ולא מובן הכיצד זה נטען שאין פוליסת ביטוח ולא היה משחק כדורגל ובכל זאת איילון שילמה לקול 30,000 שקל. אין אפילו נימוק אחד לבקשה להעביר את התיק לתל אביב". השופט גילה כי גם טענת איילון, ששיעור הנכות שנקבע בביטוח הלאומי לא מחייב אותה, אינה נכונה.

בקיצור, השופט ברינגר פסק כי עמדתה של איילון אינה מקובלת עליו, אינה מובנת לו, וחייב את איילון להוסיף לקול 30,000 שקל. בנוסף חייב את איילון לשלם לקול 2,000 שקל הוצאות משפט.

דבריו הקשים של השופט האילתי לא עשו רושם על מסלקי התביעות באיילון. הם החליטו להמשיך לכתוש את מבוטחם ולטרטר אותו 230 קילומטר צפונה. הם הורו לסוללת עורכי הדין שלהם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

התנהלות איילון בבית המשפט לתביעות קטנות עוררה תמיהה גם בליבה של השופטת יעל רז-לוי. טעם לפגם נפל בהתנהלותכם, נזפה השופטת בנציג איילון. אתם גוף גדול, הזכירה. משאבים רבים עומדים לרשותכם. יש לכם יתרון מובהק ומובנה אל מול המבוטח. לאחר שכבר ערכתם את הבדיקות הנדרשות ומצאתם כי קול נמנה על המבוטחים בפוליסה ואפילו שילמתם לו חלק מהפיצוי, לא היה מקום להכחיש את עצם קרות מקרה הביטוח ואת העובדה שהוא מבוטח אצלכם.

השופטת רז-לוי התרעמה גם על התנהלותה איילון בפניה, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כזכור, קול לא צירף לכתב תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות את "רשימת הפוליסה". איילון ניצלה מחדל טכני זה כדי לטעון שקול בכלל לא מבוטח. והנה, עורכי הדין של איילון חשבו כנראה כי אותה "רשימת פוליסה" דווקא יכולה לסייע להם בבית המשפט המחוזי. לכן, בניגוד לתקנות ומבלי להגיש בקשה מיוחדת להגשת ראיות נוספות, הם צירפו את "רשימת הפוליסה" לבקשת הרשות לערער.

על התנהלות זו של נציגי איילון באו דברים קשים מפי השופטת רז-לוי: "ודוק, איילון הגדילה לעשות כאשר את אותו מסמך (רשימת הפוליסה) אשר בשל אי צירופו טענה בבית המשפט לתביעות קטנות כי יש לדחות את תביעת המבוטח, צירפה בעצמה לבקשת הרשות לערער. זאת למרות שהוא לא הוגש על ידה בבית המשפט לתביעות קטנות ומבלי שהוגשה כל בקשה להגשת המסמך במסגרת הערעור".

בסופו של דיון, בקשתה של איילון להגיש ערעור על פסק דינו של השופט ברינגר נדחתה וקול זכה סוף סוף בתגמולי הביטוח הנכספים המגיעים לו. וכמה עלה לאיילון התענוג שבהתשתו הנוספת של המבוטח ובהבאתו לדיון לבאר שבע? פחות ממה שנפסק באילת. כל כך מבייש שלא נעים לציין כמה הוצאות משפט הוטלו על איילון.

נשאלת השאלה, למה חברת ביטוח מתנהגת כך, מתכחשת לאמת בבית המשפט, מערערת על פסק דין שאין סיכוי כי יתהפך בערעור? התשובה פשוטה: ההליכים המשפטיים הסתיימו אמנם בניצחונו של המבוטח ובמלים קשות על התנהלות איילון ונציגיה אבל המסר החבוי בו משרת את איילון: תראו איזו מסכת של התעללות אתם המבוטחים תעברו אם לא תקבלו את מה שאני מוכנה לשלם לכם. יהיה עליכם להתמודד עם הכחשות שקריות בבית המשפט לתביעות קטנות וגם את תזכו שם, יהיה עליכם להתמודד מול סוללת עורכי הדין שלנו בבית המשפט המחוזי. גם אם תזכו במחוזי, יהיה זה בבחינת ניצחון פירוס ("עוד ניצחון כזה ואבדנו").

אבל בתנאים אלה אף אחד לא ירצה להיות מבוטח באיילון, יאמר הקורא הנבון, מבוטחי איילון יעדיפו חברה אחרת.

פה קבור הכלב. אילו הייתה בנמצא חברת ביטוח שמתנהגת אחרת, איילון לא הייתה מתנהגת כך. מייאש.

האם יש פתרון? בוודאי. אילו המפקחת על הביטוח ובתי המשפט היו מפעילים את סמכותם ומטילים פיצויים עונשיים, הכול היה נראה אחרת. אלא שהם עומדים מנגד.