קנית ביטוח למחשב? קשור אותו אליך
מיכה שלו גילה כי אלמונים פרצו לרכבו. המחשב הנייד שלו נעלם. שלו נבהל אולם בהמשך נרגע כאשר זכר שחברת הביטוח מגדל עומדת מאחוריו.
חצי שנה קודם לכן הוא נפגש עם סוכן מגדל. זה האחרון מכר לו ביטוח דירה. שלו הדגיש בפני הסוכן כי הוא מבקש לבטח גם את המחשב הנייד שלו. אני מרבה לצאת אתו לטיולי ג'יפים, הסביר לסוכן, הוא משמש אותי לצרכי ניווט.
ביטוח מחשב נייד הוא לא זול, הזהיר אותו הסוכן, הוא עולה 5 אחוז משווי המחשב. אולם הוא כיסוי שאין עליו. הוא מבטח את "כל הסיכונים".
שלו לא התקמצן ושילם. כעבור זמן קצר קיבל לביתו אישור על הביטוח. האישור כלל 3 עמודים. שלו עבר על האישור היטב וראה כי אכן רשום שם שהמחשב הנייד מבוטח מפני "כל הסיכונים".
נחזור כעת אל הפריצה לרכב. מיד לאחר הפריצה פנה שלו אל מגדל וביקש לקבל את שווי המחשב. מסלק התביעות במגדל הניח אל השולחן חוברת בת 80 עמודים עם השם נוסך הבטחון "פוליסת ביטוח לבית עד הגג". החוברת כללה אלפי סעיפים ותתי סעיפים.
זה התנ"ך שלנו, אמר מסלק התביעות לשלו. אצבעו נחה על אחד ממאות ה"חריגים", כלומר כל אותם מקרים שהפוליסה לא חלה עליהם. הנה רשום פה שמגדל לא אחראית ל"אבדן או נזק שנגרם לרכוש בהיותו במכונית חונה לא מאויישת".
שלו נדהם. מעולם לא קיבלתי את החוברת הזו, כך נשבע. חשבתי שהפוליסה כוללת רק את 3 העמודים ששלחתם אלי. מסלק התביעות של מגדל לא התרצה. שלו נאלץ לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות.
הרשם הבכיר נדים מורני שמע עדים ועיין במסמכים שהוגשו לו. אין בראיות כל עדות לכך שהסוכן הסביר לשלו כי הביטוח לא חל על מחשב הנמצא ב"מכונית חונה לא מאויישת", הודיע לנציג מגדל.
אבל המבוטח היה צריך לדרוש לקבל לידיו את הפוליסה, לקרוא אותה היטב ולהבין בעצמו שאין כיסוי למחשב נייד במכונית חונה לא מאוישת, טען נציג מגדל.
ממש לא, השיב הרשם הבכיר, המבוטח שילם לכם פרמיה, זכותו הייתה לקבל לידיו את חוברת הפוליסה. הוא אינו אמור להתדפק על דלתכם על מנת לקבל אותה. החובה למסור את חוברת הפוליסה למבוטח מוטלת עליכם. לכן גם מוטלת עליכם החובה להוכיח שהמבוטח קיבל את הפוליסה.
מעבר לכך, הוסיף הרשם הבכיר, "אפילו חוברת הפוליסה נמסרה לידי המבוטח, עדיין אין כל ודאות שהוא קרא את כל החוברת והבין את תוכנה. גם בעלי השכלה שיפוטית מתקדמת אינם מצליחים להבינה". לא זו אף זו, המשיך הרשם הבכיר, היה עליכם להסביר היטב למבוטח את כל החריגים והסייגים, תוך כדי המשא ומתן ולקראת הנפקת הפוליסה ולא לאחר הגניבה. "אדם מהשורה", קבע הרשם, "המקבל חוברת ביטוח המשתרעת על עשרות עמודים מסתפק בקריאת הרשימה המקוצרת על מנת לוודא שהדברים העיקריים אכן צויינו. והנה, ברשימה שמסרתם למבוטח צויין שקיים כיסוי למחשב הנייד כנגד "כל הסיכונים". לא נאמר ברשימה כי קיימים סייגים וחריגים".
לסיכום, פסק הרשם הבכיר, אני מאמין לשלו שהוא לא קיבל לידיו את חוברת הפוליסה ואף לא נמסר לו כל הסבר על החריגים והסייגים המצוינים בה. לפיכך מגדל חייבת לפצות אותו בגין גניבת המחשב הנייד מרכבו.
בשולי פסק הדין היפה והנכון של הרשם הבכיר נדים מורני עולות שאלות קשות:
איפה משרד המפקח על הביטוח? מדוע הוא מתיר לחברות הביטוח להנפיק פוליסת דירה של יותר מ- 80 עמודים?
האם לא ברור שכל מטרתה של פוליסה כזו היא לרוקן את הביטוח מתוכן כדי שחברות הביטוח תתחמקנה מאחריות?
מדוע משרד המפקח על הביטוח מתיר לחברות הביטוח לתת לפוליסות שמות מקדמי מכירות כמו "ביטוח כל הסיכונים", או "ביטוח עד הגג"? שמות אלה נותנים את הרושם שהכל מכוסה בעוד שבתוכן הפוליסה, הלא מכוסה רב על המכוסה, אם בכלל נשאר משהו מכוסה. כך לדוגמא, הפוליסה קובעת כי הכיסוי מפני גניבה גם כשהפריט נגנב שלא מתוך הרכב, מותנה בכך שהפריט המבוטח יהיה מלווה בידי המבוטח בעת הגניבה. במילים אחרות, כדי שהפריט המבוטח יהיה מכוסה, עליו להיות קשור בחבל בעת אירוע הגניבה אל המבוטח. המפקחת על חברות הביטוח, למרבה הצער, נרדמת בשמירה על אינטרס המבוטחים ואנו משלמים את המחיר בהתדיינויות אין קץ בבית המשפט.