טיהור לאחר המוות

1983-2011©חיים קליר ושות'

ולדימיר בריידן הלך לעולמו מגידול ממאיר במוח.

סמוך למותו, פנה בריידן לחברת הביטוח הפניקס, שביטחה אותו בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה.

בריידן קיווה כי הפוליסה תשמש לו משען עד ליום מותו.

אולם להפניקס היו תוכניות אחרות.

כדי להתחמק מתשלום תגמולי הביטוח, הפעילה הפניקס את נשק יום הדין. הפניקס ניסתה להדביק על מצחו של בריידן את כתם הרמאי.

בכניסה לביטוח, הטיחה הפניקס בבריידן, לא גילית בכוונת מרמה את מצבך הרפואי.

בריידן שהתמודד עם מחלתו אולץ עתה להתמודד גם עם הכתמת שמו.

בריידן פנה לבית משפט השלום בחיפה.

בשל סופו הקרב הסכים בית המשפט לפנות זמן קרוב ולשמוע את עדותו.

אולם כוחותיו של בריידן לא עמדו לו. הוא הלך לבית עולמו יום אחד לפני המועד שנקבע למתן עדותו בבית המשפט.

למרות זאת, גם מבלי לשמוע את בריידן עצמו, מצאה השופטת אריקה פריאל בחומר הראיות די כדי לקבוע כי בריידן היה תם לב וישר.

השופטת פריאל שמעה את עדותו של סוכן הביטוח דני פיק שבא למשפט להעיד לטובת הפניקס.

מעדותו למדה השופטת כי במעמד החתימה על הצהרת הבריאות הביא המנוח עימו חבר שישמש כמתורגמן.

עצם הצורך במתורגמן, קובעת השופטת פריאל, תומך במסקנה שרמת העברית של המנוח לא הייתה מספקת להבנת כל הנאמר בפגישה. לא כל שכן מונחים בתחום הרפואה ובתחום הביטוח.

לפיכך, ממשיכה השופטת פריאל וקובעת, השאלות שהופנו אליו בהצהרת הבריאות לא היו נהירות למנוח די הצורך והוא לא הבין מהי משמעות מתן תשובה שאינה מלאה.

השופטת מעיינת בהצהרת הבריאות ומוצאת בה סתירות ואי דיוקים שכשלעצמם מובילים למסקנה כי השאלות לא היו נהירות למנוח די הצורך.

כך למשל, ציין המנוח שאינו מעשן. אך מיד אחר כך נכתב כי הוא מעשן 5 סיגריות ליום.

על כן קובעת השופטת, ידיעתו של המנוח את השפה העברית לא היתה מספקת. כתוצאה מכך הוא לא הבין את מהות השאלות שנשאל. ממילא לא הבין את משמעות אי-מסירת מלוא המידע הרפואי. תשובותיו של בריידן, הגם שלא היו מלאות, ניתנו בתום לב מלא מצידו, קובעת השופטת. לא ניתן לייחס לו מרמה כטענת הפניקס.

השופטת מדגישה כי היה על הפניקס להציג לבריידן שאלון בשפה הרוסית, ומזכירה כי הפניקס עצמה הציגה לבריידן שאלון בריאות ברוסית בפוליסה אחרת שקדמה לפוליסה הנוכחית.

לחלופין, היה על הפניקס לדאוג להביא מתורגמן מוסמך מטעמה.

הפניקס לא עשתה כן. הפניקס, מבקרת השופטת, סמכה על התרשמות סוכן הביטוח ביחס להבנת המנוח את השפה העברית. גרוע מכך, הפניקס סמכה על תרגום של מתרגם אלמוני שהוזמן על ידי המנוח, שאף את פרטיו לא דאגה לקבל, לא בדקה את כישוריו כמתרגם וממילא לא וידאה כי תרגומו נאמן לדבריו.

לאחר שהמנוח טוהר מכוונת המרמה שהדביקה לו הפניקס, חייבה השופטת פריאל בפסק הדין את הפניקס בתשלום תגמולי הביטוח עבור תקופת אי הכושר ועבור ביטוח חיים בסך של כ- 325,000 ש"ח בתוספת הוצאות המשפט בשיעור 20%.

18

לפסק הדין המלא