המנהלת תמרנה והרופא התגלה במערומיו

במשך תשע עשרה שנה עבד פ' בעבודות מסגרות. העבודה התבצעה בשטח: במפעלים, בבניינים, בגגות ובמרתפים. מצאת החמה עד צאת הנשמה.

באחד הימים ארעה תאונה קשה במפעל אליו נשלח. פ' נפל מגובה של כחמישה מטרים. הוא נחבל בגופו ועבר אינספור ניתוחים. למרות הכאבים וההגבלות פ' התעקש לחזור לעבודה.

כעבור שנה הגורל התאכזר אליו שוב. ארעה תאונה נוספת. משור דיסק חתך את כף ידו. עצבים וגידים נפגעו קשה. פ' עבר שוב ניתוחים רבים. סימפטומים של מחלת נפש החלו להופיע. לרופאים המטפלים לא היה ספק כי פ' לא יהיה מסוגל יותר לשוב לעבודה כלשהי. אפילו רופאי המוסד לביטוח לאומי, שאינם ידועים בנדיבותם, קבעו כי שיעור נכותו מגיע לכדי 100 אחוז לצמיתות.

פ' פנה לאיילון, חברת ביטוח אובדן כושר העבודה שלו. גם מסלקי התביעות באיילון אישרו את תביעתו. אולם בתום שנתיים הפסיקה איילון באחת את תשלום התגמולים.

פ' נקלע למצוקה כלכלית. הוא נטל הלוואות מהבנק ומכר חלק מנחלתו שיועד לבנו במושב בו התגורר. במקביל הגיש תביעה נגד איילון בבית משפט השלום ברמלה.

בכתב הגנתה התכחשה איילון אפילו לעצם קיומה כחברת ביטוח. פוליסת הביטוח של המבוטח בוטלה בגלל אי תשלום פרמיות, טענה איילון. אפילו לא בוטלה, היא לא מכסה תאונות עבודה. גם אם הפוליסה מכסה תאונות עבודה, התאונות של פ' לא היו ולא נבראו. גם אם היו תאונות, הן לא גרמו למבוטח אובדן כושר עבודה. לכל אלה ולאינספור טענות אחרות נוספה אפילו הטענה כי מדובר בתביעה "אקדמית ותאורטית".

התיק הונח על שולחנו של השופט זכריה ימיני. במשך חמש שנים התקיימו דיונים והוגשו ראיות. השופט שמע בסבלנות ובקשב רב עדים על כל סוגיה שהעלתה איילון, הזויה ככל שתהיה.

לקראת סוף שמיעת העדים הבין נציג איילון כי הר הטענות לא הוליד אפילו עכברון. בשלב זה הוא עבר לניסיון למזער את נזקי מרשתו. הוא פנה לאיילון והמליץ כי תשלם את המגיע למבוטח. לפחות תחסכו את ההוצאות שהשופט יטיל עליכם אם תיאלצו אותו לקרוא סיכומים ולכתוב פסק דין.

איילון קיבלה את המלצתו. נציגה הודיע לשופט ימיני כי "איילון חוזרת בה מכל טענותיה נגד פ' ותשלם לו את הכספים המגיעים לו על פי פוליסת הביטוח". נכונותה של איילון לשלם, המשיך נציג איילון, חוסכת זמן שיפוטי יקר. לפיכך יש לפטור את איילון מתשלום הוצאות המשפט, שכר טרחת עורכי דינו של המבוטח ומדרישת המבוטח להטיל עליה סנקציה של ריבית עונשית.

הודעת איילון כי היא מוכנה לשלם למבוטח את המגיע לו, הבהיר השופט ימיני לנציג איילון, היא בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי". משך חמש שנים התשתם את המבוטח בניהול דיונים בהם טוויתם יחד עם המומחים והחוקרים שלכם "מארג עדויות נגד המבוטח שהקשר ביניהן לבין המציאות היה מקרי ומסולף".

את השופט קוממה במיוחד עדותם של רחל פנסקי, מנהלת מחלקת ביטוח חיים של איילון ושל ד"ר גפן טמיר, מומחה ברפואה תעסוקתית.

רחל פנסקי, לדברי השופט, "ניסתה לתמרן בין חובתה לומר את האמת ובין חובתה כלפי איילון. לבסוף חובתה כלפי איילון גברה על פני חובתה לומר אמת. עדותה של פנסקי הבהירה עד כמה הפסקת התשלום למבוטח נעשתה כלאחר יד וללא כל מחשבה ראויה וסבירה. למעשה עד היום לא ידוע מדוע הפסיקה איילון לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח".

על ד"ר גפן טמיר קבע השופט כי "בחקירתו הנגדית התגלתה חוות דעתו במערומיה ולמרות זאת ניסה להצדיק את חוות הדעת על ידי תשובות מתחכמות. בלשון המעטה אומר שתשובותיו של ד"ר גפן היו מבישות".

השופט הגיע אם כן למסקנה כי "איילון יצרה מחלוקת מדומה ומלאכותית שלא בתום לב באופן חמור" וכי ראוי להטיל עליה שני שליש מהסנקציה של הריבית העונשית. מדוע רק שני שליש? השופט זקיף לזכותה של איילון את העובדה ש"לא עמדה על השלמת חקירת החוקרים מטעמה ועל הגשת סיכומים ומתן פסק דין ושילמה למבוטח את תגמולי הביטוח לפני השלבים האחרונים של ההליך השיפוטי".

בנוסף קבע השופט, על איילון לשלם למבוטח את כל הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין שנאלץ לשכור על מנת לממש את זכויותיו.

אבל איילון שילמה למבוטח את המגיע לו מרצונה הטוב ולא משום שניתן פסק דין נגדה, מיהר נציג איילון לרטון.

"אלמלא ההליך המשפטי ועבודתם הרבה והמאומצת של עורכי דינו של המבוטח", השיב השופט, "לא הייתה איילון משלמת לו את תגמולי הביטוח המגיעים לו לתקופת העבר וגם לא את תגמולי הביטוח שעוד מגיעים לו בעתיד".

האם מנהלי איילון ייפלו מהכיסא למקרא פסק דינו של השופט ימיני? בוודאי שלא. הסיבה לכך פשוטה. במקרה זה שיטת מצליח לדחות כך סתם את תביעת המבוטח לא כל כך עבדה. אבל במקרים רבים אחרים היא עובדת בהצלחה יתירה. מרבית המבוטחים מתייאשים ולא מגישים תביעה. אחרים מתפשרים במהלך ההליכים המייגעים והממושכים בבית המשפט. רק מעטים דוגמת פ' מתעקשים למצות את הצדק. הרווח של חברות הביטוח בא מכל אותם מבוטחים שהתייאשו, וויתרו, התפשרו או נשרו בדרך. רווח זה גדול עשרות מונים מההפסד בתיק של פ'.

רבים מהקוראים יהיו מאוכזבים על שהשופט לא מיצה עד תום את הדין עם איילון. אולם חשוב לדעת: השופט זכריה ימיני הוא אור בקצה המנהרה. הוא שופט עם "לב שומע", כמאמר שלמה המלך ורגישות חברתית יוצאת מן הכלל. אצל שופטים אחרים, רבים מידי, העניין היה מסתיים עם לחץ נפשי לא-מתון על המבוטח להביע הוקרה לחברת הביטוח על שניאותה לשלם לו את מה שמגיע לו ולהודות לקדוש ברוך הוא על שיצא בשן ועין מההליכים המשפטיים.