מי חייב בתשלום הפיצויים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד) מטיל על בעל הרכב, המחזיק ברכב או הנוהג ברכב את החובה לפצות את מי שנפגע בתוך הרכב ואת הולך הרגל שנפגע מחוץ לרכב.

החוק הישראלי אימץ בתחום תאונות הדרכים את עקרון האחריות המוחלטת No Fault. הזכאות לפיצויים עבור פגיעה בתאונת דרכים קיימת אפילו לא הייתה כל אשמה מצד הפוגע ואפילו התאונה אירעה באשמתו של הנפגע.

זאת בניגוד לתביעות נזיקיות אחרות ובכללן תביעות בגין נזקי הרכוש שנגרמו באותה תאונה בהן יש צורך להוכיח את אשמת הגורם המזיק כדי לזכות בפיצוי.

בקיצור, אשמת הנפגע אינה רלבנטית לזכאות בפיצויים, למעט במקרים מסוימים, לגביהם יש לקבל ייעוץ ספציפי, בהם לרכב לא היה ביטוח חובה.

ביטוח חובה מהו?

במקביל פקודת ביטוח רכב מנועי מטילה על בעל הרכב, המחזיק ברכב או הנוהג ברכב חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת כדי שלנפגעי הגוף יהיה ממי לגבות את הפיצויים. הפרת חובת הביטוח גוררת סנקציות פליליות ואזרחיות. מדובר בביטוח כפוי. לכן נהוג לקרוא לו "ביטוח חובה".

פוליסת ביטוח החובה נכנסת לתוקף רק מאותו הרגע שתעודת ביטוח החובה משולמת בבנק. בטופס התעודה אף רשום שמועד תחילת הביטוח הוא "המועד בו הוחתמה התעודה בחותמת הבנק".

המבוטח החליף את רכבו ולא שילם את דמי תעודת ההחלפה. אולם הביטוח המקורי שולם למלוא תקופת הביטוח. בית המשפט קבע כי מדובר בזוטי דברים וחייב את המבטחת לכסות את נזקי הגוף בתאונה.

המבוטח רכש אופנוע ומיהר לגשת לסוכן הביטוח שהנפיק לו תעודת ביטוח חובה. בדרכו לבנק לשלם את התעודה נפגע קשות בתאונת דרכים. בית המשפט העליון קבע כי מכיוון שבמועד התאונה התעודה עדיין לא שולמה הרי שחוזה הביטוח לא נכרת.

לעתים, המבטחת דוחה את התביעה כשהיא מסתמכת על מגבלה בפוליסה. לא תמיד המגבלה חוקית. כך מגבלות גיל, מצב הרכב אינן חוקיות. רצוי בכל מקרה בו המבטחת דוחה את הכיסוי הביטוחי, לבדוק אם אכן הדחייה חוקית.

נוסע ברכב: את מי הוא תובע

את חברת הביטוח של הרכב בו נסע. אין זכאות לפיצויים מחברת הביטוח של רכב מעורב אחר בתאונה, גם אם נהג הרכב האחר אשם בתאונה.

הולך רגל: את מי הוא תובע

את חברת הביטוח של הרכב שפגע בהולך הרגל. החוק אינו מציב תנאי שהפגיעה בהולך הרגל תהיה במגע פיזי עמו.

רכב התקרב אל אדם. הוא נבהל, קפץ לבור ונפגע. בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים מחברת הביטוח של הרכב.

סוס נבהל מטרקטורון. הסוס פגע בהולך רגל שלצדו. הולך הרגל הוכר כנפגע תאונת דרכים.

משאית פגעה בכבל חשמלי. הכבל פגע בצינור מים שהתבקע. הנפגע החליק כאשר נמלט מזרם המים. בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים.

לעיתים, כאשר אדם נפגע מחוץ לרכבו ממכונית חולפת הוא עדיין נחשב כמי שעשה שימוש ברכבו שלו וזכאי לפיצויים מהמבטחת שלו.

רוכב קטנוע לא הצליח להתניע אותו. משאית חולפת פגעה בו כשהוא מתהלך לצד הקטנוע, תוך כדי דחיפתו. בית המשפט: בפעולת דחיפת הקטנוע, עשה הנפגע עדיין שימוש בקטנוע שלו למטרות תחבורה. מבטחת הקטנוע היא החייבת בתשלום הפיצויים.

אדם שרכבו התקלקל חנה בצד הדרך ויצא החוצה. תוך שהוא מתהלך לצד רכבו ומשוחח בנייד כדי להזמין גרר הוא נפגע מרכב חולף. בית המשפט העליון קבע כי הנפגע אינו נחשב למשתמש ברכב שהתקלקל אלא זכאי לפיצויים כהולך רגל ממבטחת הרכב שפגע בו.

הולך רגל שנפגע ממספר רכבים, רשאי לתבוע את חברת הביטוח של אחד הרכבים, או של כל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, לפי שיקול דעתו.

נהג הרכב: את מי הוא תובע

את מבטחת הרכב בו נהג בעת שנפגע. אין זכאות לפיצויים ממבטחת הרכב האחר, גם אם נהגו של הרכב האחר אשם בתאונה.

רכב ללא ביטוח או לא ידוע: את מי תובעים

את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, או בקיצור קרנית.

קרנית היא תאגיד, שהוקם על פי חוק הפלת"ד, במטרה לפצות את הנפגעים שאינם יכולים לתבוע חברת ביטוח. למשל, במקרה של תאונת "פגע וברח" בה זהות כלי הרכב הפוגע אינה ידועה, או במקרה בו נהג הרכב נהג ללא רישיון בר תוקף, או בנסיבות אחרות בהן הביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשה ברכב במועד התאונה.

חייל נפגע בתוך רכב טרמפ. החייל לא חשב שנגרם לו נזק רציני. הוא גם מיהר לבסיס. לכן לא לקח את פרטי הרכב שבו נפגע. בית המשפט העליון קבע, כי ניתן לתבוע את קרנית רק כאשר הנפגע הפעיל "שקידה סבירה" כדי להשיג את פרטי הנהג הפוגע כלומר כאשר סיבות חיצוניות מיוחדות מנעו מהנפגע לאתר את הנהג, או כאשר בעת התאונה היה הנפגע במצב גופני, שכלי, או נפשי מיוחדים, או כאשר מדובר בנפגע קטין. נפגע אשר עזב את זירת התאונה ומתוך אוזלת יד לא לקח את פרטי הנהג האחראי, לא יהיה זכאי לפיצויים מקרנית.

לעומת זאת, חייבו את קרנית כאשר אם של ילד שנפגע בתאונה הייתה עסוקה בטיפול בילד בבית החולים ולא התפנתה לקחת פרטים.

קשישה נפגעה מרכב אך לא לקחה את פרטי הנהג על אף שהאחרון הסיעה לבית החולים. בית המשפט העליון קבע כי יש לייחס את הימנעות הקשישה מלדרוש את פרטיו של הנהג הפוגע לתחושת הלחץ, הדאגה והכאב שחוו וקרנית חויבה לשאת בפיצוי.

אולם בית המשפט העליון הזהיר כי נפגעים שבחרו באופן מודע לא לבקש את פרטי הרכב הפוגע מטעמים של אי נעימות או סברה שהנזק שנגרם אינו רציני לא יזכו בפיצויים ויהיה עליהם להלין על עצמם שבחרו לא לפעול לפי הנוהג המקובל ולדרוש את פרטיו של הנהג הפוגע.

מידע נוסף על הזכאות לנפגעי תאונות דרכים ניתן למצוא במדריך לנפגעי תאונות דרכים של משרדנו.

למידע נוסף בתחום הביטוח ראה המדריך לתובעים תגמולי ביטוח והמדריך לחולה הסיעודי שהוצאו על ידי משרדנו.